ועדת ששינסקי הגדירה שיש להכיל תמלוגי-על ומיסוי יתר על משאבי טבע של המדינה. הוועדה המכובדת קבעה כי הגז והנפט במעמקי הים התיכון  וגם הכימיקלים בים המלח ובמחצבות הם משאב לאומי. הוועדה אמנם התמקדה במטרה – תמלוגים ומיסוי על קידוחי הגז. אבל המנדט שלה היה כללי, והיא התייחסה (במיוחד בוועדת המשך) גם למשאבים הלאומיים בים המלח (ובכלל) של קבוצת כיל.

פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הועדה, התבטא בעיקר בעניין הגז והנפט, אבל גם הפרוטוקולים לקראת התכנסות הוועדה וגם הפרוטוקולים במהלך דיוני הוועדה מעידים כי המנדט היה גם על מחצבים במובן הרחב – הרי אין כוונה לעשות איפה ואיפה.

בפועל, הוועדה טיפלה במקומות שיצרו שיח  ציבורי. היא לא טיפלה במקומות שהיו מתחת לרדאר הציבורי. אחת המרוויחות הגדולות של משאבי הטבע הלאומיים היא חברת שפיר הנדסה 1.06% הנסחרת בבורסה בשווי של 9 מיליארד שקל. שפיר נתפסת בעיני רוב המשקיעים והציבור כחברת תשתיות, ואכן חלק מרכזי מהפעילות שלה הוא פרויקטים בתחום התשתיות – גם של הקמה ובנייה וגם של הקמה ותפעול (בשבוע האחרון זכתה בפרויקט ענק של הצבא לניהול מערך לוגיסטיקה ומלאי).

אבל – התשתיות הן לא עיקר פעילותה. רוב הרווח של שפיר מגיע מתחום התעשייה, תחום שמבוסס על חמש מחצבות שמהן החברה מפיקה חצץ וחול שמהווים את חומר הגלם העיקרי לייצור בטון ויתר המוצרים. החברה מפיקה חול ועושה מזה זהב, ואנחנו לא מקבלים על החול שלנו, שהוא משאב לאומי, מס יתר או תמלוגי-על. אולי אנחנו לא אמורים לקבל, אבל לא צריך להיות הבדל בין חול לבין האשלג של כיל או הגז של תמר.

• מס על שכר דירה - כל מה שצריך לדעת
• דרישת המיליונים של ח"כ בן גביר מ"עובדה" ומאחת המרואיינות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם פרופ' ששינסקי יודע שאין הבדל. זה לא שחברי הוועדה התעלמו באופן מוחלט, הם רק לא רצו להתעסק בזה. זה לא נושא שהניב כותרות כמו הגז, זה לא נושא "סקסי", זה לא נושא שיגרור תמונה שלהם באתרים הכלכליים.

אז צריך היה לטפל בזה, וזה לא באג'נדה – מה עושים? מערבבים את הציבור. דוחים את הטיפול לוועדת ששינסקי 2 ושם זורקים איזה טקסט לא ברור על כך שצריך לטפל בזה אבל במסגרת ועדה אחרת או משהו בסגנון, וככה עוברות שנים רבות בלי שמישהו עוצר ושואל איך יכול להיות שפרופסורים מכובדים מצליחים לסבך עניין כל כך פשוט? מה הקושי להגדיר מה נופל תחת משאב לאומי ולהגדיר תמלוג על המשאב הזה. ואז יירדו לרזולוציה עמוקה יותר, ואם יהיה צורך יספקו הנחות/הטבות וכו' למשאבים מסוימים.

בפועל הוועדה המכובדת יצרה אסופה של תקנות עם המון חורים. זה מכרה זהב למתכנני מס ולחברות (ולשותפויות). הרי עד היום בקושי שולם תמלוג-על למדינה, ואני סבור שגם כשישולם משהו, זה יהיה רחוק ממה שששינסקי והמדינה העריכו. ככה זה כשבונים תקנות מסובכות. זה יוצר עבודה לפרופסורים, דוקטורים, רואי חשבון ועורכי דין שמחפשים ומוצאים חורים בתקנות, זה יוצר "עבודת אוויר" של רבבות שעות, זה יוצר הרבה כסף למתכנני המס ולנציגי החברות, וזה יגרום לגבייה מאוד לא מרשימה.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

גבייה מאוד לא מרשימה ממה שהתקנות חלות עליו – מאגרי הגז וכיל. גבייה אפס מהמחצבות. שפיר שמרוויחה בשנים האחרונות סדר גודל של 300 מיליון שקל, מכל תחומי הפעילות שלה (לרבות תשתיות וזכיינות) נהנית מרווח של בסביבות כ-200 מיליון שקל בתחום התעשייה שמורכב מהמחצבות ומפעילות הייצור של הבטון והאספלט. המשמעות – הרווחיות בתחום המחצבות מוקצנת כלפי מעלה. מרוויחים שם כמו בטכנולוגיה וממש לא כמו בקומודיטיז/ סחורות. ומסקנה נוספת - חלק גדול מהרווח הכולל של שפיר מגיע מהחול.    

ששינסקי ראה זאת. הוא אמר שהרווח חריג וקיצוני, אבל טען שיש להחיל רגולציה שתביא להוזלה של חומרי החציבה. למה? למה בגז ומשאבי המלח, יש להטיל תמלוג-על, ובמחצבים לא. יש סיבה – במחצבים אפשר באמת להגדיל באופן רגולטורי את ההיצע, אפשר להרחיב את המחצבות, אפשר לייבא. הבעיה שזה לא קורה. שבע שנים מאז ששינסקי 2 ושפיר צוחקת כל הדרך אל הבנק. לזכותו של ששינסקי ייאמר שהוא הותיר פתח – "...במידה ומהלכים רגולטורים אלו לא יביאו לתוצאה המבוקשת יש לבחון פעם נוספת את הנושא בכללותו..." אמר ביחס לתחום המחצבים.