יהונתן שוחט
צילום: יח"צ

תחת זרקור - מניה בת"א שטסה מעל 70% השנה, האם זו רק ההתחלה?

יהונתן שוחט |
נושאים בכתבה נייר חדרה

בתקופה האחרונה מציגה נייר חדרה צמיחה ושיפור משמעותי בתוצאות התפעוליות. הדבר בא לידי ביטוי בעליה של 65% מתחילת השנה. במסמך זה נציג את הנקודות העיקריות ואת ההתרשמות שלנו מהחברה לאחר סיור שערכנו במספר ממפעלי הייצור.

1. נייר חדרה - הרבה יותר מנייר. נייר חדרה הינה חברת מוצרי אריזה, נייר ומחזור אשר שלושה מתוך חמשת מגזריה העיקריים פועלים בשווקים עם ביקוש גדל.

שירותי איסוף ומחזור של נייר - פעילות זו כוללת את מערך איסוף פסולת הנייר והקרטון (מבוצע על ידי אמניר). הפסולת הנאספת משמשת את החברה כחומר גלם לצורך מיחזור ועיבוד לייצור ניירות אריזה. פסולת הנייר נאספת ממקורות שונים בכל רחבי הארץ ומעובדת במפעלי החברה בחדרה ובמודיעין.

ניירות אריזה - פעילות הקבוצה בתחום זה כוללת ייצור ומכירה של ניירות אריזה המיוצרים מ-100% פסולת קרטון ועיתונים הנאספים על ידי אמניר (כמתואר לעיל). נדגיש כי שם המגזר "ניירות אריזה" מעט מטעה, שכן זהו שם כולל לכל סוגי הנייר שמהם מיצרים "לוחות קרטון" לרבות הדפנות והנייר הגלי שבמרכז. נייר חדרה הינה היצרן היחיד בארץ לניירות אריזה. תוצרתו נמכרת למפעלי ייצור הקרטון בישראל.

מוצרי אריזה וקרטון (כרמל) - פעילות זו כוללת ייצור ומכירה של אריזות קרטון המיועדות ללקוחות מתחומי התעשייה, חקלאות, מזון וכדו'. בנוסף, מייצרת החברה אריזות מדף המשמשים סטנדים למוצרי צריכה שונים.

ניירות כתיבה והדפסה ושיווק ציוד משרדי - שני מגזרי פעילות בהם מצד אחד מייצרת החברה ניירות כתיבה והדפסה, משווקת את תוצרתה, לרבות באמצעות חברת גרפיטי.

2. שרשרת הערך וסינרגיה. אחד היתרונות הבולטים המאפשרים לחברה להציג שיפור בתוצאותיה הוא שרשרת הערך והסינרגיה הקיימת בין מגזרי פעילותה. המשמעות בשרשרת הערך היא, שפסולת אחת של אחד, הופכת לחומר גלם של אחר ומניבה רווחים כלכליים, כאשר הדגש הוא באיסוף הפסולת, והשימוש בה לצורך ייצור ניירות האריזה ומכירתם (חומר הגלם למקרגלים) וייצור מוצרי האריזה והקרטון ומכירתם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

3. התפלגות התוצאות. בשנת 2016, מרבית מההכנסות וכמעט כל ה-EBITDA נבעו מתחום האריזה הכולל את פעילות האיסוף והמחזור, ניירות האריזה ומוצרי האריזה.

4. מיקוד בתחום האיסוף, נייר האריזה ומוצרי האריזה. תחום האריזה הוא תחום צומח. להלן פירוט הגורמים שצפויים להוביל להמשך הצמיחה בענף ה-Paper & Packaging בעולם ובישראל בפרט. 

בישראל, מוערך כי שוק ניירות האריזה ומוצרי האריזה והקרטון צומחים ב- 2-4 אחוזים מדי שנה. הצמיחה בשוק זה מונעת בעיקר מהצמיחה במשק, מהגידול בצריכה הפרטית ומהצמיחה בשווקי החקלאות, המזון והמסחר המקוון אשר מהווים צרכני קצה עבור התעשייה.

הגידול בביקוש מוביל לאורך הזמן לעלייה במחירי המכירה. ראוי לציין כי מחירי המכירה של גליליי נייר האריזה הממוחזר אותו מייצרת החברה, נקבעים בהתאם למחירי המכירה בשוק העולמי המשפיעים הן על מחירי גליליי נייר האריזה המיובא לארץ והן על מחירי המכירה של החברה בחו"ל. התרשים הבא מציג את מגמת העלייה במחיר המכירה של ניירות אריזה בשוק האמריקאי.

 

התרשים הבא מציג את מגמת המחירים בשוק ניירות האריזה באירופה:

5. מה צפוי להשפיע לחיוב על תוצאות החברה בהמשך השנה?

עלייה במחיר המכירה. אנו מעריכים כי עליות המחירים המשמעותיות שנרשמו מסוף השנה שעברה, יתחילו להשפיע לחיוב על מחירי המכירה של החברה ללקוחותיה בישראל כבר מהתקופה הנוכחית. בפועל, מחירי המכירה לרבעון הראשון נקבעים בתיאום עם הלקוחות כבר במהלך הרבעון הרביעי (רבעון בו המחירים היו בשפל), ובאופן דומה, נקבעים המחירים לרבעון העוקב ולכן אנו מעריכים כי החברה תהנה ברבעון הנוכחי ממחירים גבוהים יותר לעומת הרבעון הקודם.

תמהיל מכירות מוטה שוק מקומי. בישראל פועלים 4 ייצרני קרטונים (מקרגלים). המקרגלים רוכשים את נייר האריזה מנייר חדרה ו/או מייבאים חלקים מהתצרוכת שלהם. לרוב, המקרגלים המקומיים מעדיפים לרכוש את נייר האריזה של החברה בתקופה של עליית המחיר ולכן, אנו מעריכים, כי לאור עליית המחיר העולמית, יעדיפו המקרגלים הישראלים להגדיל ברבעונים הקרובים את רכישות ניירות האריזה מנייר חדרה (על פני ייבוא). לדבר צפויה להיות השפעה חיובית לא מבוטלת על המכירות ועל שיעורי הרווח ברבעונים הקרובים.

המשך תפיסת נתחי שוק. אנו מעריכים כי בתחום מוצרי האריזה והקרטון, תמשיך החברה להגדיל את נתחי השוק שלה (על פני שלשות המתחרות). הסיבה להערכתנו נעוצה ביתרון הטכנולוגי של נייר חדרה על פני מתחרותיה, עובדה המאפשרת לה להציע ללקוחות מגוון רחב יותר של פתרונות.

הרחבת הפעילות בתחום אריזות מדף, מעמדי תצוגה ומוצרי דפוס דיגיטאלי בעלי שיעורי רווחיות גבוהים יותר מאלו של הקרטון הרגיל (קרטון גלי).

אמניר כפלטפורמה. אמניר היא חברת האיסוף הגדולה בישראל. אנו מעריכים כי מלבד העובדה שאמניר יודעת להגיע ולאסוף לכל לקוח את פסול הקרטון/נייר שלו, היא יכולה לנצל את הפלטפורמה והקשר שלה עם הלקוח גם במישורים אחרים, לרבות איסוף פלסטיק, הצבת עמדות לדחיסת קרטון (שתאפשר לה לנסוע פחות לכל לקוח) ועוד. למותר לציין כי אמניר תמשיך להנות ממגמת המחזור העולמית וזו המתרחשת במשק הישראלי בפרט.

הנהלה חזקה ותהליכי התייעלות. בשנתיים האחרונות מובילה הנהלת החברה תהליך התייעלות אשר תרמו לשיפור שיעורי הרווחיות. לאחרונה, ביקרנו במספר מאתרי הייצור של החברה וראינו כיצד מיושמים תהליכים אלו כיום. אנו מעריכים כי הנהלת החברה תמשיך לנקוט בצעדי התייעלות על מנת להוביל לשיפור נוסף בשיעורי הרווחיות.

6. אתגרים. בפני החברה ניצבים לא מעט אתגרים שראוי לכתוב עליהם. העיקריים הם רגישות לתנודות בשערי חליפין, החשיפה למחירי הנייר בעולם ולעלות התאית (קומודיטי) ועודף כושר ייצור מקומי.

7. תוצאות הפעילות. השיפור התפעולי והגידול ב-EBITDA ניכרים בכל אחד ממגזרי פעילות החברה, מלבד תחום ניירות האריזה שסבל מירידת מחירים בשנת 2016 ביחס לשנת 2015.

בתחום האיסוף, ה-EBITDA ב-2016 הסתכם לכ-22 מיליון שקל לעומת 15 מיליון שקל אשתקד. בנוסף, ברבעון הראשון של השנה, פעילות זו יותר מהכפילה עצמה כאשר ה-EBITDA הסתכם ל-7 מיליון שקל לעומת 3 ברבעון המקביל.

 

בתחום מוצרי הקרטון והאריזה (כרמל), בשנת 2016 נרשמה צמיחה של 72.5% ב-EBITDA לכ-50 מיליון שקל. הגידול המרשים נמשך גם ברבעון הראשון בו ה-EBITDA הסתכם ל-20 מיליון שקל (גידול של 66.5% ביחס לרבעון המקביל אשתקד).

בתחום ניירות האריזה, ב-2016 חל קיטון ב-EBITDA ל-55 מיליון מ-101 מיליון שקל שהושגו ב-2015, כאמור, לאור הירידה העולמית במחירי ניירות האריזה. עם זאת, נציין כי מאז סוף 2016 חל שינוי משמעותי בסביבת המחירים, וכי כבר ברבעון הראשון ה-EBITDA המגזרית הסתכם ל-16 מיליון שקל. אנו מעריכים כי השנה ירשום המגזר גידול משמעותי ב-EBITDA ביחס לאשתקד.

בתחום ניירות כתיבה והדפסה, מהלכי ההתייעלות הובילו לקיטון משמעותי בהפסד, כך שה-EBITDA  הסתכם ל- 1- מיליון שקל לעומת 20- ב-2015. בנוסף, ברבעון הראשון של השנה, צומצם באופן משמעותי ההפסד התפעולי של המגזר וה-EBITDA הסתכם ל- 1- לעומת 5- ברבעון המקביל. אנו צופים כי פעולות החברה יובילו לצמצום נוסף בהפסדי המגזר.

גרפיטי, בתחום זה, ה-EBITDA ב-2016 שילש את עצמו ל-6 מיליון שקל ביחס ל-2 מיליון ברבעון המקביל. אנו מעריכים שהפעולות שנוקטת החברה יחד עם פוטנציאל הצמיחה כתוצאה מרכישות בתחום יובילו לגידול נוסף ב-EBITDA ב-2016.

כיום, גם לאחר העליות המשמעותיות במחיר המנייה, נסחרת נייר חדרה במכפיל EV/EBITDA (קצב שנתי) של 7.8 בלבד, לא שונה באופן משמעותי ממכפילים של חברות תעשייתיות אחרות בישראל. עם זאת, נציין כי בגלל מבנה החברה והאינטגרציה בתחום מוצרי האיסוף-נייר אריזה-ייצור קרטון, אנו טוענים כי תוכל להמשיך ולשפר את הרווח שלה וזאת ללא תלות בגידול השורה העליונה. 

בשורה התחתונה, נייר חדרה הציגה עליות שערים מרשימות מתחילת השנה. עליות השערים נובעות מצמיחה ומשיפור משמעותי בתוצאות הפעילות. אנו מאמינים שנייר חדרה היא חברה טובה, עם בעלי בית והנהלה מצוינים. אלו, הוכיחו את יכולתם להוביל את החברה למפנה ולהשיב אותה למסלול של צמיחה ושיפור בשיעורי הרווחיות באמצעות מיקוד עסקיה ומינוף שרשרת הערך.

להערכתנו, פוטנציאל השיפור בתוצאות עדיין לא תם. מלבד לפעולות ההתייעלות שנוקטת החברה, אנו מאמינים כי היא תמשיך להנות ממגמות הצמיחה בענף ניירות האריזה ומוצרי אריזה וקרטון ותפעל להמשיך ולהשיא ערך באמצעות אינטגרציה אנכית של שרשרת הערך בייצור מוצרי אריזה נייר ומחזור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.