היחידה לייעול הממשל בארצות הברית הוקמה כגוף שנועד לצמצם הוצאות פדרליות, לבטל רגולציה ולקצץ בכוח אדם ממשלתי. הפעילות שלה כללה סקירת חוזים ממשלתיים, סגירת תוכניות שלמות והפסקת התקשרויות עם ספקים, וזכתה לביקורת ציבורית ומשפטית בשל היקף הסמכויות
ואופן קבלת ההחלטות. אחת הסוגיות המרכזיות שעלו הייתה ניגוד עניינים אפשרי, משום שחלק מהגופים שנהנו מהקלות רגולטוריות היו קשורים לאנשים שהובילו את היחידה. להחלטות מסוג זה יש השפעה ישירה על ספקים ציבוריים, על שוק העבודה הפדרלי ועל שווקים פיננסיים. העוקבים אחר
מדיניות דונלד טראמפ ואחר פעילותו העסקית של אילון מאסק מוצאים כאן מקרה מבחן לגבולות שבין מדיניות ציבורית לאינטרס פרטי.
וועדה של חברי סנאט דמוקרטים כתבה דו"ח שמאשים את מאסק בשימוש לרעה בסמכות שלו ב-DOGE כדי "להעלים הליכים שננקטו נגד החברות שלו"; לפי הדו"ח, ביום ההשבעה של טראמפ התנהלו נגד החברות של מאסק כ-65 הליכים שהיו עשויים להביא לנזקים של כ-2.37 מיליארד דולר לחברות
שלו
