מספרות הן דוגמה מובהקת לענף העסקים הקטנים בישראל: הוצאה קבועה על שכר דירה בחזית מסחרית, ציוד וחומרים, מול הכנסה שנשענת על תעבורת לקוחות ועל נאמנות אישית לספר. חלק ניכר מהעובדים בענף מועסקים במודל של אחוזים מהמחזור או בשכר שאינו מעוגן בחוזה, וכאן נולדות
תביעות על זכויות סוציאליות, כמו במקרה שבו עובדת שהועסקה 18 שנה בלי חוזה זכתה בכ-340 אלף שקל. פסיקות כאלה מבהירות לבעלי עסקים קטנים
שהיעדר הסכם כתוב אינו פוטר מחובות דיני העבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי תלושי השכר "נערכו למראית עין" ולא שיקפו את המציאות. עדויות של לקוחות של המספרה, שנסגרה כבר, תמכו בגרסת העובדת לגבי שעות עבודה רבות, שהחלו כבר ב-6:00 בבוקר
כסף ואני