אולימפיאדת טוקיו נחשבת לאחד האירועים היקרים בתולדות המשחקים, לאחר שנדחתה בשנה בשל התפרצות הקורונה ולבסוף נערכה כמעט ללא קהל. הדחייה יצרה
נטל תקציבי כבד על יפן, שנאלצה לשאת בעלויות תחזוקת מתקנים, בהארכת חוזים ובפיצוי גורמים מסחריים, בעוד ההכנסות מכרטיסים ומתיירות נכנסת נמחקו כמעט לחלוטין. מנגד, זכויות השידור והחסויות הבינלאומיות המשיכו להזרים הכנסות לוועד האולימפי, מה שהבליט את הפער בין המודל
העסקי של הגוף המארגן לבין זה של המדינה המארחת. האירוע הפך למקרה בוחן בשאלה אם אירועי ספורט גלובליים מייצרים תשואה כלכלית למארחות, ובאיזו מידה השקעה בתשתיות מניבה ערך ארוך טווח.
ראש המשחקים האולימפיים אומר שהוא עוקב אחרי המשך ההתפרצות, לאחר שכ-70 בני אדם הקשורים למשחקים התגלו כחולים מאומתים. ההפסד כרגע מוערך בכ-2.7 מיליארד דולר מביטול התיירות. ומה חושבים היפנים עצמם?
