תשתית הסיבים האופטיים היא רשת התקשורת הפיזית המבוססת על סיבים אופטיים המעבירים נתונים באמצעות אור, ומחליפה בהדרגה את תשתית הנחושת הוותיקה. הסיבים מאפשרים גלישה במהירויות של מאות מגה-ביט ואף גיגה-ביט לשנייה, זמן השהיה נמוך ורוחב פס סימטרי, ולכן נחשבים
לתשתית הבסיסית של הכלכלה הדיגיטלית, של צריכת וידאו בזרימה, של עבודה מהבית ושל שירותי ענן.
בישראל פרישת הסיבים הואצה בשנים האחרונות בעקבות רפורמה של משרד התקשורת, שנועדה לעודד תחרות ולפתוח שוק סיטונאי שבו ספקי אינטרנט שונים מספקים שירות על גבי
תשתית משותפת. חברות התקשורת הגדולות והחברות העצמאיות משקיעות בפריסת סיב עד הבית (FTTH), תוך התמודדות עם עלויות חפירה גבוהות, צורך בהיתרים ובאתגר של פרישה גם באזורים פחות כלכליים בפריפריה. לשם עידוד הפריסה באזורים אלה הוקמה קרן ייעודית.
מעבר לסיבים
משפיע ישירות על שוק האינטרנט: הוא מגביר את התחרות בין הספקים, עשוי להוזיל מחירים לצרכן ומאפשר חבילות מהירות במיוחד. טכנולוגיות כמו GPON מאפשרות לחלק סיב אופטי יחיד בין כמה מנויים ובכך להוזיל את עלות הפריסה. עם זאת, קצב החיבור בפועל של בתי אב תלוי בהשלמת
התשתית ברחוב, בהתקנה בבניין ובבחירת הצרכן לעבור מהתשתית הישנה.
בעמוד זה מרוכזות הידיעות על התקדמות פרישת הסיבים, הרגולציה בשוק, הפעילות של חברות הסלולר ומפעילות התקשורת, ההשלכות על מחירי
האינטרנט לצרכן, וכן הקשר בין פרויקט הסיבים לבין פיתוח תשתיות לאומיות אחרות ולצמצום הפער הדיגיטלי בין המרכז לפריפריה.
