הבנק למסחר היה בנק ישראלי קטן שקרס בעקבות אחת ממעילות הענק המוכרות במשק המקומי, לאחר שעובדת בסניף הראשי העבירה סכומי עתק מחשבונות לקוחות במשך שנים לטובת בני משפחתה. הפרשה נחשפה כשהתברר היקף הגירעון, והבנק לא שרד את המשבר ופעילותו נמכרה. המקרה הפך לנקודת
ציון בפיקוח על בנקים בישראל והוביל להחמרת נהלי בקרה פנימית, הפרדת סמכויות ומעקב אחר העברות חריגות. פרשת אתי אלון, העובדת שהורשעה, המשיכה להעסיק
את מערכת המשפט שנים רבות סביב בקשות לשחרור מוקדם ולקיצור עונש. עבור קורא כלכלה זהו תזכורת לכך שגם מוסד פיננסי קטן עלול לייצר סיכון מערכתי כאשר מנגנוני הבקרה הפנימיים כושלים לאורך זמן.