עסקת מסחור היא הסכם שבו בעל טכנולוגיה או פטנט מעביר לגורם מסחרי את הזכות לפתח, לייצר ולשווק את הפיתוח, בתמורה לתשלום מקדמה, לתשלומי אבני דרך ולתמלוגים ממכירות עתידיות. מודל זה נפוץ במיוחד בתחומי התרופות והביומד, שבהם חברה קטנה מגיעה לתוצאות מחקר מבטיחות
אך חסרה את המשאבים לניסויים מתקדמים ולשיווק גלובלי. הוא נפוץ גם בהעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה דרך חברות המסחור של האוניברסיטאות, כמו זו של אוניברסיטת תל אביב. עבור משקיעים העסקה משמשת אימות חיצוני לערך
הטכנולוגיה, אך חשוב לבחון כמה מהתמורה משולם מיידית וכמה מותנה בהצלחה עתידית. חברות כמו אופקו בנו חלק ניכר מפעילותן על הסכמים כאלה.
החברה, שמפתחת שתלים עצמיים לרגנרציה של רקמות ואיברי גוף פגועים בהדפסה בתלת מימד תצטרך לסגור חוזה אחד לפחות תוך 3 שנים. עבור הרשיון הבלעי והגלובלי תשלם עשרות א' ד' לאונ' והתמלוגים על מכירות, אם תהיינה, הן בשיעור חד ספרתי נמוך
