מיצוי כושר השתכרות הוא מבחן זכאות במדיניות הרווחה בישראל, שלפיו הזכאות לחלק מהקצבאות ומההטבות מותנית בכך שהאדם עובד או מבקש עבודה בהיקף המשקף את יכולתו. הכלי משמש בין השאר בזכאות לדיור ציבורי, לסיוע בשכר דירה ולתוכניות תמיכה נוספות.
מטרתו המוצהרת
היא לעודד השתלבות בשוק העבודה ולצמצם תלות ארוכת טווח בקצבאות, והוא עומד במרכז ויכוח ציבורי סביב היקף התמיכה במשפחות מרובות ילדים ובאוכלוסיות שהשתתפותן בכוח העבודה נמוכה. נגידי בנק ישראל התייחסו לנושא בהקשר של תעסוקה, פריון ותקציב המדינה, ולכן יש לו משמעות
מקרו כלכלית.
הנגיד ירון מתנגד לסבסוד גורף של חינוך חינם מגיל אפס וטוען כי יש "להתנות זאת במיצוי כושר עבודה"; הוא כן ער לחשיבות של הנושא ומעודד אותו בקרב שכבות סוציו-אקונומיות נמוכות
