מאסר עולם הוא העונש החמור ביותר בספר החוקים הישראלי, והוא נגזר בעיקר בעבירות המתה בנסיבות חמורות. רפורמה בעבירות ההמתה יצרה מדרג מפורט יותר של אחריות פלילית, המבחין בין רצח בנסיבות מחמירות לבין המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, ומאפשרת התאמה
מדויקת יותר של העונש למעשה. עונש מאסר עולם אינו בהכרח עונש לכל החיים, וניתן לקצוב אותו בהליך נפרד, ושאלת שחרור מוקדם מטעמים רפואיים או הומניטריים עולה גם בהליכים כלכליים חמורים בעולם, ובהם עניינם של מי שהורשעו בהונאות פיננסיות בהיקף של מיליארדי דולרים ונדונו
לתקופות מאסר ארוכות במיוחד. בישראל נקבע אורכו של מאסר עולם קצוב בהחלטת נשיא המדינה בהמלצת ועדה מיוחדת, והוא משתנה בין המקרים.
מי שהורשע בהונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה בהיקף של כ-65 מיליארד דולר, חולה במחלת כליות ונזקק לטיפול אינטנסיבי. "אין תרופה למחלה שלי", אמר מיידוף, שריצה 11 מתוך 150 שנות מאסר שנגזרו עליו
