קרינת השמש הפכה בעשורים האחרונים ממקור אנרגיה שולי לאחד ממנועי הצמיחה של מהפכת האנרגיה הירוקה. פאנלים פוטו-וולטאיים ממירים אור לחשמל, וטכנולוגיה שהתייקרה בעבר הוזלה מאוד עם השנים.
בישראל,
שנהנית משפע ימי שמש, הוקמו שדות סולאריים ומערכות על גגות מבנים, לצד יעדים ממשלתיים להגדלת חלקה של האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל. אתגר מרכזי בתחום הוא האגירה, היכולת לשמור חשמל לשעות שבהן השמש אינה זורחת.
עבור משקיעים, האנרגיה הסולארית מיוצגת בחברות ייזום,
הקמה ותפעול של מתקנים, הנסחרות בשוק ההון. תשואות התחום מושפעות מתעריפי החשמל, מעלויות המימון ומהיקף הרגולציה והתמריצים. השילוב של היגיון סביבתי וכלכלי הפך את הסקטור הזה לאחד המדוברים בקרב משקיעים לטווח
ארוך.
במקום ההיטל תפצה רשות מקרקעי ישראל את הרשויות המקומיות. במשרד האנרגיה מעריכים שעד 2035 אפשר יהיה להקים בישראל מתקנים אגרו-וולטאיים בהספק של כ-5,000 מגה-וואט, לעומת כ-1,300 מגה-וואט שהותקנו בכל 2025 שהייתה שנת שיא. היזמים טוענים שהוראת שעה לשנה קצרה
מכדי לממן פרויקט
התעריף שמקבלים היום בעלי גגות סולאריים נע בין 48 ל-54 אגורות לקילוואט שעה, פי כמה מהתעריף של שדות קרקעיים, אבל רשות החשמל בוחנת הפחתה שתיכנס לתוקף ב-2027. כמה עולה להתקין, מתי חוזרת ההשקעה ולמי זה מתאים
לאחר פיילוט מוצלח והשלמת האישורים הרגולטוריים, החלה טראלייט בהקמת שבעה פרויקטים ראשונים של גידור סולארי ביישובים ברחבי הארץ. המערכת משלבת גדר ביטחונית, ייצור חשמל ואגירת אנרגיה באותה התשתית, ללא צורך בשטחי קרקע נוספים. בשלב הראשון מושקעים כ-60 מיליון
שקל, כחלק מתוכנית רחבה להקמת עשרות פרויקטים נוספים.
שיתוף הפעולה יתמקד בהקמת מתקנים סולאריים על שטחים חקלאיים של קיבוצים ומושבים הקשורים לגרנות, בהיקף פוטנציאלי של יותר מ-20 אלף דונם, תוך המשך עיבוד הקרקע
חברת האנרגיה הסולארית מנסה להיכנס לשוק המחשוב המבוזר באמצעות רשת הלקוחות שלה, אך המשקיעים נותרו ספקנים: המניה ירדה ביותר מ-4% על רקע שאלות לגבי המודל העסקי והתרומה העתידית לרווחיות
הפלטפורמה הדיגיטלית החדשה נועדה לפשט את הבירוקרטיה עבור הצרכן הביתי, הרשויות והיזמים - באמצעות יצירת מפת דרכים מותאמת אישית שלב אחר שלב; הפורטל ירכז את המסמכים, האישורים והגורמים הרלוונטיים, ויאפשר דיווח בזמן אמת על חסמים במטרה לייעל את הרגולציה בשוק
ייצור החשמל הפרטי
תושב כפר מגאר תבע השבה ופיצויים על שני פאנלים שלטענתו לא הותקנו, אך הרשמת הבכירה גילתה שהוא לא טרח לבדוק את הגג בעצמו, ושהוא בכלל נשאר חייב כסף לחברה שממנה הזמין את השירות
העסקה, שכוללת ייצור בהספק כולל של כ-137 מגה-ואט, מהווה נדבך מרכזי ביישום התוכנית של החברה להעמקת האחיזה בשווקים בינלאומיים והפיכתה לשחקנית משמעותית בתחום האנרגיה המתחדשת, כך על פי הודעתה. העסקה כוללת גם פוטנציאל להקמת מערכות אגירת אנרגיה בהיקף משמעותי
של כ-500 מגה-ואט לשעה
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את ההסדר לקידום מתקנים אגרו-וולטאיים בישראל שהובילה חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות, ובנוסף אישרה פטור מהיטל תיעול וסלילה לקירויים סולאריים.