טכנולוגיה

מספר האירופאים המועסקים בחברות הייטק ישראליות צומח כמעט 5% מדי שנה, כאשר במקביל בוגרי מדעי המחשב בישראל מחפשים עבודה יותר זמן מאי פעם וקריאות לחרם נגד ישראל גוברות, אז איך בכל זאת אפשר להסביר את העלייה המתמדת?

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

לקראת פלייאוף ה-NFL החברה מוסיפה שכבת מוצרים חדשה לשוקי התחזיות, עם קומבינציות וחוזים על שחקנים, ובהמשך גם בנייה עצמית בתחילת 2026

שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה. 

החברה מפתחת טכנולוגיית מאיץ אלקטרומגנטי שנועד לאפשר פיתוח מואץ של מערכות היפרסוניות. מייסדי המיזם הם הילה חדד חמלניק, בעבר מנכ"לית משרד המדע וחברה בצוות הפיתוח  של כיפת ברזל, פרד סימון, ממייסדי Jfrog ושחר בהירי ממייסדי Valerann.

עם המתיחות הגוברת בין בייג'ינג לטוקיו, סין בוחרת בינתיים בצעדי לחץ מוגבלים ונמנעת משימוש בכלי האסטרטגי שהעולם כולו עוקב אחריו

אלפים פוטרו באחרונה מאמזון, UPS וחברות נוספות בגלל הכניסה של ה-AI לעולם העבודה, והסערה מתחילה להגיע גם בישראל, אז איך נערכים אליה?

לאחר הפסקת האש בין ישראל לאיראן, השוק מגיב באופטימיות, אך ב-UBS מזהירים שהאיומים לא נעלמו; במקביל, הבנק מדגיש: מהפכת הבינה המלאכותית צוברת תאוצה מהירה בהרבה מהצפוי - ומציעה למשקיעים הזדמנות ארוכת טווח, במיוחד על רקע היחלשות הדולר והתחזקות שוק האג"ח