פנסיה

צבירה של 250-400 אלף שקל היא טווח ההתמצאות של שכיר ממוצע בגיל 40 - אבל המספר החשוב באמת הוא תחזית הקצבה. איך הצבירה נבנית, אילו שלוש ידיות מזיזות אותה ומה עושים אם אתם מאחור

צבירה של 70-150 אלף שקל היא הטווח הסביר למי שעבד ברציפות, וכל שקל שם שווה בקירוב פי 12 בפרישה - אבל שלוש שורות בדוח השנתי קובעות את הקצבה יותר מהיתרה עצמה

12 שנים לפני גיל הפרישה זה בדיוק הזמן לבדוק איפה אתם עומדים: טווח ההתמצאות לפי מכפילי שכר, החישוב דרך ההוצאות, והמנופים שסוגרים גם פער גדול עד 67

פי 3 מההכנסה השנתית ברוטו - סביב מיליון שקל למשק בית ממוצע - זה טווח ההתמצאות של גיל 40. איך הוא מתחלק בפועל, מה עושים אם חסר, ואילו ידיות סוגרות את הפער בחמש שנים

בגיל 70 השאלה משתנה: הקצבאות כבר זורמות, והבדיקה היא אם מה שנשאר בצד מספיק להמשך הדרך. הנוסחה המותאמת לגיל, שלוש דוגמאות מספריות, גודל עתודת הבריאות הנכון והמנופים שעוד עובדים

בגיל 55 נשארו כ-12 שנות הפקדות, והדוח השנתי כבר מציג תחזית קצבה שאפשר לתכנן לפיה. כמה סביר שיהיה בקרן בגיל הזה, איך קוראים את המספרים נכון, ומה עושים עם פער

ממשכורת ראשונה ועד ירושה: בכל תחנה יש דבר אחד שמשתנה, החלטה אחת שקובעת יותר מכולן וטעות אחת שעולה ביוקר. מפה מרוכזת לכל הדרך

פי 1.5 עד פי 2 מההכנסה השנתית ברוטו - זה טווח ההתמצאות בגיל 35. איך הטווח נבנה, למה דירה מבלבלת את החשבון, ומה עושים אם אתם מתחתיו או מעליו

נוסחה אחת פשוטה, שלוש דוגמאות מספריות ושלושה מנופים למי שרחוק מהמספר: כמה חיסכון כולל צריך בגיל 65 כדי לחיות בנוחות, מה הקצבאות מכסות ומה נשאר לחסכונות להשלים

בגיל 50 נשארו כ-17 שנות הפקדות, והצבירה בדוח השנתי כבר מספרת כמעט את כל הסיפור. כמה סביר שיהיה בקרן בגיל הזה, מה המספר אומר על הקצבה העתידית, ואילו מנופים עוד עובדים