משה כסיף

מכלית שנשאה נפט מקטאר נפגעה מקליע בלתי מזוהה במיצרי הורמוז, בלי פגיעה בצוות ובלי נזק סביבתי; האיום על הספנות באזור הועלה לרמה משמעותית, והחשש ממוקשים מחזיר את אחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם למרכז השוק

טראמפ הודה ממה הוא באמת פחד: לא מאיראן - אלא ממחיר הנפט ומהבורסה האמריקאית

חסימת מצר הורמוז שיבשה את מחירי האנרגיה ואת הכלכלה העולמית ופגעה במדינות המפרץ - הן נערכות ליום ומנסות להקטין את התלות במצר

ההסדר המתגבש מול ארה"ב לא עוסק רק בעצירת הלחימה ובפתיחת מצר הורמוז. בלב העסקה עומדת חבילת הטבות ענקית, שעשויה להזרים לאיראן מאות מיליארדי דולרים - כסף שעלול להגיע גם להתחמשות, לחיזוק שלוחות אזוריות ולבניית מרחב פעולה מסוכן יותר לישראל

השינוי הדמוגרפי באירופה כבר אינו רק סוגיה חברתית או פוליטית: הוא משפיע על יחסי הסחר, על החרמות הצרכניים ועל נכונות גופים מוסדיים להשקיע בישראל. הלחץ הציבורי והפוליטי ביבשת עלול להפוך את אירופה משותפת כלכלית מרכזית לזירה מורכבת ומסוכנת יותר עבור היצוא, ההשקעות וההייטק הישראלי.

ארדואן מחריף את הטון מול ישראל, אבל מאחורי האיומים עומדת תמונה רחבה יותר: מאבק על השפעה אזורית, שליטה בנתיבי הים והאנרגיה, והתחזקות הברית בין ישראל, יוון, קפריסין וסומלילנד. העימות הישיר עדיין אינו ודאי, אך התנגשות האינטרסים בין ירושלים לאנקרה כבר הופכת לתרחיש שישראל אינה יכולה להתעלם ממנו.

הנפט איבד 20% מהשיא והשווקים עלו בעקבות ציפיות לחתימה, אך ההסכם עוד לא אושר על ידי האיראנים 

ריאד הפעילה צינור נפט שנבנה לפני 40 שנה, הכנסות ארמקו זינקו 25% ברבעון הראשון והים האדום הפך לנכס אסטרטגי. אבל כל חודש לחימה עולה 1.5% מהתוצר, ניאום, הפרויקט הגרנדיוזי  עדיין לא מוכיח את עצמו, ודובאי לא מוותרת על תואר צומת הלוגיסטיקה האזורית

איראן בונה באפריקה רשת השפעה רחבה שחורגת הרבה מעבר לדיפלומטיה: נשק, סחר, עקיפת סנקציות, פעילות דתית וחדירה למוקדי כוח מקומיים. עבור ישראל והמערב, היבשת הופכת לזירת התמודדות אסטרטגית שבה המאבק מול טהראן מתנהל הרחק מהכותרות - אך עם השלכות ביטחוניות וכלכליות משמעותיות

טראמפ רוצה קודם לפתוח את הורמוז ואחר כך לדון בגרעין. מבחינת ישראל זה הסכם שפותר את הבעיה הדחופה של העולם ודוחה את הבעיה העמוקה שלה