פסולת אורגאנית היא החלק בזרם האשפה שמקורו בשאריות מזון, גזם וחומר צמחי אחר. כשהיא נטמנת במטמנה היא מתפרקת ומשחררת מתאן, גז חממה עוצמתי במיוחד, ולכן הרגולציה הסביבתית דוחפת להפרדה במקור ולטיפול ייעודי. במתקני עיכול אנאירובי מומרת הפסולת לביוגז המשמש
לייצור חשמל וחום, ולקומפוסט המוחזר לחקלאות. בישראל הנושא מקבל דחיפה מתקנות שמחייבות רשויות מקומיות להפריד ומצמצום שטחי ההטמנה הזמינים, מה שיוצר שוק לחברות תשתית וטכנולוגיה שמקימות ומפעילות מתקנים כאלה.
הכדאיות הכלכלית של פרויקט נשענת על שלושה מקורות הכנסה עיקריים: דמי קליטת הפסולת, מכירת האנרגיה ותעודות פחמן. משום כך מדובר בענף שרגיש מאוד להחלטות ממשלה, לתעריפי אנרגיה מתחדשת ולמחיר הפחמן בשווקים הבינלאומיים.
חברות לא מזהמות יכולות להכניס לא מעט כסף בתמורה למכירת קרדיטים. החברה מכרה לחברת SKOOT הבריטית תעודות פחמן תמורת כ-2.2 מיליון שקל שיתפרסו על 3 שנים ומעריכה ש"ההכנסות ממכירת תעודות פחמן יהוו נדבך משמעותי בהכנסות שלה לשנים הבאות"
