חופש העיסוק

חופש העיסוק הוא זכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד ישראלי, ולפיה כל אדם רשאי לעסוק בכל מקצוע או משלח יד. בפועל הזכות אינה מוחלטת, וניתן להגבילה בחוק לתכלית ראויה ובמידה סבירה, למשל באמצעות דרישות רישוי, כשירות מקצועית או ביטחון הציבור. בעולם העבודה היא עומדת במרכז הדיון בתניות אי תחרות וסודיות: בתי הדין נוטים שלא לאכוף התחייבות שמונעת מעובד להתפרנס, אלא כאשר מוגן אינטרס לגיטימי כמו סוד מסחרי ממשי או השקעה מיוחדת בהכשרתו. לכן מדובר בסוגיה מרכזית עבור מעסיקים ועובדים כאחד. מעבר להיבט המשפטי, יש לכך משמעות כלכלית ישירה: הגבלות רחבות מדי על מעבר עובדים מקטינות את הניידות בשוק ומאטות את קצב עליית השכר בענפים מקצועיים. ראו גם דיני עבודה ובית הדין לעבודה.