מעביד הוא המונח המשפטי ההיסטורי לצד שמעסיק עובד, מונח שהוחלף רשמית בחקיקה ישראלית במילה מעסיק בכל ספר החוקים, כחלק משינוי תפיסתי ביחסי העבודה. על המעסיק חלות חובות רבות מכוח דיני עבודה וצווי
הרחבה, ובהן תשלום שכר בזמן, הפרשות לפנסיה ולפיצויים, דמי הבראה, חופשה ומחלה. אי עמידה בחובות אלה מובילה לתביעות בבית הדין לעבודה ולפסיקת פיצויים משמעותיים, גם כאשר מדובר בעסקים קטנים. סוגיה מרכזית נוגעת
לרצף הביטוח הפנסיוני: כאשר המעסיק מפסיק להפריש, הכיסוי הביטוחי של העובד עשוי להישמר לתקופה מוגבלת מכוח הסדרי אובדן כושר עבודה. עבור בעלי עסקים, עמידה בכללים היא שיקול תזרימי ומשפטי כאחד.
