בצלאל סמוטריץ' שר האוצר דוהר למלחמה המוצדקת, אבל בבנק ישראל שואלים - "מאיפה הכסף, בצלאל?" 

בנוסף, 590 מיליון שקל נוספים מתוך ההסכם יוקצו למטרות שיתרמו לחיזוק החברה והכלכלה הישראלית 

חודש ושבוע אל תוך המערכה, והציבור כהרגלו לא חוסך בביקורת כלפי הגופים הממשלתיים, ואולי בצדק; שוחחנו עם פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בר אילן וחוקר ראשי במרכז טאוב בשביל לשמוע את דעתו על התנהלות האוצר והממשלה: "אם ח"כים מוכנים שיקצצו להם את המשכורת - אז שיקצצו גם בכספים הקואליציוניים"

בדיקה של ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי העלתה כי היא נמוכה ב-9% מרמתה החזויה והגיעה ל-20% פחות בשפל. איפה הוציאו פחות מלבד בענף התיירות ומה קרה להוצאות החינוך שלנו?

מתניהו אנגלמן לראש הממשלה : "אין הצדקה להתעוררות המאוחרת של ממשלת ישראל בטיפול בעורף – המכנה המשותף של הליקויים הוא העדר היערכות לשעת חירום. כאשר נתחיל את הביקורת נהפוך כל אבן על מנת להגיע לחקר האמת ולהצביע על האחראים"

החברה פרסמה תחזית (שאינה פעולת דירוג) וצופה גירעון ממוצע של 5.3% מהתמ"ג ב-2023 וב-2024, לעומת 2.3% מהתמ"ג בתחזית טרום המלחמה. היא חוזה כי התוצר יתכווץ ב-5% ברבעון האחרון של השנה. תחזית הצמיחה נותרת על כנה: 1.5% השנה ו-0.5% בשנה הבאה

לצד מחסור בעובדים, חלק גדול מהמשק מושבת - מחסור של 79% בעובדים לא ישראלים, כ-183 אלף הורים מושבתים ו-128 אלף עובדים פלסטינים יצאו ממעגל העבודה וגרמו לפער גדול שמקשה על ענף הנדל"ן. מספר דורשי העבודה מתחילת המלחמה קפץ פי 4

העלויות הגדולות של המלחמה יקשו מאוד על המשק ברבעון האחרון ובשנה הבאה, אחרי הכל הציבור יממן אותן. אבל מה שלא פחות מטריד, זה מה יהיה ביום שאחרי - תקציבי הביטחון יעלו ויחנקו את הכלכלה הישראלית; וגם - על תקציב הביטחון הבזבזני 

החשב ביקש להבהיר כי "חטיבת המימון שלנו תמשיך לפעול בכלל הערוצים במטרה לממן את פעילות הממשלה". מאז תחילת המלחמה גייסה מדינת ישראל כ-30 מיליארד שקל, מתוכם כ-16 מיליארד שקל במטבעות זרים