שיעור הירידה הכללי (3.7%) בנובמבר מתון בהשוואה לירידה שחלה עם תחילת המלחמה באוקטובר, צניחה גם בקרב משרות המלצרים והנהגים, אבל עלייה בתחום הבנייה בעקבות מחסור בפועלים. שיעור המשרות הפנויות לכל 100 מועסקים: 3.13 בלבד

בתרחיש מערכה צפונית האומדן לעלות תוספת ההוצאות עקב המלחמה עד לסוף שנת 2024, כולל ירידה בהכנסות, הינו 111 מיליארד שקל. אובדן ההכנסות צפוי להיות 30 מיליארד שקל

מספרים לנו שהבנקים "נכנסים מתחת לאלונקה" ומראים סולידריות אמיתית עם האוכלוסיה גם במחיר פגיעה ברווחיות. לא בטוח שזה נכון

אחרי הקפיצה בהוצאות בערטיסי אשראי בשבוע השמיני למלחמה, בו חלה הפסקת האש - הציבור חזר להפחית את ההוצאות בכרטיסי אשראי; ההוצאות בענפי ההלבשה וההנעלה חזרו לרדת אחרי מבצעי נובמבר, בענף החשמל והאלקטרוניקה עדיין נרשמו הוצאות גבוהות מהממוצע; ענפי המזון חזרו לעלות

סך התשלומים שנדחו עומד על כ-4.8 מיליארד שקל, מרבית ההלוואות שנדחו הן משכנתאות ואשראי צרכני. זה מה שבנק ישראל מתכוון לעשות כעת

ענקית הספנות הדנית הודיעה שלא תשוא בים האדום כתוצאה מהאיום החות'י לפגוע בכל ספינה שתשוט באזור, גם אם היא לא ישראלית; ההודעה מגיעה אחרי שטיל כמעט ופגע באונייה של החברה, מתקפה שהחות'ים לקחו עליה אחריות

כמה כסף תקבלו אם צה"ל לקח לכם את הרכב, מה קורה אם הרכב נפגע ומתי יפצו אתכם?

השינויים בתקציב כוללים הוצאות נוספות של 28.9 מיליארד שקל - 17 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות וכ-12 מיליארד להוצאות אחרות. סמוטריץ': "קידמנו מדיניות מרחיבה כדי לתת מענה רחב למפונים, לעסקים, לניצולים ולמשרדי הממשלה"

באוצר שוקדים על ביטולי הטבות מס - בקרנות השתלמות וגם בסעיפים אחרים. אבל הממשלה, וגם פרופ' שמחון, היועץ הכלכלי, מדברים כבר על הרחבת הגירעון מעל 5%. במצב כזה, עשויים לטרפד ביטול הטבות מס ומקורות נוספים