רשות ני"ע חתמה על הסכם שת"פ עם מקבילתה ההולנדית
רשות ניירות ערך של הולנד (AFM) חתמה על מיזכר הבנה דו-צדדי (MOU) עם רשות ניירות ערך הישראלית. יו"ר הרשות, משה טרי, חתם על ההסכם במשרדי הרשות בירושלים ייחד עם מקבילו ההולנדי, ארתור ואן ליוון. ואן ליוון משמש גם כיו"ר הארגון האירופי של רשויות ניירות ערך (CESR). ההסכם החדש הוא חלק מתפישה המנחה כיום את הרשות, אשר לפיה, השתלבות בתהליכים גלובליים הכרחית לצורך הגשמת המטרות של שכלול השוק ועידוד כניסתם של שחקנים חדשים לפעילות בו. בנוסף, לאור שיתוף הפעולה הבינלאומי הגובר בעולם לגבי פקוח, ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך, קיימת חשיבות בהשתלבותה המלאה של ישראל באמצעות רשות ניירות ערך במערך הפיקוח והאכיפה העולמי וזאת בין השאר, באמצעות חתימה על הסכמי שיתוף פעולה הדדים עם רשויות ניירות ערך זרות. שתי הרשויות התחייבו בהסכם לסייע זו לזו בנושאים כמו חקירה ואכיפת חוקים הקשורים למידע פנים, מניפולציות שוק, בקרה וקיום הוראות חוקים המסדירים ייעוץ, ניהול וסחר בניירות ערך, החזקות בעלי עניין, רכישות, מיזוגים, שווקים מפוקחים וחובות גילוי החלות על מנפיקים. הרחבת ההבנה ושיתוף הפעולה בין הרשות לבין רשויות חוץ, תביא להשתלבות הרשות בגלובליזציה של הרגולציה העולמית בתחום שוקי ההון, להעמקת הפיקוח והאכיפה בישראל, להעצמת ההגנה על המשקיע בניירות ערך בישראל ולהגברת היושרה וההקפדה על נורמות ראויות בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם. המסגרת החוקית המסדירה את יחסי שיתוף הפעולה בין הרשות לבין רשות זרה החתומה עם הרשות הסכם לשיתוף פעולה לביצוע ולאכיפה של דיני ניירות ערך מאפשרת לרשות להגיש סיוע לרשות חוץ, בתנאים הקבועים בחוק. הסכם לשיתוף פעולה האמור נחתם עד כה רק עם רשות ניירות הערך האמריקאית ומהשבוע שעבר ? גם עם הרשות ההולנדית. ההסכם נולד בפגישת עבודה שנערכה בספטמבר 2004 בהשתתפות היו"ר משה טרי לבין יו"ר הרשות ההולנדית שבה עלה, כי שתי הרשויות רואות חשיבות רבה בהידוק שיתוף הפעולה ביניהן. נוסח ההסכם מבוסס על ההסכם עליו חתומות רשויות ניירות ערך האירופאיות המאוגדות במסגרת ארגון CESR, מתוך כוונה שישמש בעתיד כמודל להתקשרויות בין הרשות לרשויות חוץ אירופיות נוספות. יו"ר הרשות, משה טרי, אמר במהלך טקס החתימה: "השווקים הפיננסיים של היום הם סבוכים ומורכבים יותר ולכן שיתוף פעולה בינלאומי, כולל בין רשויות ניירות ערך, נדרש להבטחת האינטגריטי של השווקים. זהו אירוע חשוב, משום שהוא משקף את היחסים הקרובים המתפתחים בינינו לבין אירופה. זהו מיזכר ההבנה הראשון שנחתם בתקופה כהונתי, ואני שמח שהוא נחתם דווקא עם רשות ממדינה השייכת לאיחוד האירופי ושיושב הראש שלה עומד בראש אחד הארגונים המובילים את השינויים בשוק ההון האירופי. אחד העקרונות המרכזיים של האסטרטגיה שלנו הוא שילובה של ישראל בתהליכים הגלובליזציה בכלל ובשווקים האירופיים בפרט. חתימת מיזכר ההבנה עם הרשות ההולנדית הוא צעד גדול לקראת הגשמת המטרה הזו". יו"ר רשות ניירות ערך ההולנדית, מר ואן ליוון, אמר כי ה-AFM ראתה ערך מוסף בשיתוף פעולה בינלאומי עם ישראל. "במקרה של הרשות הישראלית לא היססנו כלל וזה הלך מהר מאוד", אמר, "כמו כן, נשמח לבחון כיצד ניתן לקרב אתכם למוסדות הכלכליים של האיחוד האירופי ואנו רואים בחיוב את אפשרות שיתוף הפעולה בין הבורסה לניירות ערך בתל אביב לבין בורסת היורונקסט. אני גם מקווה שעוד מדינות רבות מה-CESR יחתמו על מיזכרי הבנה דומים עם הרשות הישראלית ויהדקו את קשריהן עימה". הוא הוסיף וציין כי הסכמים אינם "ערימה של ניירות", אלא מחויבות הדדית בין אנשים בשני הצדדים, "ומחייבות ה-AFM ניתנה, במקרה זה, בלב פתוח ובנפש חפצה".
מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
שער הדולר אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.
כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.
