להיות או לא להיות? - עצמאי או חברה בע"מ – חלק א'

הגדרת המושג - חברה בע"מ בעל עסק רשאי להקים את עסקו בבעלותו הישירה כ-"עצמאי" או להתאגד כ"חברה בע"מ" שבאמצעותה הוא יפעיל את עסקו.

"חברה" הינה תאגיד שמקים אדם או מספר בני אדם, אשר נרשם כחוק כתאגיד משפטי לפי חוק החברות הנהוג בישראל. מכוח רישומו זה באמצעות רשם החברות במשרד המשפטים, רשאי התאגיד לפעול כ"אישיות משפטית עצמאית", אשר לה נכסים מצד אחד והתחייבויות מצד שני. לחברה יכולת להתקשר בעסקאות באמצעות מנהליה.

"בע"מ" – משמעותו "בערבון מוגבל". דהיינו, לחברה התחייבות מוגבלת לתשלום התחייבויותיה עד לשוויים של נכסיה. לא ניתן לתבוע את בעל החברה בשל התחייבויות החברה.

בעסק עצמאי - בעל העסק אחראי ישירות לפעילות העסקית ולהתחייבויות העסק.

בחברה בע"מ - החברה אחראית ישירות לפעילות העסקית ולהתחייבויותיה. מנהלי החברה מפעילים את החברה אך לא הם וגם לא בעלי החברה אחראים אחריות ישירה להתחייבויות החברה.

הסדרת יחסים בבעלות ניהול עסק כעצמאי יוצר קשר ישיר בין הבעלים לבין העסק. קיימת זהות בין העסק לבין בעליו. כל עוד העסק מנוהל על ידי בעליו, אזי הבעלות והשליטה על העסק הם ברורים ונשענים על הבעלים. אולם במקרים בהם עלול בעל העסק לצאת מתמונת הניהול, כגון: במקרה של מחלה ונפילה למשכב, הליכי גירושין עם בת הזוג, פטירה או כל סיבה אחרת המונעת אפילו זמנית מבעל העסק לתפקד בעסק, מתעוררות בעיות בהסדרת הבעלות וניהול העסק.

הבעיות נובעות מהשענות העסק העצמאי על הבעלים. לכן כאשר בעל העסק אינו מסוגל לתפקד בעסק, אזי לקוחות העסק ובמיוחד הבנקים ונושי העסק, אינם מכירים אחר במקומו. בחברה בע"מ - היות ולחברה אישיות משפטית עצמאית, היא אינה תלויה בפעילותה השוטפת בבעלי מניותיה וביחסים ביניהם. בעלי המניות רשאים לפרוט את מניותיהם, למכור את כולם או חלקן, להעבירם ליורשים ולאחרים, ולא תהא לכך השפעה על ניהול החברה ופעילותה השוטפת, כל עוד לא נתכנסה אסיפת בעלי המניות והחליטה ברוב הנוכחים אחרת.

הקשר מול רשויות המס

עצמאי העסק ובעליו הינם ישות אחת בפני שלטונות המס. לפיכך מספר ה"עוסק מורשה" במס ערך מוסף של העסק, זהה למספר תעודת הזהות של בעל העסק. גם התיק במס הכנסה הינו על שם בעל העסק, ומספר התיק במס הכנסה זהה למספר תעודת הזהות שלו, כמו גם בביטוח לאומי.

שלטונות המס אינם מהססים להפעיל סנקציות אישיות אזרחיות ופליליות על בעל העסק בכל מקרה של ליקוי בספרי החשבונות, בדיווחים השוטפים ובביצוע תשלומי המס.

בעל העסק חייב בכל מחויבויות העסק כלפי רשויות המס באופן אישי, ועל כן הן לא יהססו להפעיל כלפיו הליכי גבייה לגביית חובות העסק, לרבות עיקולים גם על חשבונות הבנק הפרטיים או רכב פרטי שאינו קשור לעסק, צו עיכוב יציאה מהארץ וכיוצא בזה. בחברה בע"מ התיק במס ערך מוסף, ובמס הכנסה הנו על שם החברה ומספרו זהה למספר החברה ברשם החברות. ביטוח לאומי כלל אינו פותח תיק לחברה בע"מ, שכן היא אינה מחויבת בתשלום ביטוח לאומי (למעט ביטוח לאומי בגין שכר עובדיה, בגינו נפתח מספר תיק ניכויים נפרד).

לפיכך, סנקציות בגין חובות לרשויות המס יופעלו אך ורק כנגד רכושה של החברה בלבד ולא כנגד בעל המניות באופן אישי. רק במקרים של כוונה פלילית בעברות מס כגון אי דיווח על פי חוק וכדומה, יינקטו סנקציות גם כנגד מנהלי החברה שפשעו.

לבעל מניות המחזיק 10% ויותר ממניות החברה, נפתח תיק במס הכנסה בלבד, המוגדר כתיק שכיר בעל שליטה, אשר מחייב הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה אחת לשנה, בו ידווח על הכנסותיו, לרבות על שכרו מהחברה. אין הוא מחויב בדיווח חודשי כלשהו ובתשלומים אישיים למס הכנסה, למעט אלו החייבים להיות מנוכים ממשכורתו, כמו כל שכיר אחר במשק, זאת במגבלות מסוימות המתייחסות לבעלי שליטה כפי שהוגדרו בדיני המס.

שיעורי מס הכנסה עצמאי הרווחים מהעסק העצמאי חייבים במס הכנסה, ללא קשר לשאלה כמה מרווחי העסק מושקעים בחזרה בנכסי העסק, ברכישת ציוד או בהגדלת המלאי והאשראי ללקוחות.

החל מינואר 2005, יחיד (עצמאי) חייב במס על רווח בסך של 4,170 ₪ בשיעור של 10% בלבד ועד רווח בסך של 7,420 ₪ חל מס בשיעור של 23%. רווחים מעל סך של 7,421 ₪ חייבים במס בשיעור של 32%, רווחים מעל סך של 11,140 ₪ ברוטו לחודש חייבים במס בשיעור של 37%, רווחים מעל 19,890 ₪ חייבים במס בשיעור של 39% ורווחים מעל 34,450 ₪ חייבים במס הכנסה בשיעור של 49% מהרווח.

העצמאי זכאי לניכויים אישיים מהכנסתו החייבת בשל תשלומים לקופות גמל, לקרן השתלמות ולבטוח לאומי. וכן לנקודות זיכוי ולזיכויים בשל תשלומים לביטוח חיים, וזיכויים אישיים נוספים.

תשלומי המסים נעשים באמצעות שובר מקדמות חודשי המשולם בכל 15 לחודש. המקדמה מחושבת לפי שיעור באחוזים מתוך מחזור ההכנסות הכללי של העסק. ההתחשבנות הסופית לגבי תשלום המס נעשית עם הגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה.

בחברה בע"מ רווחים חייבים במס של חברה חייבים בשנת 2005 במס חברות בשיעור של 34% בלבד. מס החברות יקטן בהדרגה לפי החוק עד לשיעור של 30% בשנת המס 2007. רווחי חברה אינם זכאים למדרגות מס, ניכויים אישיים, נקודות מס וזיכויי מס. אולם, מנהל בחברה שבבעלותו, רשאי להחליט ולבחור את הדרך הטובה ביותר למשוך את הרווחים מהחברה שלו, בצורה שתקטין למינימום את מס ההכנסה ואת תשלומי הביטוח הלאומי ומס הבריאות שיחולו על משיכות אלו.

כן רשאי מנהל החברה להחליט על השארת חלק מהרווחים בחברה על מנת לשלם מס חברות מוקטן כאמור, או על מנת למשוך דיבידנד בשיעור כזה שלא יהיה חייב בביטוח לאומי ומס בריאות.

האפשרויות העומדות בפני מנהל החברה בע"מ על מנת לצמצם את המיסוי הן: 1. למשוך משכורות עד תקרת מדרגת המס של 32% בלבד (כיום 11,140 ₪) על מנת לנצל את מדרגות המס הנמוכות ואת נקודות הזיכוי המגיעות לו. 2. למשוך חלק מהרווחים של החברה כדיבידנד שיהיה חייב ב- 25% מס הכנסה (בנוסף למס החברות בשיעור של 34% = מס כולל של 50.50% על הרווח) ובכך לחסוך תשלומי ביטוח הלאומי ומס הבריאות על חלק זה, בתנאי שגובה הדיבידנד לא יעלה על השכר השנתי שמשך ברוטו (ותנאים נוספים). 3. למשוך את יתרת הרווחים או חלקם כמשכורת נוספת 4. להשאיר את הרווחים לצורך השקעה חוזרת בחברה ולשלם מס הכנסה בשיעור של 34% בלבד ללא תשלום ביטוח לאומי ומס בריאות.

שיעורי ביטוח לאומי ומס בריאות עצמאי כל הרווחים של עצמאי חייבים בביטוח לאומי ובמס בריאות עד מקסימום הכנסה חייבת של 34,820 ₪ ברוטו לחודש בינואר 2005.

עד הכנסה חודשית בסך של 3,482 ₪ - דמי הביטוח הם בשיעור של 9.82% מההכנסה החודשית ולא פחות מסך של 157 ₪.

מהכנסה חודשית בסך של 3,483 ₪ ועד 34,820 ₪, שיעור דמי הביטוח הלאומי כולל מס בריאות הינו 15.42% מההכנסה החודשית.

תשלום דמי הביטוח מוכר לצורכי מס הכנסה בשיעור של 52% מהתשלומים ששולמו בשנת המס. התשלום מבוצע במקדמות חודשיות מידי 15 לחודש.

חישוב החבות הסופית לביטוח לאומי נעשה על בסיס שנתי - לאחר הגשת הדוח השנתי על ההכנסות מהעסק של העצמאי למס הכנסה.

בחברה בע"מ רווחים של חברה פטורים מביטוח לאומי וממס בריאות.

החבות בדמי הביטוח תחול רק על משכורות שיימשכו על ידי בעל החברה העובד בה. גובה המשכורות החייבות בדמי ביטוח נתון לשיקול דעתו של בעליה בהתאם לאופי עבודתו בחברה.

שיעורי הביטוח הלאומי הכוללים על המשכורות שימשוך בעל החברה, דומים לשיעור דמי הביטוח לאומי החלים על העצמאי כמו על שכיר אחר.

בחברה מתחלק תשלום דמי הביטוח בין החלק שבו נושא המעביד לחלק המנוכה משכר העובד. חלק המעביד לביטוח לאומי מוכר כהוצאה מוכרת באופן דומה להכרה בתשלומי העצמאי לביטוח לאומי לפי 52% מהתשלומים ששילם כדמי ביטוח באותה שנת מס.

על רווחי החברה שלא ימשכו כמשכורות - לא משולמים דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. מכאן שרווחי החברה שיושקעו חזרה בה כהשקעה ורכישת נכסים, כגון לצורך רכישת ציוד, הגדלת מלאי וכד' – פטורים מדמי ביטוח לאומי. גם דיבידנד שיימשך מהחברה, פטור בתנאים מסוימים מחבות בדמי ביטוח לאומי ומס הבריאות.

בשבוע הבא נפרסם את חלקו השני של המאמר.

* אין באמור בסקירה זו להיות תחליף להתייעצות מקיפה עם רואה החשבון של העסק, שכן השיקולים עלולים להיות שונים בהתייחסות ליתרונות והחסרונות של התאגדות כחברה בע"מ מעסק לעסק.