שינוי בעלי מניות אינו מזכה בפיצויי פיטורים

עובדות

חברת אמ"י מתו"ם - אדריכלים מהנדסים יועצים ומודדים בע"מ (להלן - החברה) היא חברה פרטית מוגבלת במניות. ביום 10.10.1993 הועברה השליטה במניות החברה לידי עשרה מעובדיה הבכירים והותיקים שלה. החברה הפכה מחברת בת בקונצרן, לחברה שמניותיה בידי אנשים פרטיים, וששמה זהה.

בטרם בוצעה העברת המניות לעובדי החברה, נחתם ביום 16.9.1993 הסכם קיבוצי מיוחד בין החברה להסתדרות במרחב חיפה, שנועד להבטיח את שמירת זכויותיהם של עובדי החברה, אשר עבדו בה חמש שנים ומעלה ואשר היו עלולים להיפגע בעקבות העברת השליטה בה.

חיים ובוריס, שניהם מהנדסים במקצועם, עבדו שנים רבות בחברה, והתפטרו מעבודתם. חיים, אשר עבד בחברה כ-30 שנה, הודיע על התפטרותו מן החברה בעקבות העברת השליטה בה. בוריס, הודיע על התפטרותו מן החברה לאחר 20 שנות עבודתו בה, וזאת בעקבות שינוי הבעלות והשליטה בה.

לאחר התפטרותם של חיים ובוריס שוחררו לידיהם הכספים שהופרשו לזכותם בקרן פנסיה, אשר שיעורם כ-72% מסך פיצויי הפיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן - החוק).

חיים ובוריס הגישו תביעה להשלמת פיצויי הפיטורין ל-100% בטענה כי הם זכאים לפיצויי פיטורין בגין העברת השליטה בחברה לידיים פרטיות. בית הדין האזורי בחיפה קבע כי יש לראות בהתפטרותם של המשיבים משום "נסיבות" המזכות בפיצויי פיטורים, מכוח סעיף 11(א) לחוק. מכאן הערעור.

בית הדין הארצי לעבודה פסק

עפ"י החוק, עצם חילופי מעבידים במקום עבודה נתון אינו מזכה בפיצויי פיטורים. כראיה קובע סעיף 1(א) לחוק כי חילופי מעבידים שאינם כרוכים בשינוי מקום העבודה, הם כשלעצמם, אינם מהווים עילה לתשלום פיצויי פיטורים. מאידך, סעיף 11(א) לחוק קובע: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים".

השאלה היא מהן ה"נסיבות" המהוות עילה להתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים. לא ניתן להשיב על שאלה זו בנוסחה חדה וברורה והדבר תלוי בנסיבותיו של כל עניין. קיומן של "נסיבות" המצדיקות התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים הוא עניין לקביעה שיפוטית של בית הדין לעבודה. בעניין זה אמת המידה לבחינת קיומן של "נסיבות" שכאלה, היא אמת מידה אובייקטיבית. לא תחושותיו הסובייקטיביות של העובד ולא דעותיו או חששותיו הם העומדים לדיון.

אמנם נפסק לא אחת כי חילופי מעבידים במקום עבודה נתון מהווה "נסיבות אחרות" לעניין סעיף 11(א) לחוק, אך במקרה זה אין מציאות של חילופי מעבידים, שהרי החברה הייתה המעבידה ונשארה המעבידה. במקרה זה, המדובר במציאות של שינוי בזהות בעלי מניות בחברה. שינוי בזהות בעלי מניות בחברה, הוא כשלעצמו, אינו מהווה שינוי נסיבות במובן סעיף 11(א) לחוק, המזכה עובד להתפטר עם זכאות לפיצויי פיטורים.

לאור כל זאת יש לקבוע כי התפטרותם של חיים ובוריס מן החברה, בעקבות שינוי בזהות בעלי המניות בחברה, לא נעשתה ב"נסיבות" המצדיקות התפטרות תוך זכאות בפיצויי פיטורים, ולפיכך אינם זכאים להשלמת הכספים ששוחררו להם מקרן הפנסיה.

סוף דבר - הערעור התקבל. חיים ובוריס ישלמו למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 4,500 ש"ח.