הקלות במיסוי פיצויים למפונים בשל תכנית ההתנתקות

פיצוי בשל בית מגורים החוק קובע שלושה מסלולים לפיצוי בשל בית מגורים: "מסלול א" – פיצוי המחושב לפי סוג בית המגורים ושטחו.

"מסלול ב" – פיצוי המחושב לפי סוג בית המגורים ושטחו, בתוספת סכום משתנה לפי ותק המגורים.

"פיצוי לפי שומה פרטנית".

פיצוי לפי כל אחד מהמסלולים לא יחויב במס לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – פקודת מס הכנסה) או לפי חוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין). כמו כן, קבלת הפיצוי לא תהווה מניעה לקבלת פטור בשל מכירת דירת מגורים אחרת של הזכאי, אף אם זו בוצעה בתוך ארבע שנים שלאחר קבלת הפיצוי.

מס רכישה הזכאי לפיצוי בשל בית המגורים, שהתפנה במועד, יזוכה בגין מס הרכישה ששילם בשל רכישת דירה, או בשל רכישת קרקע שעליה ייבנה בית מגורים (להלן – דירת המגורים האחרת) בתוך שש שנים מיום הפינוי, ובלבד שהדירה או הקרקע נרכשו בתוך חמש שנים מיום 6.6.2004 (להלן – היום הקובע).

השיפוי לא יעלה על סכום מס הרכישה שהיה משולם אילו שווי הרכישה של דירת המגורים האחרת היה בסכום הפיצוי שקיבל הזכאי בשל בית מגורים אחד, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום תשלום הפיצוי עד יום הרכישה של דירת המגורים האחרת, או על מס הרכישה שהיה משולם אילו שווי הרכישה של דירת המגורים האחרת היה 2,250,000 ₪, לפי הגבוה.

השיפוי יינתן בשל רכישה של דירת מגורים אחת בלבד ואם היו שניים או יותר זכאים לפיצוי בשל בית המגורים, הם ייחשבו כזכאי אחד.

פיצוי בגין סיום יחסי עבודה דמי הסתגלות עובדים אשר ייאלצו לעזוב את מקום עבודתם בשל ההתנתקות, יהיו זכאים לדמי הסתגלות חודשיים לתקופה מוגבלת.

דמי הסתגלות ישולמו בהתאם לתקופת עבודתו של הזכאי באותו מקום עבודה או אצל אותו מעביד לפני היום הקובע כדלקמן:

- עד 12 חודשי ותק – חודש זכאות אחד. - 13 עד 24 חודשי ותק – שני חודשי זכאות. - 25 עד 36 חודשי ותק – שלושה חודשי זכאות. - 37 עד 48 חודשי ותק – ארבעה חודשי זכאות. - 49 עד 60 חודשי ותק – חמישה חודשי זכאות. - 61 חודשי ותק או יותר – שישה חודשי זכאות.

לענין סעיף זה יראו חלק מחודש כחודש שלם.

דמי ההסתגלות לחודש יהיו בסכום השווה לשכר העבודה החודשי הממוצע של העובד ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע, ובלבד שלא יעלו על סכום השווה לכפל השכר הממוצע במשק (להלן – הסכום המרבי) ולא יפחתו משכר המינימום לחודש.

לגבי עובד במשרה חלקית – לא יעלו דמי ההסתגלות על מכפלת חלקיות המשרה בסכום המרבי ולא יפחתו ממכפלת חלקיות המשרה בשכר המינימום לחודש.

במידה ולאחר ניתוק יחסי העבודה ולפני קבלת דמי ההסתגלות תחול תוספת יוקר, יוגדלו דמי ההסתגלות בשיעור תוספת היוקר מיום תחילתה.

עובד הזכאי לדמי הסתגלות שביום הקובע היה על מעבידו לשעבר לשלם בעדו תשלומים לקופת גמל לקצבה, זכאי לבקש כי המדינה תשלם בעדו לאותו חשבון בקופת הגמל, בעד התקופה שבה הוא מקבל דמי הסתגלות, סכום השווה למכפלה של ממוצע המשכורות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע (להלן - המשכורת הבסיסית) בשיעור שלפיו היה על מעבידו לשלם לקופת הגמל ביום הקובע, וכל עוד מתקיימים כל אלה:

1. הזכאי לא משך סכומים העומדים לזכותו בחשבונו בקופת הגמל לאחר יום תחילתו של חוק זה.

2. הזכאי משלם לחשבונו בקופת הגמל סכום השווה למכפלה של המשכורת הבסיסית בשיעור שלפיו היה עליו לשלם לקופת הגמל ביום הקובע.

לענין סעיפים 3(ה3), 45א ו-47 לפקודה (הפקדות לקרן השתלמות, ניכוי וזיכוי בגין הפקדות לקופת גמל), תחשב המשכורת הבסיסית כמשכורת או כהכנסת עבודה, לפי הענין, ותשלומי המדינה לפי סעיף זה ייחשבו כתשלומי מעביד.

גמול פרישה עובדים שגילם מעל 55 יהיו זכאים לגמול חודשי עד גיל הפרישה, וזאת, בין היתר, בתנאי שבתקופת ארבע השנים שבתכוף לפני היום הקובע מרכז חייו היה בשטח מפונה והוא עבד 36 חודשים לפחות בשטח מפונה או אצל מעביד בשטח מפונה.

גמול הפרישה החודשי יהיה בסכום השווה ל-60% מדמי ההסתגלות, ובלבד שלא יעלה על סכום השווה ל-70% מהשכר הממוצע במשק (להלן – הסכום המרבי), ולא יפחת משכר מינימום לחודש.

לגבי עובד במשרה חלקית – לא יעלה גמול הפרישה על מכפלת חלקיות המשרה בסכום המרבי ולא יפחת ממכפלת חלקיות המשרה בשכר המינימום לחודש.

זכאי לגמול פרישה זכאי לבקש כי המדינה תשלם בעדו לקופת גמל לתגמולים שתיקבע, סכום השווה לחמישה אחוזים מסכום הגמול, בעד התקופה שבה הוא מקבל את הגמול וכל עוד הזכאי משלם לקופת הגמל סכום השווה לחמישה אחוזים מסכום הגמול.

לענין סעיפים 3(ה1), 9(17) (פטור במשיכת כספים מקופת גמל – קרן), 9(18) (פטור במשיכת כספים מקופת גמל – הפרשי הצמדה) ו-47 לפקודה, ייחשב גמול הפרישה כמשכורת, ותשלומי המדינה ייחשבו כתשלומי מעביד.

לענין הפקודה וחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן – חוק מע"מ), יראו דמי הסתגלות וגמול פרישה כקצבה חבת מס המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, וינוכה מהם מס בשעת התשלום לפי סעיפים 164 ו-243 לפקודה.

מיסוי וביטוח לאומי דמי ההסתגלות וגמול הפרישה יחויבו במס כקצבה חבת מס המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, הן לענין פקודת מס הכנסה והן לענין מס שכר לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - חוק מע"מ).

דמי לידה לעובדת הזכאית לדמי הסתגלות מבוטחת שלא עבדה בעודה בהיריון, אין לה "יום קובע" כהגדרתו בסעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי, והיא אינה זכאית לדמי לידה.

בחוק נקבע כי למבוטחת כאמור שבתקופת הריונה קיבלה דמי הסתגלות, יהיה יום קובע, ומשכך היא תהיה זכאית לדמי לידה.

סעיף 50(ב) לחוק הביטוח הלאומי מונה תקופות שבמהלכן תיחשב עובדת כמי ששילמה דמי ביטוח לענין חישוב תקופת ההכשרה לקבלת דמי לידה. על פי החוק, גם תקופה שבה אישה קיבלה דמי הסתגלות תיחשב כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח כאמור.

סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי קובע הוראות לענין חישוב ההכנסה שעל פיה מחושבים דמי לידה. הכנסה מדמי הסתגלות לפי החוק תיחשב כהכנסה כאמור.

תקופת אכשרה לדמי אבטלה לזכאי לדמי הסתגלות סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תקופת האכשרה לענין דמי אבטלה תימנה במשך תקופה של 540 ימים שקדמו ל"יום הקובע". בחוק נקבע כי במנין האמור לא תימנה גם תקופה שבמהלכה ניתנים דמי הסתגלות.

שלילת דמי אבטלה מזכאי לדמי הסתגלות מאחר שסכום דמי ההסתגלות עולה על סכום דמי האבטלה שמשלם המוסד לביטוח לאומי, ומאחר שככלל, תנאי הזכאות לדמי הסתגלות הם מקילים לעומת תנאי הזכאות לדמי אבטלה, נקבע כי בתקופה שבה אדם מקבל דמי הסתגלות הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.

זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה מגמול פרישה סעיף 175 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הכנסה מקצבת פרישה, כהגדרתה בסעיף קטן (ד) לאותו סעיף, תנוכה מדמי אבטלה. החוק קובע כי גם הכנסה מגמול פרישה כאמור תנוכה מדמי אבטלה.

חישוב ההכנסה לענין גמלה מחליפת שכר ולענין דמי ביטוח יראו את דמי ההסתגלות כדמי אבטלה ואת גמול הפרישה כפנסיה מוקדמת, לצורך חישוב הכנסה בחוק הביטוח הלאומי. תיקון זה נוגע בעיקר לחישוב ההכנסה שעל פיה תחושב גמלה מחליפת-שכר, למשל, דמי לידה ותגמול מילואים, ולחישוב ההכנסה שעל בסיסה מחושבים דמי הביטוח.

משמעות התיקון לגבי דמי הביטוח היא שלא יראו הכנסה מדמי הסתגלות כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף 350(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי, והכנסה מגמול פרישה תחויב בדמי ביטוח לפי הוראות סעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי. פיצוי לעסקים שפעלו בשטח המפונה הפיצוי החוק מבחין בין שני סוגי עסקים: עסקים שהיו פעילים ביום הקובע ועסקים שלא היו פעילים ביום הקובע, אך ביום הקובע עדיין היו בעלי זכות במקרקעין בשטח המפונה ששימשו לצורכי העסק.

בעל עסק פעיל יוכל לבחור בין שתי חלופות בדבר אופן חישוב הפיצוי: האחת - פיצוי לפי שווי הנכסים, והשניה - פיצוי לפי השווי הפיננסי. עסק כאמור לעיל שלא היה פעיל ביום הקובע, יקבל את החזר השקעתו במקרקעין ובמבנה הנמצאים בשטח המפונה. מסד הנתונים הבסיסי לפיצוי יהיה דיווחי העסק לרשויות המס.

בעל עסק אשר העתיק את העסק שהיה לו בשטח המפונה למקום אחר שאינו בתחום שהחוק דן בו ואינו מדינת חוץ, יהיה זכאי למענק מיוחד.

עסק תעשייתי בעל עסק תעשייתי, אשר מקור ההכנסה שלו אינו בחקלאות, יהיה זכאי למענק נוסף לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, בסך 32% מכל סכום שהשקיע במפעל התעשייתי החדש העולה על סכום הפיצוי, לרבות המענק המיוחד, אם בחר להעתיק את עסקו לאזור פיתוח א' בנגב או בגליל.

בעל עסק בחקלאות בעל עסק בחקלאות יהיה זכאי להטבות לפי חוק לעידוד השקעות בחקלאות, התשמ"א-1980, בשל השקעות שהשקיע בעסק החדש מעבר לסכום הפיצוי, לרבות המענק המיוחד.

לא יינתן כפל פיצוי בשל עסק אחד או סניף אחד או בשל נכס עסקי המהווה רכיב פיצוי.

שיעור המס על פיצוי לעסק יחול מס מיוחד בשיעור של 5% בלבד (להלן – המס המיוחד), אשר יבוא במקום כל חיוב במס כלשהו - מס הכנסה, מס רווח הון, מס שבח, מס מכירה ומע"מ, והפיצוי לא יחשב כחלק מהכנסתו של הזכאי בשנת המס.

המס המיוחד הוא מס סופי, ולפיכך אין זכות לניכוי, לקיזוז, לפטור או להפחתה כלשהם.

המס המיוחד ינוכה במקור על ידי המינהלה שתוקם על פי החוק. המינהלה תעביר את המס לפקיד השומה ב-15 בחודש שלאחר יום תשלום הפיצוי, ותגיש לו דו"ח המפרט את מקבלי הפיצוי לעסק ואת המס שנוכה מהפיצוי לגבי כל אחד מהם.

שולם פיצוי לעסק כמקדמה בדרך של הלוואה, לפני שנקבעה הזכאות לפיצוי, תעביר המינהלה, מתוך כספי ההלוואה, את המס המיוחד לפקיד השומה ב-15 בחודש שלאחר קביעת זכאותו של מקבל ההלוואה לפיצוי.

יראו את המס המיוחד כמס שהמינהלה חייבת בניכויו לפי סעיף 164 לפקודה והוראות הפקודה יחולו בהתאם.

פיצוי לעסק שניתן לעוסק לא ייחשב כחלק ממחיר עסקאותיו לפי סעיף 12 לחוק מע"מ.

תאגיד בחוק נקבעו הוראות מיוחדות לנושא מכירת מניות בתאגיד זכאי, שמטרתן להבטיח כי רווחים שמקורם בפיצוי בשל העסק יובאו בחישוב רווחים ראויים לחלוקה.

במכירת מניה בחברה שקיבלה פיצוי לעסק יחולו הוראות אלה: סעיף 94ב(א)(2) לפקודת מס הכנסה לא יחול על רווחים שמקורם בפיצוי לעסק.

בתאגיד הזכאי לפיצוי לעסק, שהוחל בפירוקו בסמוך לקבלת הפיצוי, לענין סעיף 93(א)(3) לפקודה, לא יובא בחישוב התמורה בעד המניות או הזכויות האחרות של חבר בו, חלק יחסי מסכום הפיצוי לעסק כיחס חלקו של החבר בזכות לרווחים בתאגיד לכלל הזכויות לרווחים בתאגיד. הוראה זו תחול בפירוק תאגיד שהושלם בתוך שלוש שנים מיום הפינוי, אלא אם כן האריך מנהל רשות המסים בישראל את התקופה.

דמי לידה לעצמאית שקיבלה פיצוי בגין עסק לענין דמי לידה של עובדת עצמאית שקיבלה פיצוי בשל עסק, הוסמך שר הרווחה לקבוע הוראות לענין קביעת "יום קובע" וחישוב הכנסתה כאמור בסעיף 54(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

מוסד ציבורי מוסד ציבור זכאי לתשלום בשל השקעות שהשקיע לפני היום הקובע, בהיקף שתקבע ועדת זכאות, לפי הסכומים כדלקמן: - בשל השקעות במבנה יביל – 1,575 ₪ שהוקם או שהוסף כאמור. - בשל השקעות במבנה קבוע – 3,825 ₪ למטר רבוע שהוקם או שהוסף כאמור.

תשלום למוסד ציבור לא ייחשב כהכנסה כהגדרתה בפקודה ולא ייחשב כתשלום בעד מכירת זכות במקרקעין כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין או כתשלום בעד מכירת נכס כמשמעותה בפקודה. תשתיות

"גורם תשתית", כהגדרתו בחוק, הינו אדם שביום הקובע נתן שירותי תשתית בשטח מפונה, שמתקיימים לגביו תנאים מסוימים הקבועים בחוק, ובלבד שהוא לא רשות מקומית, ועד מקומי, ההסתדרות הציונית העולמית או גוף בבעלות או בניהול מי מהם.

גורם תשתית יהיה זכאי לתשלום בשל פעילותו והשקעותיו כגורם תשתית בשטח מפונה, ולא לפיצויים בשל עסק

מכח החוק תוקם ועדה מיוחדת שתפקידה יהא לאשר תשלומים מיוחדים לפנים משורת הדין. הועדה תהיה רשאית לקבוע, לבקשתו של גורם תשתית, כי המדינה תשלם לו תשלומים בשל התשתיות שהיו נחוצות לצורך מתן שירותיו ובשל הוצאותיו עקב עלויות הפינוי, בתנאים שייקבעו.

על התשלום שייקבע יחול מס מיוחד בשיעור של 5%, כפי שנקבע לענין פיצוי בשל עסק.

אגודה שיתופית התיישבותית אגודה שיתופית התיישבותית תהא זכאית לפיצוי בשל עסק, למעט בשל עסק של השכרת מקרקעין. ואולם, אם התנהל עסק במבנה המיועד לצורכי ציבור, יינתן הפיצוי בשלו בהפחתת הסכומים להקמת מבנה הציבור שמקורם בתקצוב, במימון, בהעברה או בתמיכה מטעם המדינה, רשות מקומית, ועד מקומי, ההסתדרות הציונית העולמית, תאגיד שהוקם בחוק או תאגיד בבעלות מי מהם.

אגודה שיתופית התיישבותית זכאית לתשלום, בהיקף שתקבע ועדת זכאות, בשל סכומים שהשקיעה לפני היום הקובע האגודה השיתופית ההתיישבותית לבניית מבנה ציבור לשם פעילותה, או לתוספת למבנה כאמור. להלן סכומי התשלום:

- בשל השקעות במבנה יביל – 1,575 ₪ למטר רבוע שהוקם או שהוסף כאמור. - בשל השקעות במבנה קבוע – 3,825 ₪ למטר רבוע שהוקם או שהוסף כאמור.

המינהלה רשאית לאשר העתקת פעילות של אגודה שיתופית התיישבותית אל מחוץ לתחום המפונה ולשם כך עליה להתקשר בהסכם עם האגודה (להלן – הסכם העתקה).

התקשרה המינהלה בהסכם העתקה, יראו את ההטבות על פי ההסכם כפיצויים המגיעים לאגודה השיתופית.

דין הטבות שניתנו לפי הסכם ההעתקה, כדין פיצויים לפי החוק. היו האגודה, החבר, או המתיישב זכאים לפיצויים שחלים עליהם מסים או שיעורי מס שונים, יכריע מנהל רשות המסים בישראל, איזה מבין סוגי המסים ושיעורי המסים יחול על הטבה, כולה או חלקה, מבין ההטבות כאמור. מחילת חוב בגין הלוואה שניתנה על ידי ההסתדרות הציונית אם ההסתדרות הציונית העולמית תמחל על חובות בשל הלוואות שנתנה, והמחילה הינה לפי פניית הממשלה ולשם סיוע להשגת מטרותיה של הצעת החוק, תקום חזקה ולפיה חלק משמעותי מההלוואה ששימשה להון העסק - שלושה רבעים - לא יחויב במס כהכנסה, ורק רבע מההלוואה הנמחלת יחויב במס כהכנסה, מתוך הנחה ששימש לצורכי העסק השוטפים.

בנסיבות שבהן נתבעה בניכוי הוצאה בשל ההלוואה בסכום הגבוה מ-25% מהחוב הנמחל, יראו כהכנסה את הסכום בגובה ההוצאות שהותרו כאמור.

סיוע בדרך של מחילה על חוב בשל הלוואה כאמור שניתנה לעסק לא יחויב במס ערך מוסף, ומסמך בענין מחילה כאמור בסעיף זה לא יחויב במס בולים.