התרת ניכוי הוצאות בגין תשלום שכר לקרובי משפחה
עמ"ה 634/02 יעקב לרנר נ. פקיד שומה ירושלים 3
המערער, בעל תואר ד"ר בהנדסת מכונות, הוא מרצה לפיסיקה מתמטיקה וניהול טכנולוגיות הלכתיות. בשנים 1997–2000 הרצה המערער במוסדות שונים (המכון הטכנולוגי להלכה ומקור המעיינות), עבד כיועץ הכשרה חיצוני במשרד העבודה והרווחה, כתב בחינות בנושאים טכנולוגים שונים, בדק בחינות וכתב ספר.
ביום 21.5.2002 קבע המשיב למערער שומות על פי סעיף 152 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה) ולא הכיר בהוצאות עבור תשלום משכורות לבני משפחתו של המערער (בין היתר בנותיו) והוצאות אחזקת רכב. המערער הגיש ערעור על החלטת המשיב.
השאלה המרכזית העומדת להכרעה הינה האם התקיימו יחסי עובד - מעביד בין המערער לבנותיו והאם המערער שילם להן "משכורת", המותרת בניכוי.
בית המשפט המחוזי בירושלים פסק כאשר מדובר בבקשה להכיר בהוצאות, הנטל להוכיחן מוטל על כתפי המערער כמי שמבקש "להוציא מחברו".
בתי המשפט חזרו וקבעו כי כאשר ההוצאות שולמו לקרובי משפחה של הנישום, הנטל הרובץ עליו כבד במיוחד. קל וחומר כאשר מדובר - כמו בעניננו - בקרובי משפחה מדרגה ראשונה (ילדים). במקרה כזה מוטל על הנישום להציג מערכת ראיות מבוססת, אוביקטיבית ומשכנעת במיוחד.
בבחינה אם התקיימו יחסי עובד - מעביד לצורך דיני המס, נעזר בית המשפט במבחנים מהדין הכללי כגון מבחן השליטה, הקשר האישי וההשתלבות.
שכר לבנותיו של המערער לאחר שמיעת עדויות המערער ובנותיו ועיון במסמכים שהוגשו, המסקנה היא כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח כי התקיימו בינו לבין בנותיו יחסי עובד – מעביד. כמו כן לא הוכח כי המערער שילם "משכורת" שניתן לראות בה הוצאה ששימשה כולה בייצור ההכנסה. מהעדויות עולה כי הבנות עבדו בשעות לא סדירות ובימים לא קבועים. היו להן ימים של בחינות, חופשות, לימודים, חוגים, חיי חברה ועוד.
דוחו"ת על שעות עבודה של מי מהבנות לא הוצגו על ידי המערער. מהעדויות עולה כי לא נערך רישום כלשהו על שעות העבודה. עובדה זו מלמדת כי לא היה פיקוח מסודר ואפקטיבי של שעות עבודה, כמקובל ביחסים המתקיימים בין מעביד לעובדו.
יש לזכור כי מדובר בבנות, שהיו קטינות בחלק מהשנים הרלבנטיות. התברר כי לבנות היו התחייבויות ומערך לימודים עמוס במיוחד, המעמיד בספק את השאלה האם אכן נותר להן זמן כה רב לעבודה במשרה מלאה של 6-8 שעות ביום, כל ימות השבוע - כפי שטענו.
אשר לתשלום, בענין זה העדויות לא היו אמינות והתגלו בהן תמיהות. לא הוכח כי מדובר בתשלום שכר הנובע מ"יצור הכנסה", אלא מדובר בתשלומים הקשורים למערכת יחסי קירבה משפחתית, הקיימת כרגיל בין הורים לילדיהם, הגרים עמם וסמוכים על שולחנם.
הוצאות אחזקת הרכב המשיב הסביר כי החלטתו מבוססת על העובדה שהמערער הגיש בענין זה דיווחים לקויים וביקש לנכות הוצאות רכב גבוהות מהרשום בספריו. זאת ועוד, בכל הנוגע לשנות המס 1999-2000, המערער לא הגיש דיווח מפורט על הקילומטראז' שנסע במסגרת עיסוקו כעצמאי, מתוך כלל נסיעותיו.
צודק המשיב בטענה כי אין הוא רשאי להכיר בהוצאות הסותרות את הרישום בספרים שערך המערער עצמו, וכי דיווח כה חורג מהרשום בספרים אינו יכול להוות בסיס אמין להכיר בהוצאות אחזקת רכב למערער.
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.
ניתן ביום: 10.2.2005 בפני: כבוד השופטת י. צור. ב"כ המערער: עו"ד י. ארן; ב"כ המשיב: עו"ד א. רוזנטל.
