המשנה לנגיד סוקולר הפחית את הריבית ב-0.2% ל-3.5%
מבנק ישראל נמסר, במסגרת תוכניתו המוניטרית, כי ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2005 תרד ב-0.2% נקודות אחוז ותיקבע ברמה של 3.5%. המשנה לנגיד בנק ישראל, מאיר סוקולר החליט בהתבססו על מכלול ההתפתחויות במשק, המאפשר עדיין, בנסיבות הנוכחיות, מרווח הולך ומצטמצם של הפחתה בריבית וזאת, בהמשך להפחתה שנעשתה בחודשיים האחרונים.
בבנק ישראל מציינים, כי מדיניותו לשמר את יציבות המחירים ברמת הריבית הקצרה הנמוכה ביותר האפשרית, על רקע היציבות הפיננסית במשק, תומכת בהתאוששות הפעילות הריאלית במשק לאורך זמן. עוד נמסר, כי בין ההתפתחויות שעליהן התבססה ההחלטה להפחית את הריבית, ראוי לציין את ההערכות להמשך יציבות המחירים, את הרגיעה והיציבות בשווקים הפיננסיים ואת ההתפתחויות בשוק העבודה.
ההערכות לגבי האינפלציה הצפויה לשנה ולשנתיים קדימה, כפי שאלה משתקפות מנתוני שוק ההון ומהערכותיהם של חזאים פרטיים ממשיכות להימצא בתחום יעד יציבות המחירים של הממשלה - בין 1% ל-3% לשנה לאורך זמן - אך בשלב זה, רמתה בחלק התחתון של תחום היעד.
בשוק מט"ח נמשכת, מזה תקופה, היציבות היחסית בשער החליפין ומרווחי המסחר בשוק המט"ח המקומי נמוכים. גם פרמיות הסיכון של המדינה מצויות מזה זמן ברמות נמוכות, כפי שאלה משתקפות בשווקים הפיננסיים, ולאחרונה גם חל שיפור בצפי לדירוג האשראי של המשק. ראוי לציין בהקשר זה, כי תהליך הצמצום בפערי הריביות בין השקל לדולר נמשך מבלי שהדבר קיבל ביטוי עד כה, במהלכו של שער החליפין, המושפע בעיקר מהתנהגות הדולר בעולם.
זאת, בעוד שרמת התנודתיות של שער החליפין בשוק המקומי מתונה יחסית לשווקים העולמיים. בהקשר זה מציינים בבנק ישראל, כי מזה תקופה נהנה המשק מייבוא הון לטווח ארוך בהיקף גבוה יחסית. תשואת המק"מ לשנה נמצאת כעת ברמה נמוכה של כ-4.2%, לאחר שירדה מרמה של 5.2% במאי 2004. יתירה מזו, תשואות המק"מ לטווחים השונים, המצויות גם הן בירידה, מצביעות על כך שעל רקע תהליך הצמצום בפערי הריביות בין השקל לדולר, שוק ההון צופה העלאה מסוימת בתשואות הנומינליות הקצרות, אך במועד רחוק יחסית. אשר לאג"ח הממשלתית, גם בתשואתן נמשכת מגמת הירידה.
כך, תשואת האג"ח הלא-צמודה ("שחר") ל-10 שנים ירדה מרמה של 7.9% במאי 2004 אל מתחת ל-7% היום ותשואת האג"ח הצמודה למדד ("גליל") ל-10 שנים ירדה באותה תקופה, מרמה של 4.4% ריאלית אל מתחת ל-4%. המשך ירידה זו בתשואות הארוכות מצביעה על אמון הציבור בהמשך היכולת של הממשלה לשמור על המסגרת התקציבית הרב-שנתית שקבעה, לאחר שעמדה בכך בהצלחה ב-2004.
בהקשר זה, חוזרים ומדגישים בבנק ישראל, כי חיוני שהכנסת תאשר בהקדם את הצעת התקציב לשנת 2005, עפ"י המסגרת שאישרה הממשלה ותסיר בכך את אי-הודאות שנותרה בתחום זה.
בשוק העבודה חל שיפור מתמשך בשיעור האבטלה, אך עדיין רמתה גבוהה יחסית. על כן, לאור המשך השיפור בפריון העבודה, לא נצפים לחצים אינפלציוניים מצד השכר בסקטור העסקי. זאת, על רקע המשך ההתאוששות בפעילות הריאלית, אשר אף הוא אינו טומן בחובו לחצים על המחירים במשק בתקופה הקרובה.
