מניית טבע: הכדור חוזר למגרש של וול סטריט
שוב פעם חוזרת חברת טבע לבצע גיחה לכותרות החדשות העסקיות. הפעם נשלף מחקר המצביע על חשש בין הקופקסון לעלייה בשכיחות של סרטן השד. אבל מהנתונים שהחלו להצטבר עלה תזמון מוזר בין החשיפה של המחקר הזה שטרם פורסם באופן רשמי בעיתון המדעי שאליו נשלח (בחודש אוגוסט) לבין סוף השבוע הארוך במיוחד של וול סטריט שכלל יום חופש ביום שני (יום מרטין לותר קינג).
מחירה של מניית טבע נקבע בדרך כלל בוול סטריט. המניה נסחרת שם במחזורים הגדולים ביותר ובתל אביב היא סוגרת בדרך כלל את פער הארביטראז' במהלך היום (ולא להפך). אבל סוף השבוע האחרון יצר מצב מעט חריג מהבחינה הטכנית של דרך המסחר. ביום ראשון נסחרה טבע לאחר סיום המסחר בוול סטריט, ואז עברה עוד יומיים של מסחר מבלי "חוות הדעת" של סוחרי בורסת הנאסד"ק.
החשיבות של תרופת הקופקסון גדולה מאוד בעבור טבע. דבר ראשון מדובר בהכנסות של כ-242 מיליון דולר, רק ברבעון השלישי של 2004. דבר שני, מדובר בתרופה האתית היחידה של חברה העוסקת בתעשיית התרופות הגנרית. זהו פיתוח ומקור לגאווה, ועל אף התחרות המתגברת בתחום המלחמה בטרשת הנפוצה, זהו מקור חשוב להכנסות לחברה.
המחקר שפורסם ושהידיעה אודותיו נפוצה אתמול כמו אש בשדה קוצים, הוביל לסנטימנט השלילי במיוחד שנרשם אתמול במניות טבע בבורסה בתל אביב. המנייה נפלה ב-3% במחזור של 87 מיליון שקל. אך היום זה כבר היה סיפור אחר לגמרי, המניה חתמה בעליה של 0.58% במחזור עתק של 249.7 מיליון שקל. זה היה מסחר תנודתי שרובו היה בטריטוריה אדומה, אבל המחזורים סיפרו את הסיפור האמיתי. טבע פתחה בירידה של 3.4% בוול סטריט (לשם שינוי היא מתקנת פער ארביטראז' מעבר לים) וכעת היא יורדת ב-2.67%, במחזור שכבר עובר את ה-73 מיליון דולר.
המחקר המדובר, מצביע על כך כי קיים סיכוי, כי הקופקסון המטפל במחלת הטרשת הנפוצה, עשוי להגדיל את הסיכוי לסרטן השד בקרב נשים. עם זאת, המחקר, ככל הנראה, איננו מובהק סטטיסטית והוא גם איננו סופי. הוא הוגש למגזין ברסט קנסר ריסרץ' אנד טריטמנט בחתימתה של החוקרת פרופסור ענת אחירון, שבתפקידה היא מנהלת המרכז לטרשת נפוצה בבית החולים תל השומר.
בטבע ציינו, לפי האתר דה מרקר, כי מאז תחילת הטיפול בקופקסון, טופלו בו 60 אלף נשים. שכיחות מחלת הסרטן בקרב המטופלות בקופקסון לדברי החברה היה נמוך ב-83% מהממוצע באוכלוסיה. עוד עולה מטיעוני החברה כי בסיס המידע של אחירון היה 15 חולות שלקו בסרטן, מתוך 892 חולות שנבדקו, וכי 11 מן החולות בסרטן פיתחו את המחלה עוד לפני שהחלו את הטיפול בתרופות. המחקר של אחירון מבוסס על 1,338 חולים שמתוכם 892 הן נשים והוא בוצע בארץ.
את ההשלכות של המחקר הזה, אם וכאשר יתפרסם באופן רשמי, ניתן יהיה לבחון לפי תגובת רשות התרופות והמזון בארה"ב (ה-FDA). זאת הרשות החמורה והמחמירה שביכולתה לשמש כפוסק לחיים ולמוות לתרופות. בשנה שחלפה ארעו פרשיות חמורות בהרבה מסערת הכותרות האחרונה בעניינה של טבע, ואחת מהן היא פרשת תרופת הוויוקס, של חברת מרק, שהורדה מהמדפים את התרופה המפורסמת שלה, טרם פסיקת הרשויות הרגולטוריות, עם התגברות החשש לסיבוכים אפשריים מהתרופה.
בכל מקרה, אפשר לחזור ולבדוק את אחד מהנתונים הגלויים לכל מתעניין לגבי מניות גדולות בוול סטריט. יחס אופציות הרכש (Call) לאופציות המכר (Put). כזכור, על טבע כתובות אופציות בבורסת הנאסד"ק האמריקאית, וביאהו! פיננס אפשר לקבל מידע על ההיקפים שלהן (אם כי הם כמובן לא כוללים פוזיציות שנכתבות על ידי גופים פרטיים, קרנות גידור וכו'). היחס נראה חיובי לטובת הרכש בינואר (1.57 אופציות Call על כל Put), בפברואר משתפר היחס ל-2.07 לטובת הרכש. כך שנראה כי לא נצפת פוזיצית חסר פסימית על המנייה.
בכל מקרה, בין אם מדובר בהצטיידות של גופי השקעות במניות החברה לקראת הדוחות של הרבעון הרביעי שצפויים לתחילת פברואר, ובין אם מדובר במחקר קשה ומשמעותי, ככל שזה נוגע לקביעת המחיר של מניית טבע - הכדור חוזר עתה למגרש של וול סטריט.
מאת: חזי שטרנליכט
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
