הסכם קיבוצי כללי בענף הסיעוד

ביום 27.12.2004 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין האיגוד הארצי של עובדי הסיעוד - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות), לבין איגוד נותני שירותי סיעוד ועמותת חברות הסיעוד בישראל.
עו"ד לילך דניאל |

תוקפו של ההסכם מותנה בכך שהצדדים לו יפנו בכתב לשר התמ"ת ויבקשו להוציא צו הרחבה על הוראותיו (להלן – צו ההרחבה) ושיוצא בפועל צו הרחבה כאמור. תוקפו של ההסכם הוא לשנתיים ממועד הוצאת צו ההרחבה לגביו, וכל עוד לא הודיע אף אחד מהצדדים על רצונו בביטול ההסכם יתחדש ההסכם מאליו לשנה נוספת וחוזר חלילה. להלן עיקרי ההסכם.

תחולת ההסכם

ההסכם חל על כל העובדים בענף הסיעוד המועסקים באמצעות ארגוני המעסיקים בענף. ההסכם יחול רק על עובדים אשר עבודתם מבוצעת במתן שירותי סיעוד לזכאים מכוח חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, בבית המטופל.

עובדים זרים

ההסכם חל גם על עובדים זרים (בנוסף לכל הזכויות המוקנות להם לפי חוק עובדים זרים ותקנותיו). העובדים הזרים יקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לעובדים עפ"י הסכם זה, באופן שהמעסיק יוכל לשלמן במסגרת השכר החודשי (כל רכיב באופן מפורש ובנפרד בתלוש השכר, כולל דמי הבראה, תמורת חופשה, 6% דמי גמולים, הוצאות נסיעה ודמי חגים).

העובדים הזרים יהיו זכאים לתשלום 72% מפיצויי הפיטורים המגיעים להם, בכל מקרה של סיום עבודתם, לאחר תקופת עבודה של 11 חודשים (ול-100% פיצויי פיטורים בהתאם להוראות חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963).

עיקרי ההסכם

שעות העבודה

שעות העבודה השבועיות הן 43 שעות ושכר העבודה יחושב על בסיס 186 שעות עבודה לחודש, או כל היקף אחר כפי שיקבע בצו ההרחבה.

התשלום בגין שעות נוספות ועבודת שבת וחג יהיה עפ"י הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951.

תשלום דמי חגים

בהתאם לצו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (שבין היתר, קיצר את שבוע העבודה ל- 43 שעות), שהוחל על כל ענפי המשק החל מיום 1.7.2000.

שכר עבודה

שכר לשעת עבודה לא יפחת משכר המינימום על פי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. בנוסף לכך, העובד יהיה זכאי לתוספת לשכרו כמפורט להלן וללא קשר לעדכון תוספת יוקר או תוספות שכר שינתנו בהסכמים קיבוציים כלליים לכלל העובדים:

1. אחרי שנה או סיום קורס – המוקדם – תוספת 1%.

2. מיד בתום שנתיים – 1% נוסף (מצטבר 2%).

3. מיד בתום 3 שנים – 1% נוסף (מצטבר 3%).

4. מיד בתום 4 שנים – 1% נוסף (מצטבר 4% מתחילת העבודה).

דמי הבראה

דמי ההבראה ישולמו בהתאם לצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה.

בגדי עבודה

כל עובד יהיה זכאי לבגדי עבודה בהתאם לצורכי עבודתו לפי שיקול דעת המעסיק.

שי לחגים

המעסיק יעניק לכל עובד שי לחג פעמיים בשנה, בערב פסח ובראש השנה.

חופשה שנתית

כל עובד זכאי לחופשה שנתית בתשלום, כהגדרתה בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 עפ"י ויתקו בעבודה אצל המעסיק ובאופן יחסי לחלקיות משרתו כדלקמן (המספרים בטבלה נוקבים במספר ימי עבודה):

חמישה ימי עבודה שישה ימי עבודה ותק בשנים

10 12 2-1

11 13 4-3

13 15 5

18 20 6

19 21 7

19 21 8

23 26 9 ואילך

השתלמויות והכשרה

המעסיק יכשיר עובדים להענקת שירותי סיעוד וידאג להשתלמויות מקצועיות מעת לעת, בהתאם לצרכיו ושיקוליו המקצועיים ועל פי הנחיות המוסד לביטוח לאומי. הכשרות והשתלמויות כאמור יהיו על חשבון המעסיק (ניתן לחייב את העובדים בתקופת העסקה סבירה לאחר הקורס).

ימי אבל

עובד שעבד במקום העבודה לפחות 3 חודשים והמקיים חובת אבלות (במות הורים, ילדים, בן זוג, אחים ואחיות) מטעמי דת או נוהג ("שבעה"), ואינו עובד באותם ימים, יהיה זכאי לתשלום שכרו עבור ימי העבודה שנעדר בהם ולא יותר משבעה ימים (קלנדריים).

ימי מחלה

עובד יהיה זכאי לימי מחלה בתשלום בהתאם לפירוט הבא:

בגין שתי שנות העבודה הראשונות - 18 ימי מחלה, לכל שנה.

החל מהשנה השלישית ובשנה הרביעית - 20 ימי מחלה, לכל שנה.

החל מהשנה החמישית - 22 ימי מחלה, לכל שנה.

זכאות העובד לימי מחלה הנה גם בגין חלק משנת העבודה באופן יחסי אך לא ניתן לצבור יותר מ- 100 ימי מחלה.

ימי מחלה צבורים אינם ניתנים לפדיון.

קרן רווחה

כל מעסיק יקים במשותף עם ההסתדרות קרן רווחה (להלן: קרן הרווחה). תפקידיה של קרן הרווחה יהיו הפעלת תוכניות רווחה מיוחדות, הצעה לרכוש שירותי תרבות, חברה וצריכה, תמיכה בעובדים שחלו במחלות ממושכות, תמיכה בעובדות הנעדרות עקב טיפולים רפואיים הקשורים לפוריות והריון, תמיכה בעובדים ומשפחותיהם שנקלעו למצוקה ופעילויות נוספות כפי שיקבעו ע"י הנהלת הקרן.

כל מעסיק ישלם לקרן הרווחה, מדי חודש בחודשו 0.1% משכר העובדים על חשבונו וכן ינכה 0.1% משכר עובדים, על חשבון העובדים.

קרן הרווחה תעביר לכל מעסיק עד 10% מהפרשות החברה לשם מימון עובדי הרווחה בהתאם לגודל החברה.

הסדר פנסיוני

כל העובדים יבוטחו בקרן פנסיה מקיפה ומצטברת שקיבלה את אישור משרד האוצר, אגף שוק ההון וזאת לאחר תקופת המתנה של 11 חודשי עבודה רצופים.

אין בהעברת עובד ממעסיק אחד למעסיק אחר במהלך תקופת עבודתו אצל המטופל, לרבות בחודשי עבודתו הראשונים כדי לשלול ו/או להפסיק את זכאותו לביטוח בקרן פנסיה. כך, שעובד כאמור זכאי להמשך הפרשות בכל מקרה ולא תחול לגביו תקופת המתנה של 11 חודשים.

עובד בגיל 55 ומעלה אשר במועד הקובע אינו מבוטח בקרן פנסיה או בקרן ביטוח, יוכל לבחור, עפ"י שיקול דעתו, להעביר את הכספים לקופה אישית לפיצויים ולקופת גמל במקום לקרן פנסיה וזאת עד הגיעו לגיל פרישה.

עובד שמשתכר פחות מ-1/3 משכר המינימום במהלך תקופת ההמתנה של 11 החודשים, יהא רשאי לבקש בתום תקופת ההמתנה להצטרף לקופת גמל וקופה אישית לפיצויים במקום לקרן פנסיה. אם יתחרט עובד כאמור ,יוכל כל חודש אוקטובר בכל שנה, לבקש להצטרף לקרן פנסיה.

עובד חדש שיתקבל לעבודה אצל המעסיק, אשר בתחילת עבודתו מבוטח בקרן פנסיה מקיפה, יבוטח על יד המעסיק באותה קרן מקיפה עם כניסתו לעבודה, לשם שמירת הרצף הפנסיוני, אלא אם הודיע למעסיק, בכתב, על רצונו להיות מבוטח בקרן שבה מבוטחים שאר העובדים.

שיעור ההפרשות יהיו כדלקמן:

לקרן פנסיה – 5.5% לתגמולים ע"ח העובד, 6% לתגמולים ע"ח המעביד ו-6% פיצויי פיטורים על חשבון המעביד.

לקופת גמל וקופה אישית לפיצויים - 5% לתגמולים ע"ח העובד, 6% לתגמולים ע"ח המעביד ו-8.33% פיצויי פיטורים על חשבון המעביד.

פיצויי פיטורים

תשלומי המעסיק להסדר הפנסיוני יבואו במקום חובת תשלום פיצויי הפיטורים בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963. לאחר תקופת המתנה של 11 חודשים, יפריש המעביד 6% מפיצויי הפיטורים לקרן פנסיה ולמעביד לא תהא היכולת למשוך את הכספים שהופרשו לפיצויי פיטורים, גם אם העובד התפטר.

עובד שבוטח בקרן פנסיה וסיים את עבודתו בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, יהא זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של 2.33% משכרו הפנסיוני.

עובדים זרים זכאים גם הם, כאמור, לתשלום 72% מפיצויי הפיטורים בכל מקרה של סיום יחסי עבודה.

נציגות עובדים והליך יישוב חילוקי דעות

יוקם מנגנון יישוב חילוקי דעות במסגרת ועדה פריטטית וועדת מעקב. לועדה הפריטטית תהיה סמכות בלעדית להכריע בחילוקי דעות שיתגלעו בין הצדדים להסכם בכל הנוגע למימוש זכויות העובדים, מקיומם של יחסי עובד מעביד או הפסקתם ועוד, גם לאחר סיום יחסי העבודה.

אי הרעת תנאים

ההסכם אינו גורע בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני חתימת ההסכם, בין אם מדובר בשכר עבודה, בתנאי עבודה או בתנאים סוציאליים.

ניכוי דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי

המעסיק ינכה משכר העובדים חברי ההסתדרות מדי חודש דמי חבר בשיעור 0.9%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חומוס
צילום: רותם ליברזון

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?

רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמות מס

בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים. 

סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.

מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל. 

אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון. 

רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות
דעה

הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם

ההצעה של רשות המסים להגדיל את תקרת ה"עסק הזעיר" ל-300 אלף שקל מצטיירת אולי כהקלה לעצמאים, אבל בפועל תעלה למדינה מאות מליונים ותפגע באותם נהנים בקבלת משכנתה והחזרי מס
אריאל פטל |
נושאים בכתבה רשות המסים

לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.

בואו ונעשה קצת סדר. 

החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה. 

מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי. 

מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:

1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות. 

2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו. 

כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר. 

כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות  שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:

ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?

תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר: