אמיר ירון בנק ישראל
צילום: המכללה למנהל

הריבית ללא שינוי - 4.75%; בנק ישראל מעריך שהריבית תרד ל-4%-4.25% עוד שנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי - 4.75%. הציפיות היו שהריבית תישאר על כנה או תרד בשיעור קל. נזכיר שהציפיות לפני המלחמה היו שונות לחלוטין, אז ציפו הכלכלנים לעלייה בריבית.

פרופ אמיר ירון, בנק ישראל

    פרופ אמיר ירון, בנק ישראל,  קרדיט: המכללה למנהל

אלא שהמלחמה טרפה את הקלפים וגרמה להקטנה משמעותית של הביקושים, כך שנשק הריבית באינפלציה, כבר פחות נדרש. על רקע זה ההערכות השתנו וכעת מדברים על תוואי של הפחתת ריבית בהמשך, וזה יכול להיות מהר יותר ממה שמצפים.

הירידה הזו טובה כמובן לבעלי המשכנתאות, ההחזרים יקטנו ובכלל - לכל מי שיש לו הלוואות, אשראי, אובליגו בבנקים ובחברות המימון. המגמה הזו גם טובה לשוק המניות -  ריבית נמוכה מפחיתה את האטרקטיביות של אגרות החוב ומחזירה את האטרקטיביות של המניות. 

בבנק ישראל סיפקו הערכה לגבי האינפלציה בשנה הקרובה - כ-2.9% וכן הם מצפים לאינפלציה של 2.5% בשנת 2024. כמו כן, הם העריכו כי הריבית בסוף הרבעון השלישי של 2024 (ספטמבר 2024 תעמוד על 4%-4.25%).

הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון בחרה שלא להוריד את הריבית כדי לא להשפיע על שער הדולר. החשש שהורדת הריבית תוביל לביקוש לדולרים על חשבון שקלים במטרה להשקיע בריבית הדולרית שתפתח פער על פני הריבית השקלית. בנק ישראל מנסה בעדינות למצוא את הנקודה המתאימה ובאופן זהיר הוא יוריד את הריבית בהמשך, כאשר האינטרס שלו הוא שלא לייצר ביקושים ועליות בדולר שכן עליית הדולר תורמת בעקיפין לעלייה באינפלציה.

כדי להתמודד מול הדולר בנק ישראל הקצה 30 מיליארד דולר למכירת דולרים (מתוך רכישות עבר של מעל 200 מיליארד דולר) כשבנוסף יש לו עוד מסגרת של כלים-מכשירים פיננסים בסכום של 15 מיליארד דולר, כלומר סה"כ 45 מיליארד דולר להילחם בעליית הדולר - סכום לא מבוטל.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אנג'לה 23/10/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת חלוקת "הכספים הקואליציוניים" גם בעת לחימה!! הגיע הזמן להפסיק את הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה ולאפשר לצה"ל לפעול ולנצח.
  • המגיב 23/10/2023 23:13
    הגב לתגובה זו
    של פנסיה תקציבית.
  • 11.
    בני 23/10/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    כלומר הנגיד ויתר על המלחמה באינפלציה ובדולר
  • 10.
    אבל אבל אבל (ל"ת)
    רעול סרוחו 23/10/2023 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    היא לא תרד, הבנתם?! 23/10/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
    ועכשו מתחילה קריסת מחירים שתיזכר לדורות! שלא יהיה לכם ולשקרנים שרימו עם "ביקושים כבושים" "הריבית עוד מעט תרד" ו"יושבים על הגדר" תקומה! קירסו עם הבלוקים!
  • 8.
    יוני 23/10/2023 17:42
    הגב לתגובה זו
    פער ריביות הזוי בינינו לבין ארהב שמחליש את השקל בנוסף לכל התקריות.
  • 7.
    טוב שהשאירו, ואין מצב ואסור שיורידו אחרת השקל יתרסק (ל"ת)
    שדגכ 23/10/2023 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רן 23/10/2023 17:02
    הגב לתגובה זו
    של הורדה למשק לעידוד צמיחה בזמן המלחמה.
  • 5.
    עזורי 23/10/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    היחידי החכם במערכת שלוקח את כל השיקולים למרות כל מיני אינטרסנטים שניסו לתמרן אותו לפי הכדאיות שלהם עצמם ללמדך שהמזרח אירופים הם למעשה לא כאלה חכמים כפי שהמדינה מדווחת והנישלטת על ידם ואולי זה הפתח לעתיד פה אז נמתין וניראה
  • 4.
    חחחחחחח 23/10/2023 16:38
    הגב לתגובה זו
    הערכות הערכות הערכות ועוד הערכות... לא אתפלא אם הריבית תעלה עוד כמה פעמים, וזאת בלי קשר למלחמה.
  • 3.
    גולדפינגר 23/10/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    הנגיד היה צריך להוריד את הריבית כמשקל נגד להיתחזקות הדולר.
  • לאוניד 23/10/2023 23:54
    הגב לתגובה זו
    היכן ההגיון במה שכתבת? פער ריביות לטובת הדולר גורם לפיחות בשקל.
  • המגיב 23/10/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
    ולכך שהדולאר יהיה יותר מ 5 שקלים.
  • 2.
    מה דעתכם? 23/10/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
    לדעתי עד הכניסה הקרקעית היא תישאר בין 4.0 לבין 4.1 בימיים הראשונים של הכניסה היא תקפוץ ל4.2 וזהו משם יהיה כניסה מסיבית של בנק ישראל לתמונה מה אומרים?
  • לדעתי זה מרגיז שמהנדסים נתונים. הייתי רוצה דולר 5 ש"ח (ל"ת)
    בנניק ריפאבליק 23/10/2023 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי בן טובים 23/10/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
    תעמוד על 6% ב2024. האינפלציה בעולם שוב מרימה ראש על אף הריבית.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.