בנק ישראל: למה הפריון בארץ נמוך?

בנק ישראל קובע כי ישראל מפגרת אחרי מדינות ה-OECD בתחומי החינוך, התשתיות , עודף הרגולציה ומציע אפיקי השקעה הנדרשים מהממשלה כדי להשלים את הפערים. אבל האם זה יקרה בפועל?
 | 
(10)
ברעם. שילוט דיגיטלי באיילון, צילום: יחסי ציבור
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה היום דוח מקיף, המנתח את בעיית פריון העבודה הנמוך במשק הישראלי. בדוח מציג גם המלצות אופרטיביות לטיפול בבעיה בשנים הקרובות, המבוססים על דיוני ועדת הפריון בראשות מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד.
"התוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) בישראל נמוך ב-24% לעומת מדינות ה-OECD", קובע הדוח. "פער זה אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל.
"הפער לרעת ישראל בפריון העבודה נובע במידה רבה ממיומנויות יסוד נמוכות של כוח העבודה בישראל, ומפיגור ברמת התשתיות וההון העסקי. נוסף על כך, נדרש שיפור בתחומי הרגולציה והבירוקרטיה. חלק משמעותי של הדוח מוקדש להמלצות בתחומים אלו", נכתב.

החינוך – פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות
מתוצאות מבחנים בינ"ל עולה שאיכות ההשכלה של התלמידים והבוגרים בישראל נמוכה. בנוסף, ישראל מתאפיינת באי-שוויון גדול בהישגים הלימודיים בין קבוצות האוכלוסייה השונות. "אלו ממצאים מטרידים מאחר שנמצא קשר ישיר – וסיבתי – בין איכות ההשכלה של כוח העבודה לבין הפריון", קובע בנק ישראל.
עוד קובעים בבנק כי יש לחזק את הרכיב החינוכי במסגרות לגיל הרך ולהגדיל את הנגישות והמימון של מסגרות לגיל הרך למשקי בית מרקע כלכלי חלש, כחלק מהרצף החינוכי של התלמיד. זאת תוך הקפדה שלא לפגוע בתמריצים לעבודה של ההורים.
במסגרות החינוך הבית-ספריות, העלאת איכות כוחות ההוראה היא היעילה ביותר במונחי עלות-תועלת לשיפור הישגי מערכת החינוך וזאת ביחס לחלופות כגון צמצום גודל הכיתות והוספת שעות הוראה. לפיכך, יש לפעול ביתר שאת לשינוי מבנה התגמול למורים ותנאי עבודתם, כך שישתפרו במיוחד למורים חדשים, בפרט בעלי הכשרה במקצועות שבהם קיים מחסור (מתמטיקה, מדעים ואנגלית).
קידום לימודים רלוונטיים לשוק העבודה בקרב הגברים במגזר החרדי הוא קריטי מכיוון שמשקלם באוכלוסייה צפוי לגדול באופן משמעותי, ומכיוון שקשה מאוד לתקן בגיל מאוחר יותר את החוסרים במיומנויות שלא נרכשו בגילי בית הספר.
את תוספת המשאבים המומלצת למערכת החינוך יש לבצע בכפוף לשיפור בתהליכי ההערכה האישיים והארגוניים, כך שתוספת המשאבים תתועל אל כוח האדם האיכותי ביותר במקומות בהם התועלת ממנו תהיה הגבוהה ביותר.
מלאי ההון העסקי – לבטל את ההעדפה להייטק
שיעור ההשקעה בהון פיזי ובחדשנות, וכן איכות ההון האנושי נמוכים במיוחד בענפים המוכרים לשוק המקומי. בד בבד, כלי המדיניות של הממשלה לתמיכה בענפי המשק ממוקדים בענפי התעשייה ובשירותי התוכנה.
סבסוד ההון הפיזי והמחקר והפיתוח עבור ענפי היצוא מייקר את מחירם עבור יתר הענפים, ובכך הוא מעוות את הקצאתם ואת הקצאת ההון האנושי. בבנק ממליצים לבטל בהדרגה את ההעדפה הגורפת במיסוי, במענקי ההון ובמענקי החדשנות לחברות מייצאות ועל בסיס העדפה ענפית – כלומר, ביטול העדפת ההייטק.
בנק ישראל מציע להרחיב את התכניות התומכות בהסרת כשלי שוק המעכבים יצירה והטמעה של ידע ייחודי ושיטות ניהול העשויים לזלוג לחברות אחרות ולתרום לשיפורים במשק, לצד קידום מנגנונים חדשים בתחום זה.
העלות השנתית של הצעדים להגדלת מלאי ההון הפיזי של המגזר העסקי אינה גדולה, שכן מדובר בשינוי סדרי עדיפויות הכולל ביטול של ההטבה הקיימת כיום לחלק מהענפים, תוך הפניית המשאבים שיתפנו למהלכים יעילים. מדיניות זו, לצד השפעת ייעול וצמצום הרגולציה הנידון בהמשך, עשויה לתרום משמעותית לגידול מלאי ההון ולעליית רמת התוצר לעובד בטווח הארוך.
התשתיות הפיזיות – להפעיל מס גודש
שיעור ההשקעה בתשתיות התחבורה בישראל דומה בשנים האחרונות לשיעור ההשקעה הממוצע במדינות ה-OECD, אך שיעור זה רחוק מכדי זה הנדרש לצמצום הפער ברמת תשתיות התחבורה לרעת ישראל, במיוחד בתחבורה  הציבורית.
בנק ישראל ממליץ להגדיל את היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, תוך התחשבות בקצב גידול האוכלוסייה הגבוה, המחייב לקיים לאורך זמן שיעור השקעה בתשתיות גבוה ביחס לעולם, על מנת להשיג ולשמר איכות תשתיות בת-השוואה למדינות מתקדמות.
מומלץ להעניק העדפה להשקעה בשימוש בתחבורה ציבורית תת-קרקעית במרכז מטרופולין תל אביב ובתחבורה ציבורית עם נתיבים ייעודיים באזורים פחות צפופים. לשם ייעול השימוש בתשתיות התחבורה הקיימות רצוי להטיל מס גודש תוך הרחבה מהירה של חלופות באמצעות התחבורה הציבורית, והעדפה לתחבורה שיתופית לא מסחרית.
רגולציה והסביבה העסקית - לקצר תהליכים רגולטוריים
ישראל מדורגת במקום ה-29 מבין 34 המדינות החברות ב-OECD מבחינת הקלוּת הרגולטורית בעשיית העסקים. בנק ישראל ממליץ לקבוע יעדים בהסכמי השכר לאימוץ תהליכים דיגיטליים בשירותי הממשלה למגזר העסקי ולאמץ תהליך של חתימה דיגיטלית, שיחסוך את הצורך להגיע פיזית למשרדי הממשלה.
"יש לתקן את החקיקה כך שתאפשר קיצור תהליכים בהקמת עסקים, בהרחבתם ובניהולם מחד גיסא, והצהרה ופיקוח עליהם בדיעבד מאידך גיסא, תוך הבטחה שהמנגנונים האמונים על תהליכים אלה יהיו מתוקצבים ברמה שתאפשר אכיפה אפקטיבית ושירות הולם", קובעים בבנק ישראל.
"לבסוף, יש להרחיב את התהליך לפיו כל רגולציה חדשה חייבת בבחינת השלכותיה ולהוסיף הערכה שיטתית בדבר עלותה הכלכלית למשק של כל רגולציה, קיימת או חדשה. האצת התהליך של אימוץ רגולציה ממדינות מפותחות אחרות, אלא אם יש סיבות מהותיות להימנע מכך במקרים פרטניים, תסייע הן בהקלת הנטל הרגולטורי והן בהגברת התחרות הבין-לאומית במשק".
מרבית הצעדים בתחום הרגולציה והבירוקרטיה יכולים להיות מיושמים תוך שינוי בניהול העבודה וביחסי העבודה במשרדי הממשלה, ללא עלות תקציבית ניכרת. צמצום הפערים שהצטברו במיומנויות העובדים ובמלאי ההון הציבורי יחייב הרחבה הדרגתית אך משמעותית של המשאבים הציבוריים המוקצים להוצאות תומכות צמיחה.
"עלות הצעדים המוצעים כאן, כאשר אלה יגיעו ליישום מלא בעוד מספר שנים, היא גבוהה – ומוערכת בכ-3% תוצר לשנה בקירוב, אולם התוספת לתוצר בטווח הארוך גבוהה בהרבה ועומדת על כ-20%", נכתב בדוח.
העלות הגבוהה מצביעה על עומק הפערים שנצברו לאורך העשורים האחרונים, ועל כך שגם כיום ההוצאה הציבורית בישראל על הסעיפים תומכי הצמיחה נמוכה מהדרוש לסגירת (ואף לשמירת) פערי הפריון.
מכיוון שהגירעון המבני הנוכחי של הממשלה הוא גבוה (למרות הרמה הנמוכה של ההוצאות תומכות הצמיחה) ועוד צפוי לגדול משמעותית ב-2021 ואילך, חשוב שהממשלה תיערך כבר עתה מבחינת המסגרות הפיסקליות כדי להבטיח את יציבות המדיניות הפיסקלית ואת זמינות המקורות למימון ההשקעות.
משמעות הדבר היא התכנסות לגירעון שיבטיח לפחות ייצוב של יחס החוב הציבורי לתוצר, ושמירה על רמה זו בשנים הבאות לצד יישום המהלכים תומכי הצמיחה המוצעים כאן.
 

בנק ישראל אמרו את כל מה שאזרח ממוצע יודע
כל המספרים והנתונים והכוונות הטובות של בנק ישראל אולי נראות טוב על הנייר, בפועל, זה לא משהו שאני, אתם, או כל אחד אחר שעומד בקריטריון מבחן בוזגלו, לא יכול היה לומר מתוך שינה.
כבר שנים שאנחנו רואים ירידה ברורה באיכות מערכת החינוך. ואולי שרי החינוך האחרונים טוענים שאין תהליך הדתה במערכת צודקים. אבל כן יש תהליך "הטפשה". אם בספר כימיה לתיכון מישהו, כבדיחה גרועה, שם כאתנחתא את הכימיה שבין גבר לאישה – זו אכן הטפשה.
כל מי שניסה לנסוע ברכבת ביום ראשון יודע את מצב התחבורה הציבורית בישראל. כל מי שהיה צריך לשלוח פקס למשרד ממשלתי יודע כמה אנחנו מדינה אפריקאית יותר מאשר מערבית. כל מי שמנסה לפתוח עסק מתלונן על בלתי האפשריות ועודף רגולוציה שלא מאפשרת לנשום – בלי לדבר על הגנות ינוקא לעסקים קטנים, כדי לתת להם זמן להתאקלם לסביבתם העסקית. כל מי שלא עובד בהייטק, יודע כמה ההשקעה הציבורית במגזר העסקי קלוקל.
הרשימה היא אינסופית.
אין לי ספק שהמניע של בנק ישראל הוא רצון לצמיחת המשק והבטחת איכותנית שלו לאורך זמן עם אוכלוסיה משכילה יותר וענף יצרני פעיל ותוסס. הבעיה היא שבמקום לנתב את הכספים הרלוונטיים מהקופה הציבורית, הם הולכים לתעדופים פוליטיים שאמורים לייצר שקט תעשייתי למפלגות הנמצאות בשלטון.
כלומר הסקטוריאליות והעדפתם של פלגים באוכלוסיה, מרביתם חובשי כיפה (בתחום הקו הירוק ומחוצה לה), או אלה הקשורים לתעשיות הביטחוניות, באים על חשבונם של הרוב. זה שקורע תחת הנטל היומיומי הבלתי אפשרי שמונח עליו השכם וערב.
רק שהממשלה תשנה את עדיפויותיה יימצאו התקציבים המתאימים שלא ינותבו לסקטור כזה או אחר, אלא יופנו לכל מי שזכאי להם – כולנו.
תגובות לכתבה(10):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 10.
    האשם בזה זה ראש ממשלה שמנציח
    תום 19/08/2019 07:53
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אי העבודה החרדית ערבית ונותן להם רצון להמשיך להסתמך על קצבאות במקום עבודה. הציבור ישלם בענק
    סגור
  • 9.
    הפנסיה התקציבית אוכלת את כל התקציב שהולך לאחוז קטן
    יעל 19/08/2019 00:39
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מיוחס ושמן ואל תצפו שהאזרחים העניים והחלשים יאבדו כדי לממן את חזירותכם
    סגור
  • 8.
    התשובה לבנק ישראל: מאחר ואנחנו לא באמת שייכים ל-OECD (ל"ת)
    מורה נבוכים 18/08/2019 23:17
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 7.
    מסקנה מטופשת לחלוטין
    רועי 18/08/2019 22:10
    הגב לתגובה זו
    0 0
    איך הנושא של חובשי כיפה קשור? מזכיר את הכמרים בימי הביניים, שבכדי להסיח את דעתם של ההמון הנבער מהמצב הכלכלי והבעיות הכלכליות 'האמיתיות' היו מאשימים את היהודים. במקום ללמוד את דוח בנק ישראל, הכתב האידיוט רץ להאשים חרדים ומתנחלים, כמה מנותק, כמה 'מדינת תל אביב'.
    סגור
  • 6.
    מדוע לא לקרוא לילד בשמו? –
    פלורליסט 18/08/2019 21:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    המצב הנוכחי נובע בעיקר משלטון נתניהו, שביצר את שליטתו במדינה ע"י יצירת מימסד שלטוני נהנתני וזללן משאבים, שניזון מהטבות רבות – זכויות פנסיה ייחודיות, שכר חריג לבכירים, חלוקת קרקעות מדינה לישובי עילית למקורבים, חינוך ובריאות בתנאים מועדפים, אינספור הנחות ופעילויות על חשבון המדינה ועוד ועוד. שלטון נתניהו מחלק ג'ובים בכל רמות המימסד השלטוני למקורבים חסרי כישורים, עוקף מכרזים ופועל ללא הרף למינויי אמון בתירוצי קש של משילות. שלטון נתניהו מתאפיין באינספור פרשות שחיתות שמאפשרות לסיאוב להתפשט בכל הכיוונים ובכל הרשויות. בעבר הרחוק הפיריון היה המדד העיקרי להתפתחות המדינה. כיום אין משמעות למילה פיריון והשלטון לא שם את הפיריון בראש יעדיו. במקום זאת אנחנו שומעים כמה טוב פה, כמה נוסעים לחו"ל ועוד ועוד דיבורי סרק של שרים עסקנים חסרי עמוד שדרה. ה-OECD שם מראה בפני העם בישראל וראוי שכל מי שיכול, יחשף לעובדות האמיתיות ויבין את המשמעויות ההרסניות של דרדור המדינה תחת נתניהו. אנחנו לא טורקיה וכל אחד ראוי שיקרא, ילמד, יטמיע וגם יעניש שליטים מסואבים שמוכנים לעשות כל דבר עקום כדי לשמר את כסאותיהם.
    סגור
  • 5.
    הכל נכון
    חזי 18/08/2019 21:07
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ועדיין נוח למגזר הציבורי לדרוש שנשלח פקס לשום מקום כדי שהם לא יאלצו לקום מהכיסא ולעשות את העבודה שלהם. מה שמעניין אותם זה רק שנמשיך להיות העבדים שמשלמים להם את הפנסיות התקציביות שלהם
    סגור
  • 4.
    מה עם המגזר הציבורי המנפוח והחסר פרופורציה
    הסתדרות 18/08/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
    0 1
    לגבי ההתדרות והקרטל פרוטקשן שלו שחונק את המשק ומונע ממנו צמיחה ושגשוג והורדת נטל כלכלי ובירוקרטי על זה אף מילה?חברת חשמל, נמלים, מקורות, ביטוח לאומי, משרדי הממשלה האין סופיים משרד הדתות, התרבות והספורט, הרווחה, הביטחון, ועוד רבים שאפשר לבטל או לחתוך עשרות אחוזים מהתקציבים ומהפקידים שלהם שמורידים את כל המדינה והמשק. בלי לחשב הייתי אומר שזה פוגע ב 5% לפחות בפיריון ו בצמיחה במשק.
    סגור
  • 3.
    מכין לכם עבודה כזו בלי להרויח 60,000 שח לחודש בבנק ישרא
    משלם מיסים 18/08/2019 18:01
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רובנו רואים את "בעלי המקצוע" שאינם בעלי מקצוע. רובנו רואים פרקליטות שאינה מוצאת סעיך אשמה כאשר מרפסת קורסת. רובנו רואים וסובלים חוסר משילות בכביש ובמדרכה.
    סגור
  • 2.
    עובדים מתשע עד חמש
    אלון 18/08/2019 17:46
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אבל רק עובדים. שאר הזמן הוא של העובד בו הוא עושה כרצונו. נגמר השירות בצה"לשבו אתה שייך למדינה או למעסיק
    סגור
  • 1.
    הריבית האפסית וניפוח נדלן
    שרי 18/08/2019 17:29
    הגב לתגובה זו
    3 0
    פוגע ברוב המסכן
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות