שאלת קיומו של מוניטין בקניון

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ו"ע 18397-11/12 תרצה סגל ואח'נ'  מנהל מיסוי מקרקעין חדרה
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

תקציר: ו"ע 18397-11/12

תרצה סגל ואח'נ' מנהל מיסוי מקרקעין חדרה

 

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בחיפה דחתה ערר שענייננו שאלת קיומו של מוניטין בקניון. הוועדה דחתה את הטענה ולפיה 15% מהתמורה שולמו בגין מוניטין של הקניון. נפסק כי הצדדים לעסקה לא התייחסו לקיומו של מוניטין או למכירתו אף לא באחד מההסכמים שביניהם. גם בדיווחיהם של הצדדים לא נמצא זכר לטענה כי נרכש מוניטין. לא הובאו שום ראיות על פעילות המעידה על יצירת מוניטין ולא הובאו עדויות על הסכמה למכירת מוניטין. עוד נפסק כי המבחן השיורי אינו מספיק כדי לשכנע בדבר קיומו של מוניטין ומכירתו.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

ביום 30.6.2011 נערך ונחתם הסכם בין העוררים לחברת מרכזי מסחר (אזו-ריט) בע"מ למכירת זכויותיהם של העוררים במחצית ממרכז הקניות הידוע כקניון "לב חדרה". עסקה זו דווחה למנהל מיסוי מקרקעין בחדרה והעוררים נדרשו לשלם מס שבח בגין השבח שנצבר להם במכירה. המחלוקת העיקרית הנטושה בין הצדדים היא האם התמורה ששילמה הרוכשת כללה גם תשלום עבור "מוניטין" שאינו נתון לחיוב במס שבח על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963. לטענת העוררים 15% מהתמורה שולמו בגין מכירת מוניטין של הקניון, כלומר סך של 39,286,050 ש"ח שולם בגין המוניטין. עוד טענו העוררים כי את התמורה המוסכמת (לאחר הפחתת שווי המוניטין והמיטלטלין) יש לייחס לחלקות השונות, כך ש-25% מהתמורה תיוחס לחלקה 10 ולחלק מחלקה 11. חלקים אלו משמשים על פי הנטען לבניית חלקו החדש של הקניון ונרכשו במועד נפרד מיתרת חלקי הקניון.

דיון

דין הערעור להידחות משום שלא הוכח כי התמורה המוסכמת כוללת בתוכה תשלום עבור מוניטין. כמו כן, לא נמצא מקום לחלק את התמורה לחלקות השונות, שהרי מדובר בנכס כולל אחד ששוויו נקבע כיחידה אחת ללא הבחנה בין השווי הבנוי על כל חלקה וחלקה.

מוניטין - העוררים מבססים את טענתם כי מכרו מוניטין של הקניון על עודף המחיר ששולם על ידי הרוכשת מעבר לשווי נכסי הקניון. עודף זה, לטענתם, מוכיח את קיומו של מוניטין ומצביע על שוויו. טענה זו של העוררים אינה יכולה להתקבל. שאלת קיומו של מוניטין לעסק נמכר אינה יכולה להילמד אך ורק מהעובדה כי שוויו כעסק חי או התמורה המוסכמת ששולמה עבור רכישתו עולים על שווי כלל נכסיו. עודף שכזה עשוי לנבוע ממקורות שונים ועל כן מוטל על הטוען כי חלק מסכום התמורה שולם עבור מוניטין להוכיח כי לעסק הנמכר יש מוניטין וכי המוניטין אכן נמכר לרוכש. תשלום עודף יכול לשמש רק ראיה אחת מתוך שלל הראיות לחיזוק הטענה בדבר קיומו של מוניטין ומכירתו אך לא ראיה יחידה.  

נקודת המוצא הראשונה לבחון אם לקניון היה מוניטין שנמכר או לא, צריכה להיות אומד דעתם של הצדדים לעסקה. מהצהרות הצדדים בהסכמים שביניהם ובדיווחים שהוגשו ניתן להגיע למסקנה כי הצדדים לא סברו כי לקניון יש מוניטין ומכל מקום עולה כי ההסכמים ביניהם לא כללו מכירת מוניטין שכזה. כך, בהצהרה למשיב, בהשגה ובערר לא טענו העוררים כי רכשו נכס מסוג מוניטין. כל שנטען היה כי יש להפחית מהתמורה את שווי המיטלטלין שנרכשו ואת שווי הסכמי השכירות שהיו חתומים באותה עת. אין שום טענה לנכס בלתי מוחשי מסוג מוניטין. בכך הביעו העוררים דעתם כי לנכס שרכשו, מחצית הזכויות בקניון, אין מוניטין כלשהו. את אומד דעת הצדדים ביחס לקיומו של מוניטין ניתן ללמוד גם מהדוחות הכספיים ומהדיווחים שהגישו. מכך למשל עולה כי רכישת הזכויות על ידי העוררים נעשתה בשיתוף פעולה עם חברת בריטיש ישראל מרכזי מסחר בע"מ (להלן: "בריטיש") שלא דיווחה בדוחותיה על רכישת מוניטין בקניית הקניון, וזאת בשונה מדיווחים בעסקאות אחרות. לא הובאה שום ראיה על רכישת מוניטין או יצירת מוניטין לקניון בין שנת 2006 לשנת 2011. העוררים לא טרחו להביא לקוחות שיעידו על מוניטין ולא הצביעו על שום עדות אחרת שיכולה ללמד על רכישת מוניטין לקניון.

הטענה כי לקניון יש מוניטין הנובע מהידע שנצבר בניהול, מדרך הניהול, מתמהיל לקוחות, מפעילויות שיווקיות וכדומה מניחה כי מי שפעל לקידום הקניון היה בעל הזכויות בקניון. ואולם מתברר שלא כך הוא הדבר. מי שיכלו לצבור מוניטין היו הגורמים שניהלו את הפעילות בקניון, כלומר חברת הניהול ובריטיש בלבד. הטענה שבמשך השנים שבהם פעל הקניון נצבר לו מוניטין בשל פעולות שיווקיות, מיתוג, פרסום, תכנון תמהיל שוכרים וכו', מבוססת כולה על השערות מבלי שהובאה כל ראיה לכך. ודוק, אפילו נעשו פעולות שכאלו, צריך לשכנע כי אלו יצרו מוניטין לקניון, להבדיל ממוניטין לחברת הניהול או למי שפיקח עליה, כלומר לבריטיש. נראה גם כי בדרך כלל כאשר צדדים לעסקה מסכימים על רכישת נכס מסוג מוניטין, הדבר ימצא את ביטוי במשא ומתן בינם, בהערכת שווי המוניטין וכדומה. כל רוכש שנדרש לשלם עבור מוניטין יברר אם קיים מוניטין לעסק הנרכש ומה שוויו. קונה סביר יכין חוות דעת להערכת קיומו של המוניטין והערכת שוויו, במיוחד כאשר נטען כי 15% מהתמורה משולמים עבור מוניטין. לא הובאו כל ראיות על הערכות שווי שנערכו לקראת העסקה או על משא ומתן שבגדרו דנו על קיומו ושוויו של המוניטין הנמכר. בנסיבות כאלו מתחייבת המסקנה כי נושא המוניטין כלל לא מצא את ביטויו במשא ומתן וכלל לא הושגה הסכמה לרכישתו.

הוכחת מוניטין על פי הגישה השיורית - לטענת העוררים הזכויות בקניין נמכרו בתמורה העולה באופן משמעותי על שווי השוק של הקניון. עודף זה משקף לטענתם את שווי המוניטין. העוררים סומכים טענותיהם על חוות דעת שהוגשו מטעמם. הוועדה קבעה כי מהערכות שווי אלו ברור כי התמורה המוסכמת עלתה על שווי השוק של הקניון. עם זאת, עודף התמורה על הערכות השווי אינו משקף בהכרח את המוניטין. הערכות השווי שהוצגו אינן עורכות השוואה בין שווי השוק של הקניון לשווי כלל נכסיו למעט מוניטין, כפי שנדרש לעשות לשם קביעת קיומו של מוניטין והערכת שוויו גם על פי הגישה השיורית. ההערכות שהוצגו הן הערכות שווי שוק של הקניון מבלי לקבוע את שווים של הנכסים. יתרה מזו, שיקולי בריטיש לרכוש נכס במחיר העולה במעט על שוויו בשוק לא הוצגו. הסיבות עשויות להיות רבות כפי שפירטנו לעיל, לרבות האפשרות שהוצגה על ידי המשיב, רכישת שליטה בנכס (נכס שבו קודם לעסקה היו לבריטיש רק מחצית מהזכויות). על כן אין די בהוכחת שווי הקניון, ככל שניתן לחלץ שווי זה מחוות הדעת שהוגשו, כדי לקבוע כי לקניון היה מוניטין שנמכר לבריטיש.

קיראו עוד ב"בארץ"

פיצול התמורה - דין טענה זו להידחות. הקניון נמכר כיחידה אחת. אין טענה ואין ראיה כי ניתן להפרידו ליחידות נפרדות. חישוב שווי הקניון נערך על פי כלל שטח הקניון, ללא הבחנה בין חלקיו השונים. לטענה כי לחלק הידוע כחלקה 10/11 שווי גבוה יותר בשל הימצאות של עסקים בעלי פוטנציאל הכנסות גבוה יותר אין כל רלוונטיות, שהרי תמהיל השוכרים ומיקומם עשוי להשתנות מעת לעת. זהות השוכר אינה מלמדת בהכרח על שוויו השונה של הנכס. עוד נזכיר כי חלקה 10/11 אינה חלקת רישום עצמאית אלא רק שטח שנרכש במועד מוגדר. הואיל והקניון הוא נכס אחד שלם ששוויו הוערך ככזה, אין כל מקום לאפשר פיצול התמורה בין החלקים השונים ויש לחלק את התמורה בין החלקות על פי מבחן הגודל היחסי.

תוצאה

הערר נדחה. העוררים חויבו בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.   

 

בבית המשפט: ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין חיפה

לפני: כב' השופט ר' סוקול והחברים ג' יחזקאלי גולן וש' פסטנברג

ניתן ביום: 13.8.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

פיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניגפיקדונות בנקאיים מול קרנות כספיות, עוצב ע״י מנדי הניג

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%

דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים

מנדי הניג |

הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.

הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.

כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?

ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.


מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.