שוב העצמאים "מקופחים" ושכחו אותם בהקלות המיסוי הרהורים על פסק דין ע"מ 26060/13 מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר/ איגום
יועץ מס שמואל (סמי) מזון
כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי שימוש ברכב אצל השכירים, ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד.
שימוש ברכב אצל השכירים, ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד
כידוע, כל עובד המקבל רכב מהמעביד מחויב בזקיפת שווי רכב, קרי, הוא מחויב בתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי על "ההנאה" משימוש ברכב המעביד. זאת בהתאם לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) התשמ"ז-1987.
להלן החיוב בשווי רכב לשנת 2015 לפי סוג קבוצת הרכב
| מחיר הרכב | קבוצת מחיר | שווי שימוש 2015 |
| 92,000 | 1 | 2,730 |
| 114,000 | 2 | 2,960 |
| 133,000 | 3 | 3,810 |
| 151,000 | 4 | 4,570 |
| 196,000 | 5 | 6,320 |
| 280,000 | 6 | 8,190 |
| לא מוגבל | 7 | 10,540 |
לגבי עצמאי נקבעו כללים אחרים - ראו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995.
"סכום הוצאות אחזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע... או סכום בגובה 45% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה."
כל זה מותנה שהתמלאו הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה: "לשם בירור הכנסתו של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר... יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד..."
זאת אומרת כי גם אם יש לי הוצאת רכב מעורבת (עסקית ופרטית), אני מחויב, אף על פי שאני נישום ומשתמש ברכבי לצורך עסקי, להוכיח ראשית כל שהרכב נחוץ לי לקיים את הנסיעות העסקיות ורק לאחר מכן להשתמש בתקנות המתירות לי ניכוי בגובה 45% מסך הוצאות הרכב.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לעשות? יש ענפים שבהם השימוש ברכב מהווה הרבה יותר מאשר אותם 45% המותרים בניכוי, ענפים כגון סוכני מכירות ניידים, שהרכב משמש להם גם כמחסן והם נוסעים לאורכם ולרוחבם של כבישי ישראל, והנסיעות הפרטיות שלהם שואפות לאפס, ויש להם רכב נוסף (על שם בת הזוג) שבו הם משתמשים לנסיעותיהם הפרטיות.
ביום 17/07/2013 (ערעור 26060/13 - המערער אהוד אפרת – המשיב פקיד שומה ירושלים 1) התקבלה פסיקה מפיו של כבוד השופט דוד מינץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, השוללת כל אפשרות לסטות מהוראות תקנות ניכוי הוצאות רכב ואינה מתירה למערער לשנות את שיעור הניכוי הוצאות הרכב שלו.
כבוד השופט הסתמך בעיקר על סעיף 31 לפקודת מס הכנסה המקנה לשר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת) להתקין תקנות בדבר הגבלת או אי התרת ניכוי הוצאות מסוימות.
- אלפא נכנסת לפרייבט אקוויטי: רוכשת 70% מחברת עיבוד שבבי לתעשיית התעופה
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
כל זאת בא למנוע התדיינות על כל מקרה ומקרה. כבוד השופט ראה בסעיף 31 לפקודת מס הכנסה נתינת "סמכות מפורשת" לשר הוצר להגביל את ניכוי ההוצאות.
ובכל זאת, נקודת אור בפסיקתו של השופט. הוא הכיר בעובדה שהגבלת גובה ההוצאות מהווה סטייה מעקרון תשלום מס אמת.
לאור זאת אני ממליץ ללשכות המקצועיות ולמייצגים להעלות נושא זה בהקדם, כדי למנוע עיוות מיסוי.
במאמר מוסגר עליי לציין כי כל עיוות מיסוי מביא בעקבותיו עקיפת העיוות.
חלק שני:
בבית משפט המחוזי בחיפה הובאה לדיון תביעתם של ארגון סגל עובדי המחקר במשרד הביטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה נ' משרד האוצר – החשב בכללי ואחרים (ה"פ 12 – 07 – 38987).
הדיון נסוב על סוגית "שווי רכב צמוד". מבלי להיכנס לכל נבכי הדיון, בית המשפט קיבל את תביעתם של העובדים להוציא צו נגד רשות המסים ולאשר למעביד לחייב בשווי רכב צמוד על פי השימוש ברכב בפועל על ידי העובד ולא באופן גורף כפי שמצוות התקנות.
בעקבות פסק דין זה נחתם ביום 18/05/2014 הסכם פשרה בין רשות המסים לבין עובדי סגל המחקר ברפא"ל. פשרה זו מהווה הקלה במיסוי שימוש ברכב מאגר (פורסם ביום 21/10/2014 על-ידי הגב' מירי סביון סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת).
להלן בקצרה עקרי ההסכם:
תנאים ראשונים:
- ההסכם נוגע רק לרכב מאגר
- השימוש ברכב הוא לפעילות שוטפת של המעביד
- הרכב אינו מוקצה לעובד כלשהו
- לא הוצמד רכב אחר לאותו עובד
- הרכב לא נמצא בידי העובד בסופי שבוע, בחגים, בשבתון, ימי חופשה, ימי מחלה, בכל יום היעדרות אחר מהעבודה
- כפוף לאישורים של הדרג הבכיר ולניהול רישומים מפורטים לצורכי ביקורת
מתי לא יחויב העובד בשווי שימוש?
1. רכב שנשאר אצל עובד לילה לצורך חניה בביתו באופן חד פעמי בחודש, ביום שהוא עבד עד לשעות הלילה - לא סופי שבוע.
מתי יחויב רכב בשווי שימוש באופן יחסי?
2. שימוש ברכב יותר מפעם בחודש – לא בסופי שבוע. יש לזקוף שווי יחסי – 30/מספר הימים.
3. שימוש ברכב מספר ימים מוגבל שאינו עולה על 10 ימים בחודש, ולא יותר ממאה ימים במהלך השנה.
רשות המסים מדגישה כי בכל מקרה שאינו עומד בכללים הנזכרים יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא.
נקבע כי בגין רכב מאגר אחר לא ייזקף יותר משווי שימוש חודשי מלא אחד. עוד נקבע כי המעביד חייב לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים המפורשים בהנחיה זו.
חלק שלישי:
כל האמור לעיל הוא לגבי עובד ואני מראש רואה בכך הקלה לעובד, וראייה נכונה לתשלום מס אמת צודק.
אך מדוע לא מיישמים זאת לגבי העצמאיים?
להלן מספר דוגמאות של עיוות:
אדם דתי שומר מצוות אינו נוסע מכניסת השבת ביום שישי עד למחרת - מוצאי שבת והדבר קורה 52 פעמים בשנה. נוסיף על כך ימי חגים, ימי חופשה, ימי מחלה.
היכן היחסיות?
סוכן לממכר בגדים הנוסע בכל הארץ להציע את סחורתו הנמצאת ברכב, חוזר בשעות הערב המאוחרות, מחנה את רכבו ליד הבית ולא יוצא שוב, ואם הוא כן יוצא, הוא משתמש ברכב הפרטי השני. מדוע לא לראות ברכבו רכב עבודה?
כך גם מהנדס שיש לו לקוחות בכל רחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.
חלק רביעי:
בשוק קיימים כמה מכשירים לחישוב הנסיעות הפרטיות והעסקיות, למשל "יומן רכב ממוחשב" ואפשר גם למלאו בצורה ידנית. יומנים אלה יאפשרו קביעת סוגי הנסיעות. (פרטי – עסקי).
לצערי שלטונות המס אינם מקבלים סוג זה של רישום, משום שלדעתם בעל הרכב אולי לא ידווח אמת ויזייף את הרישומים.
עד מתי יחשדו בכשרים?
בניגוד לחשדות התמידיים של השלטונות, אני מאמין שאין צורך להסתכל עלינו תמיד דרך "משקפת הגנב".
אני גם מאמין שרוב האנשים הם אנשים ישרים, או לכל הפחות בחזקת ישרים ואל לה למדינה להניח מראש שכולם רמאים בכוח אם לא בפועל. המדינה חייבת לאפשר גם לעובד העצמאי הזדמנות להראות שנסיעותיו הן לא על-פי החזקה שהתהוותה בתקנות הרכב ולהתיר הוצאות הרכב בהתאם.
על אף קביעתו של כבוד השופט מינץ, כמוזכר לעיל, דעתנו הנחרצת היא כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה - גם משפטית ובוודאי גם מוסרית.
שיקוף ניתוח הגבייה של האוצר, של פקיד השומה, אסור שיגבר על שיקולי מס אמת, עיקרון שפקיד השומה מרבה להעלות בכל מקרה שהוא מרגיש שהנישום מקטין את הכנסתו החייבת בצורה בלתי נאותה, אולם מתעלם ממנו כאשר הוא עצמו מגדיל את ההכנסה החייבת בצורה בלתי נאותה (וכאן הדוגמה קלסית בעניין הוצאות הרכב של עצמאיים, הנזקקים לרכב לפרנסתם ככלי עיקרי).
ברגע שהעצמאי ינהל רישומים מפורטים לצורכי ביקורת ויחתום על הצהרה כזאת, דינו כדין השכיר.
כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי השימוש ברכב אצל השכירים ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד.
לא נשכח כלל יסוד וגדול בדין ובמשפט העברי "המוציא מחברו - עליו הראיה".
מדוע כלל זה אינו תופס אצל שלטונות המס?
חומר למחשבה ולטיפול.
הכותב - לשעבר נשיא לשכת יועצי המס בישראל. ממשרד מזון, חשבונאים ויועצי מס מוסמכים
הערת מערכת:
המאמר על דעת הכותב בלבד ואינו משקף את עמדת רשויות המס אשר יכולה להיות שונה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
גבי דישי, צילום: רמי זרנגראלפא נכנסת לפרייבט אקוויטי: רוכשת 70% מחברת עיבוד שבבי לתעשיית התעופה
השלימה רכישה ראשונה של חברה העוסקת בעיבוד שבבי מדויק לתחומי התעופה הביטחונית והאזרחית וגיוס ראשוני של 130 מיליון שקל
קבוצת אלפא מרחיבה את פעילותה ונכנסת לראשונה לתחום הפרייבט אקוויטי, במהלך שמסמן הרחבה של פעילות הקבוצה מעבר לשוק ההון הציבורי. הקרן החדשה, אלפא פרייבט אקוויטי, השלימה עסקה ראשונה עם רכישת 70% מחברת אופק עיבוד שבבי, הפועלת בתחום העיבוד השבבי המדויק לתעשיות התעופה הביטחונית והאזרחית, בעסקה של עשרות מיליוני שקל.
אופק עיבוד שבבי מספקת רכיבים מדויקים לגופים ולחברות מובילות בתחומי הביטחון והתעופה, ובהם בואינג, Airbus, אלביט, רפאל והתעשייה האווירית. באלפא מציינים כי במקביל לעסקה הראשונה מתנהל משא ומתן מתקדם לרכישת חברה נוספת, מתוך כוונה למזג מספר חברות תעשייתיות לכדי קבוצה אחת, שתפעל תחת פלטפורמה תפעולית וניהולית מרכזית.
קרן אלפא פרייבט אקוויטי צפויה לגייס בהמשך עד 400 מיליון שקל, ובשלב הראשון השלימה גיוס של 130 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כ-45 מיליון שקל הושקעו על ידי מנהלי הקרן עצמם, בהם גבי דישי, מיכאל וייס, עו"ד זכי רכטשאפן, אלי דוידאי ויעל אלמוג זכאי. לצד אנשי אלפא הצטרפו להקמת הקרן אלי דוידאי, לשעבר מנכ"ל יפאורה תבורי וכיום יו"ר ושותף ב-Quadrant Management, וכן יעל אלמוג זכאי, העומדת בראש קבוצת ETNA, שהצטרפה כשותפה מנהלת בשותף הכללי של הקרן.
לוועדת ההשקעות של הקרן הצטרפו יורם טיץ, לשעבר שותף מנהל ב-EY וכיום יועץ בכיר לקרן ההשקעות של General Atlantic, וכן רוני גת, מנכ"ל יפאורה תבורי ודירקטור במספר חברות. הקרן צפויה להתמקד בהשקעה בחברות ישראליות מתחומי התעשייה והשירותים, בדגש על חברות משפחתיות עם מחזור מכירות שנתי של 10 עד 100 מיליון דולר.
אסטרטגיית הקרן כוללת השבחה תפעולית וניהולית של החברות הנרכשות, לצד תמיכה בצמיחה אורגנית ובהתרחבות באמצעות רכישות נוספות, הן בשוק המקומי והן בשווקים בינלאומיים. באלפא מציינים כי מדובר במודל פעולה דומה לזה שיושם בעבר בחברת ה-IT הציבורית אברא, שבה מחזיקה הקבוצה.
