שוב העצמאים "מקופחים" ושכחו אותם בהקלות המיסוי הרהורים על פסק דין ע"מ 26060/13 מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר/ איגום
יועץ מס שמואל (סמי) מזון
כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי שימוש ברכב אצל השכירים, ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד.
שימוש ברכב אצל השכירים, ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד
כידוע, כל עובד המקבל רכב מהמעביד מחויב בזקיפת שווי רכב, קרי, הוא מחויב בתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי על "ההנאה" משימוש ברכב המעביד. זאת בהתאם לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) התשמ"ז-1987.
להלן החיוב בשווי רכב לשנת 2015 לפי סוג קבוצת הרכב
| מחיר הרכב | קבוצת מחיר | שווי שימוש 2015 |
| 92,000 | 1 | 2,730 |
| 114,000 | 2 | 2,960 |
| 133,000 | 3 | 3,810 |
| 151,000 | 4 | 4,570 |
| 196,000 | 5 | 6,320 |
| 280,000 | 6 | 8,190 |
| לא מוגבל | 7 | 10,540 |
לגבי עצמאי נקבעו כללים אחרים - ראו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995.
"סכום הוצאות אחזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע... או סכום בגובה 45% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה."
כל זה מותנה שהתמלאו הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה: "לשם בירור הכנסתו של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר... יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד..."
זאת אומרת כי גם אם יש לי הוצאת רכב מעורבת (עסקית ופרטית), אני מחויב, אף על פי שאני נישום ומשתמש ברכבי לצורך עסקי, להוכיח ראשית כל שהרכב נחוץ לי לקיים את הנסיעות העסקיות ורק לאחר מכן להשתמש בתקנות המתירות לי ניכוי בגובה 45% מסך הוצאות הרכב.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לעשות? יש ענפים שבהם השימוש ברכב מהווה הרבה יותר מאשר אותם 45% המותרים בניכוי, ענפים כגון סוכני מכירות ניידים, שהרכב משמש להם גם כמחסן והם נוסעים לאורכם ולרוחבם של כבישי ישראל, והנסיעות הפרטיות שלהם שואפות לאפס, ויש להם רכב נוסף (על שם בת הזוג) שבו הם משתמשים לנסיעותיהם הפרטיות.
ביום 17/07/2013 (ערעור 26060/13 - המערער אהוד אפרת – המשיב פקיד שומה ירושלים 1) התקבלה פסיקה מפיו של כבוד השופט דוד מינץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, השוללת כל אפשרות לסטות מהוראות תקנות ניכוי הוצאות רכב ואינה מתירה למערער לשנות את שיעור הניכוי הוצאות הרכב שלו.
כבוד השופט הסתמך בעיקר על סעיף 31 לפקודת מס הכנסה המקנה לשר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת) להתקין תקנות בדבר הגבלת או אי התרת ניכוי הוצאות מסוימות.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
כל זאת בא למנוע התדיינות על כל מקרה ומקרה. כבוד השופט ראה בסעיף 31 לפקודת מס הכנסה נתינת "סמכות מפורשת" לשר הוצר להגביל את ניכוי ההוצאות.
ובכל זאת, נקודת אור בפסיקתו של השופט. הוא הכיר בעובדה שהגבלת גובה ההוצאות מהווה סטייה מעקרון תשלום מס אמת.
לאור זאת אני ממליץ ללשכות המקצועיות ולמייצגים להעלות נושא זה בהקדם, כדי למנוע עיוות מיסוי.
במאמר מוסגר עליי לציין כי כל עיוות מיסוי מביא בעקבותיו עקיפת העיוות.
חלק שני:
בבית משפט המחוזי בחיפה הובאה לדיון תביעתם של ארגון סגל עובדי המחקר במשרד הביטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה נ' משרד האוצר – החשב בכללי ואחרים (ה"פ 12 – 07 – 38987).
הדיון נסוב על סוגית "שווי רכב צמוד". מבלי להיכנס לכל נבכי הדיון, בית המשפט קיבל את תביעתם של העובדים להוציא צו נגד רשות המסים ולאשר למעביד לחייב בשווי רכב צמוד על פי השימוש ברכב בפועל על ידי העובד ולא באופן גורף כפי שמצוות התקנות.
בעקבות פסק דין זה נחתם ביום 18/05/2014 הסכם פשרה בין רשות המסים לבין עובדי סגל המחקר ברפא"ל. פשרה זו מהווה הקלה במיסוי שימוש ברכב מאגר (פורסם ביום 21/10/2014 על-ידי הגב' מירי סביון סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת).
להלן בקצרה עקרי ההסכם:
תנאים ראשונים:
- ההסכם נוגע רק לרכב מאגר
- השימוש ברכב הוא לפעילות שוטפת של המעביד
- הרכב אינו מוקצה לעובד כלשהו
- לא הוצמד רכב אחר לאותו עובד
- הרכב לא נמצא בידי העובד בסופי שבוע, בחגים, בשבתון, ימי חופשה, ימי מחלה, בכל יום היעדרות אחר מהעבודה
- כפוף לאישורים של הדרג הבכיר ולניהול רישומים מפורטים לצורכי ביקורת
מתי לא יחויב העובד בשווי שימוש?
1. רכב שנשאר אצל עובד לילה לצורך חניה בביתו באופן חד פעמי בחודש, ביום שהוא עבד עד לשעות הלילה - לא סופי שבוע.
מתי יחויב רכב בשווי שימוש באופן יחסי?
2. שימוש ברכב יותר מפעם בחודש – לא בסופי שבוע. יש לזקוף שווי יחסי – 30/מספר הימים.
3. שימוש ברכב מספר ימים מוגבל שאינו עולה על 10 ימים בחודש, ולא יותר ממאה ימים במהלך השנה.
רשות המסים מדגישה כי בכל מקרה שאינו עומד בכללים הנזכרים יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא.
נקבע כי בגין רכב מאגר אחר לא ייזקף יותר משווי שימוש חודשי מלא אחד. עוד נקבע כי המעביד חייב לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים המפורשים בהנחיה זו.
חלק שלישי:
כל האמור לעיל הוא לגבי עובד ואני מראש רואה בכך הקלה לעובד, וראייה נכונה לתשלום מס אמת צודק.
אך מדוע לא מיישמים זאת לגבי העצמאיים?
להלן מספר דוגמאות של עיוות:
אדם דתי שומר מצוות אינו נוסע מכניסת השבת ביום שישי עד למחרת - מוצאי שבת והדבר קורה 52 פעמים בשנה. נוסיף על כך ימי חגים, ימי חופשה, ימי מחלה.
היכן היחסיות?
סוכן לממכר בגדים הנוסע בכל הארץ להציע את סחורתו הנמצאת ברכב, חוזר בשעות הערב המאוחרות, מחנה את רכבו ליד הבית ולא יוצא שוב, ואם הוא כן יוצא, הוא משתמש ברכב הפרטי השני. מדוע לא לראות ברכבו רכב עבודה?
כך גם מהנדס שיש לו לקוחות בכל רחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.
חלק רביעי:
בשוק קיימים כמה מכשירים לחישוב הנסיעות הפרטיות והעסקיות, למשל "יומן רכב ממוחשב" ואפשר גם למלאו בצורה ידנית. יומנים אלה יאפשרו קביעת סוגי הנסיעות. (פרטי – עסקי).
לצערי שלטונות המס אינם מקבלים סוג זה של רישום, משום שלדעתם בעל הרכב אולי לא ידווח אמת ויזייף את הרישומים.
עד מתי יחשדו בכשרים?
בניגוד לחשדות התמידיים של השלטונות, אני מאמין שאין צורך להסתכל עלינו תמיד דרך "משקפת הגנב".
אני גם מאמין שרוב האנשים הם אנשים ישרים, או לכל הפחות בחזקת ישרים ואל לה למדינה להניח מראש שכולם רמאים בכוח אם לא בפועל. המדינה חייבת לאפשר גם לעובד העצמאי הזדמנות להראות שנסיעותיו הן לא על-פי החזקה שהתהוותה בתקנות הרכב ולהתיר הוצאות הרכב בהתאם.
על אף קביעתו של כבוד השופט מינץ, כמוזכר לעיל, דעתנו הנחרצת היא כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה - גם משפטית ובוודאי גם מוסרית.
שיקוף ניתוח הגבייה של האוצר, של פקיד השומה, אסור שיגבר על שיקולי מס אמת, עיקרון שפקיד השומה מרבה להעלות בכל מקרה שהוא מרגיש שהנישום מקטין את הכנסתו החייבת בצורה בלתי נאותה, אולם מתעלם ממנו כאשר הוא עצמו מגדיל את ההכנסה החייבת בצורה בלתי נאותה (וכאן הדוגמה קלסית בעניין הוצאות הרכב של עצמאיים, הנזקקים לרכב לפרנסתם ככלי עיקרי).
ברגע שהעצמאי ינהל רישומים מפורטים לצורכי ביקורת ויחתום על הצהרה כזאת, דינו כדין השכיר.
כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי השימוש ברכב אצל השכירים ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד.
לא נשכח כלל יסוד וגדול בדין ובמשפט העברי "המוציא מחברו - עליו הראיה".
מדוע כלל זה אינו תופס אצל שלטונות המס?
חומר למחשבה ולטיפול.
הכותב - לשעבר נשיא לשכת יועצי המס בישראל. ממשרד מזון, חשבונאים ויועצי מס מוסמכים
הערת מערכת:
המאמר על דעת הכותב בלבד ואינו משקף את עמדת רשויות המס אשר יכולה להיות שונה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
