שוב העצמאים "מקופחים" ושכחו אותם בהקלות המיסוי הרהורים על פסק דין ע"מ 26060/13 מיסוי שווי שימוש ברכבי מאגר/ איגום

יועץ מס שמואל (סמי) מזון

כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי שימוש ברכב אצל השכירים, ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד.

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי

שימוש ברכב אצל השכירים, ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד

חלק ראשון:

כידוע, כל עובד המקבל רכב מהמעביד מחויב בזקיפת שווי רכב, קרי, הוא מחויב בתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי על "ההנאה" משימוש ברכב המעביד. זאת בהתאם לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) התשמ"ז-1987.

להלן החיוב בשווי רכב לשנת 2015 לפי סוג קבוצת הרכב

מחיר הרכב קבוצת מחיר שווי שימוש 2015
92,000 1 2,730
114,000 2 2,960
133,000 3 3,810
151,000 4 4,570
196,000 5 6,320
280,000 6 8,190
לא מוגבל 7 10,540
 

לגבי עצמאי נקבעו כללים אחרים - ראו תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשנ"ה-1995.

"סכום הוצאות אחזקת הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע... או סכום בגובה 45% מהוצאות החזקת הרכב, לפי הגבוה."

כל זה מותנה שהתמלאו הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה: "לשם בירור הכנסתו של אדם ינוכו, זולת אם הניכוי הוגבל או לא הותר... יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד..."

זאת אומרת כי גם אם יש לי הוצאת רכב מעורבת (עסקית ופרטית), אני מחויב, אף על פי שאני נישום ומשתמש ברכבי לצורך עסקי, להוכיח ראשית כל שהרכב נחוץ לי לקיים את הנסיעות העסקיות ורק לאחר מכן להשתמש בתקנות המתירות לי ניכוי בגובה 45% מסך הוצאות הרכב.

מה לעשות? יש ענפים שבהם השימוש ברכב מהווה הרבה יותר מאשר אותם 45% המותרים בניכוי, ענפים כגון סוכני מכירות ניידים, שהרכב משמש להם גם כמחסן והם נוסעים לאורכם ולרוחבם של כבישי ישראל, והנסיעות הפרטיות שלהם שואפות לאפס, ויש להם רכב נוסף (על שם בת הזוג) שבו הם משתמשים לנסיעותיהם הפרטיות.

ביום 17/07/2013 (ערעור 26060/13 - המערער אהוד אפרת – המשיב פקיד שומה ירושלים 1) התקבלה פסיקה מפיו של כבוד השופט דוד מינץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, השוללת כל אפשרות לסטות מהוראות תקנות ניכוי הוצאות רכב ואינה מתירה למערער לשנות את שיעור הניכוי הוצאות הרכב שלו.

כבוד השופט הסתמך בעיקר על סעיף 31 לפקודת מס הכנסה המקנה לשר האוצר (באישור ועדת הכספים של הכנסת) להתקין תקנות בדבר הגבלת או אי התרת ניכוי הוצאות מסוימות.

קיראו עוד ב"בארץ"

כל זאת בא למנוע התדיינות על כל מקרה ומקרה. כבוד השופט ראה בסעיף 31 לפקודת מס הכנסה נתינת "סמכות מפורשת" לשר הוצר להגביל את ניכוי ההוצאות.

ובכל זאת, נקודת אור בפסיקתו של השופט. הוא הכיר בעובדה שהגבלת גובה ההוצאות מהווה סטייה מעקרון תשלום מס אמת.

לאור זאת אני ממליץ ללשכות המקצועיות ולמייצגים להעלות נושא זה בהקדם, כדי למנוע עיוות מיסוי.

במאמר מוסגר עליי לציין כי כל עיוות מיסוי מביא בעקבותיו עקיפת העיוות.

חלק שני:

בבית משפט המחוזי בחיפה הובאה לדיון תביעתם של ארגון סגל עובדי המחקר במשרד הביטחון, ברפא"ל ובמשרד ראש הממשלה נ' משרד האוצר – החשב בכללי ואחרים (ה"פ 12 – 07 – 38987).

הדיון נסוב על סוגית "שווי רכב צמוד". מבלי להיכנס לכל נבכי הדיון, בית המשפט קיבל את תביעתם של העובדים להוציא צו נגד רשות המסים ולאשר למעביד לחייב בשווי רכב צמוד על פי השימוש ברכב בפועל על ידי העובד ולא באופן גורף כפי שמצוות התקנות.

בעקבות פסק דין זה נחתם ביום 18/05/2014 הסכם פשרה בין רשות המסים לבין עובדי סגל המחקר ברפא"ל. פשרה זו מהווה הקלה במיסוי שימוש ברכב מאגר (פורסם ביום 21/10/2014 על-ידי הגב' מירי סביון סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת).

להלן בקצרה עקרי ההסכם:

תנאים ראשונים:

  1. ההסכם נוגע רק לרכב מאגר
  2. השימוש ברכב הוא לפעילות שוטפת של המעביד
  3. הרכב אינו מוקצה לעובד כלשהו
  4. לא הוצמד רכב אחר לאותו עובד
  5. הרכב לא נמצא בידי העובד בסופי שבוע, בחגים, בשבתון, ימי חופשה, ימי מחלה, בכל יום היעדרות אחר מהעבודה
  6. כפוף לאישורים של הדרג הבכיר ולניהול רישומים מפורטים לצורכי ביקורת
ההקלות שאושרו:

מתי לא יחויב העובד בשווי שימוש?

1.   רכב שנשאר אצל עובד לילה לצורך חניה בביתו באופן חד פעמי בחודש, ביום שהוא עבד עד לשעות הלילה - לא סופי שבוע.

מתי יחויב רכב בשווי שימוש באופן יחסי?

2.   שימוש ברכב יותר מפעם בחודש – לא בסופי שבוע. יש לזקוף שווי יחסי – 30/מספר הימים.

3.   שימוש ברכב מספר ימים מוגבל שאינו עולה על 10 ימים בחודש, ולא יותר ממאה ימים במהלך השנה.

רשות המסים מדגישה כי בכל מקרה שאינו עומד בכללים הנזכרים יש לזקוף שווי שימוש חודשי מלא.

נקבע כי בגין רכב מאגר אחר לא ייזקף יותר משווי שימוש חודשי מלא אחד. עוד נקבע כי המעביד חייב לקיים רישום ותיעוד באשר לקיום התנאים המפורשים בהנחיה זו.

חלק שלישי:

כל האמור לעיל הוא לגבי עובד ואני מראש רואה בכך הקלה לעובד, וראייה נכונה לתשלום מס אמת צודק.

אך מדוע לא מיישמים זאת לגבי העצמאיים?

להלן מספר דוגמאות של עיוות:

אדם דתי שומר מצוות אינו נוסע מכניסת השבת ביום שישי עד למחרת - מוצאי שבת והדבר קורה 52 פעמים בשנה. נוסיף על כך ימי חגים, ימי חופשה, ימי מחלה.

היכן היחסיות?

סוכן לממכר בגדים הנוסע בכל הארץ להציע את סחורתו הנמצאת ברכב, חוזר בשעות הערב המאוחרות, מחנה את רכבו ליד הבית ולא יוצא שוב, ואם הוא כן יוצא, הוא משתמש ברכב הפרטי השני. מדוע לא לראות ברכבו רכב עבודה?

כך גם מהנדס שיש לו לקוחות בכל רחבי הארץ, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.

חלק רביעי:

בשוק קיימים כמה מכשירים לחישוב הנסיעות הפרטיות והעסקיות, למשל "יומן רכב ממוחשב" ואפשר גם למלאו בצורה ידנית. יומנים אלה יאפשרו קביעת סוגי הנסיעות. (פרטי – עסקי).

לצערי שלטונות המס אינם מקבלים סוג זה של רישום, משום שלדעתם בעל הרכב אולי לא ידווח אמת ויזייף את הרישומים.

עד מתי יחשדו בכשרים?

בניגוד לחשדות התמידיים של השלטונות, אני מאמין שאין צורך להסתכל עלינו תמיד דרך "משקפת הגנב".

אני גם מאמין שרוב האנשים הם אנשים ישרים, או לכל הפחות בחזקת ישרים ואל לה למדינה להניח מראש שכולם רמאים בכוח אם לא בפועל. המדינה חייבת לאפשר גם לעובד העצמאי הזדמנות להראות שנסיעותיו הן לא על-פי החזקה שהתהוותה בתקנות הרכב ולהתיר הוצאות הרכב בהתאם.

על אף קביעתו של כבוד השופט מינץ, כמוזכר לעיל, דעתנו הנחרצת היא כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה - גם משפטית ובוודאי גם מוסרית.

שיקוף ניתוח הגבייה של האוצר, של פקיד השומה, אסור שיגבר על שיקולי מס אמת, עיקרון שפקיד השומה מרבה להעלות בכל מקרה שהוא מרגיש שהנישום מקטין את הכנסתו החייבת בצורה בלתי נאותה, אולם מתעלם ממנו כאשר הוא עצמו מגדיל את ההכנסה החייבת בצורה בלתי נאותה (וכאן הדוגמה קלסית בעניין הוצאות הרכב של עצמאיים, הנזקקים לרכב לפרנסתם ככלי עיקרי).

ברגע שהעצמאי ינהל רישומים מפורטים לצורכי ביקורת ויחתום על הצהרה כזאת, דינו כדין השכיר.

כפי שסומכים על אישורו של הדרג הבכיר לגבי השימוש ברכב אצל השכירים ניתן לסמוך על הנישום העצמאי לאשר את הנסיעות שלו בתפקיד.

לא נשכח כלל יסוד וגדול בדין ובמשפט העברי "המוציא מחברו - עליו הראיה".

 

מדוע כלל זה אינו תופס אצל שלטונות המס?

חומר למחשבה ולטיפול.

הכותב - לשעבר נשיא לשכת יועצי המס בישראל. ממשרד מזון, חשבונאים ויועצי מס מוסמכים

 

הערת מערכת:

המאמר על דעת הכותב בלבד ואינו משקף את עמדת רשויות המס אשר יכולה להיות שונה.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.