התוכנה החדשה של מס ערך מוסף – לאן תוביל? האם נמצא הפתרון למצוקת התקציב?
מאת יועץ מס שמואל (סמי) מזון
התראה מוקדמת והרחק מעינו של העוסק, השיקה מערכת המסים תוכנה חדשה למס ערך מוסף.
חשבים "ושמרת את חוקותיי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם." (ויקרא יח, ד-ה)
ללא כל התראה מוקדמת והרחק מעינו של העוסק, השיקה מערכת המסים תוכנה חדשה למס ערך מוסף.
כולנו בעד התחדשות וקידום, בתנאי שהדבר ייעשה לתועלת הציבור, להקלה על בירוקרטיה ובצורה שקופה, בעיקר כשמתגלה כי ההתחדשות גורמת לגזל כספי ציבור העוסקים והיא מיושמת ללא התראה מוקדמת.
אין עונשין אלא אם כן מזהירין הוא כלל הלכתי-תלמודי.
במה דברים אמורים?
עד היום, עוסק שאיחר בדיווח ובתשלום לרשות המסים (מס ערך מוסף) שילם עבור הפיגור ריבית והצמדה ואף קנס על הסכום שפיגר בפירעונו. חיוב מוצדק לכל הדעות, מתוך הבנה שאין עליה עוררין כי העוסק הוא אך צינור להתחשבנות עם שלטונות מס ערך מוסף ואל לו להחזיק כספי מדינה שהוא נאמן עליהם.
להלן פירוט הקנסות:
קנס על איחור בהגשת הדוח - 219 ש"ח לכל שבועיים או חלק מהם.
קנס לכל חוב החל מהשבוע הראשון לפיגור בתשלום הדוח - 0.2% לכל שבוע פיגור או חלק ממנו.
תוספת הפרשי הצמדה וריבית - סכום השווה לסכום הפיגור 4% ריבית לשנה תוספת הצמדה על-פי עליית המדד.
קנס בשל אי תשלום במועד - 0.25% לכל שבוע במשך שישה חודשים ראשונים.
קנס בשל אי-תשלום במועד - 0.5% לכל שבוע פיגור מעל לשישה חודשים.
מה השתנה היום?
כל מי שיפגר בתשלום מס ערך מוסף יחויב בריבית, הצמדה וקנסות על סכום מס העסקאות מתוך הדוח ולא כפי שהיה נהוג עד היום על יתרת החוב, קרי, על העסקאות בניכוי התשומות.
לדעתי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
מאין הגיעו שלטונות מס ערך מוסף לשינוי הנוהל הצודק שהיה קיים עד היום?
עוסק חייב להעביר מס ערך מוסף שגבה באמצעות חשבונית שהוציא.
סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 קובע:
"עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות... ובלבד... שהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך".
על-פי סעיף זה בונה רשות המסים את הטיעון כי עצם העובדה שהעוסק זכאי לקזז מס תשומות וחייב להעביר מס עסקאות, אינו מקנה לו זכאות ליהנות מהריבית וההצמדה שמגיעים לו.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעתי לא כך יש לפרש את נושא ה"זכאות" לקיזוז ולו מהסיבה הפשוטה המתבססת על הסייג הקיים באותו סעיף - ההתחייבות החוקית לקזז את מס התשומות בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית.
אם נפרש סעיף זה לאשורו, שלטונות מס ערך מוסף מחייבים את העוסק להגיש את התשומות בתוך שישה חודשים, אחרת תשומות אלה אינן בנות קיזוז. אם כך, העוסק אינו "זכאי" לנכות מס תשומות אלא "חייב" לנכות מס תשומות במגבלות שישה חודשים.
לחיזוק טענותיי אני מביא להלן דברי שופטים מתוך שני פסקי דין המבהירים את נקודת השקפתי.
1. ערגול פלדות בע"מ - המערערים נ' מדינת ישראל אגף המכס והבלו - המשיב, בבית משפט העליון תיק ע"א 773/86; לפני כב' השופטים מ. שמגר, א. גולדברג, י. מלץ; ניתן ביום 07/05/1989
- מיליוני ילדים על כדורים: וזה רק הולך וגדל
- כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
ב. "ניכוי מס תשומות במצב זה אינו זהה למצב של החזר מס תשומות המתייחס לעודף מס תשומות על סכום המס שהעוסק חייב בו."
מתן פרשנות דווקנית בנושא ריבית והצמדה לגבי מס התשומות יביא לתוצאות הפוכות מהמצופה. חוששני כי העוסקים יחפשו דרכים אלטרנטיביות להתגבר על העוול הזה וליישם את האמרה "ובתחבולות תעשה לך מלחמה" (בתקווה שלא נגיע לכך לעולם).
לשנות היום "סדרי בראשית" כי אין לחשב ריבית והצמדה על מס התשומות ולחייב את העוסק בריבית ובהפרשי הצמדה רק על מס העסקאות, כאמור זו "גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה", במיוחד כשמדובר באנשים הגונים, משלמי מס אמת, וכמו כל אדם אינם חפים מטעויות. הענשתם של אלה דווקא היא בגדר "לשפוך את התינוק עם המים", מעוררת ספקות לגבי הגינותם של המוסדות ונוגדת כל מאמץ שהשלטונות מנסים לשכנע אותנו כי יש לשלם מס אמת.
לדעתי, לא לכך התכוון המחוקק.
אני פונה למנהל רשות המסים: הקדש לכך מחשבה נוספת והשאר את חישובי הריבית וההצמדה לגבי התשומות כמות שהם וכמו שהיו ב-40 השנים האחרונות. הדבר ימנע קרוב לוודאי עושק ו/או גזל חס וחלילה.
בתקווה שהנושא ייבדק שוב והמסקנות הנכונות הן אשר יגברו על התיקון המוצע, שאולי יכניס לקופת המדינה כספים, אך יגרום, לדעתי, לאבדן אימון של הציבור.
הכותב - לשעבר נשיא לשכת יועצי המס בישראל. ממשרד מזון, חשבונאים ויועצי מס מוסמכים
בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב
הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.
ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
- 10 דברים חשובים על אגרות חוב - מדריך למשקיעים
- נשיאת הפד של בוסטון מתנגדת להורדת ריבית נוספת בדצמבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד
הסיבה המרכזית לכך שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
