התוכנה החדשה של מס ערך מוסף – לאן תוביל? האם נמצא הפתרון למצוקת התקציב?
מאת יועץ מס שמואל (סמי) מזון
התראה מוקדמת והרחק מעינו של העוסק, השיקה מערכת המסים תוכנה חדשה למס ערך מוסף.
חשבים "ושמרת את חוקותיי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם." (ויקרא יח, ד-ה)
ללא כל התראה מוקדמת והרחק מעינו של העוסק, השיקה מערכת המסים תוכנה חדשה למס ערך מוסף.
כולנו בעד התחדשות וקידום, בתנאי שהדבר ייעשה לתועלת הציבור, להקלה על בירוקרטיה ובצורה שקופה, בעיקר כשמתגלה כי ההתחדשות גורמת לגזל כספי ציבור העוסקים והיא מיושמת ללא התראה מוקדמת.
אין עונשין אלא אם כן מזהירין הוא כלל הלכתי-תלמודי.
במה דברים אמורים?
עד היום, עוסק שאיחר בדיווח ובתשלום לרשות המסים (מס ערך מוסף) שילם עבור הפיגור ריבית והצמדה ואף קנס על הסכום שפיגר בפירעונו. חיוב מוצדק לכל הדעות, מתוך הבנה שאין עליה עוררין כי העוסק הוא אך צינור להתחשבנות עם שלטונות מס ערך מוסף ואל לו להחזיק כספי מדינה שהוא נאמן עליהם.
להלן פירוט הקנסות:
קנס על איחור בהגשת הדוח - 219 ש"ח לכל שבועיים או חלק מהם.
קנס לכל חוב החל מהשבוע הראשון לפיגור בתשלום הדוח - 0.2% לכל שבוע פיגור או חלק ממנו.
תוספת הפרשי הצמדה וריבית - סכום השווה לסכום הפיגור 4% ריבית לשנה תוספת הצמדה על-פי עליית המדד.
קנס בשל אי תשלום במועד - 0.25% לכל שבוע במשך שישה חודשים ראשונים.
קנס בשל אי-תשלום במועד - 0.5% לכל שבוע פיגור מעל לשישה חודשים.
מה השתנה היום?
כל מי שיפגר בתשלום מס ערך מוסף יחויב בריבית, הצמדה וקנסות על סכום מס העסקאות מתוך הדוח ולא כפי שהיה נהוג עד היום על יתרת החוב, קרי, על העסקאות בניכוי התשומות.
לדעתי זו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.
מאין הגיעו שלטונות מס ערך מוסף לשינוי הנוהל הצודק שהיה קיים עד היום?
עוסק חייב להעביר מס ערך מוסף שגבה באמצעות חשבונית שהוציא.
סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 קובע:
"עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות... ובלבד... שהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך".
על-פי סעיף זה בונה רשות המסים את הטיעון כי עצם העובדה שהעוסק זכאי לקזז מס תשומות וחייב להעביר מס עסקאות, אינו מקנה לו זכאות ליהנות מהריבית וההצמדה שמגיעים לו.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדעתי לא כך יש לפרש את נושא ה"זכאות" לקיזוז ולו מהסיבה הפשוטה המתבססת על הסייג הקיים באותו סעיף - ההתחייבות החוקית לקזז את מס התשומות בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבונית.
אם נפרש סעיף זה לאשורו, שלטונות מס ערך מוסף מחייבים את העוסק להגיש את התשומות בתוך שישה חודשים, אחרת תשומות אלה אינן בנות קיזוז. אם כך, העוסק אינו "זכאי" לנכות מס תשומות אלא "חייב" לנכות מס תשומות במגבלות שישה חודשים.
לחיזוק טענותיי אני מביא להלן דברי שופטים מתוך שני פסקי דין המבהירים את נקודת השקפתי.
1. ערגול פלדות בע"מ - המערערים נ' מדינת ישראל אגף המכס והבלו - המשיב, בבית משפט העליון תיק ע"א 773/86; לפני כב' השופטים מ. שמגר, א. גולדברג, י. מלץ; ניתן ביום 07/05/1989
- הנפקת דוראל ארה״ב מתקרבת והאקזיט של יוסי כהן קרוב מתמיד
- הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
ב. "ניכוי מס תשומות במצב זה אינו זהה למצב של החזר מס תשומות המתייחס לעודף מס תשומות על סכום המס שהעוסק חייב בו."
מתן פרשנות דווקנית בנושא ריבית והצמדה לגבי מס התשומות יביא לתוצאות הפוכות מהמצופה. חוששני כי העוסקים יחפשו דרכים אלטרנטיביות להתגבר על העוול הזה וליישם את האמרה "ובתחבולות תעשה לך מלחמה" (בתקווה שלא נגיע לכך לעולם).
לשנות היום "סדרי בראשית" כי אין לחשב ריבית והצמדה על מס התשומות ולחייב את העוסק בריבית ובהפרשי הצמדה רק על מס העסקאות, כאמור זו "גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה", במיוחד כשמדובר באנשים הגונים, משלמי מס אמת, וכמו כל אדם אינם חפים מטעויות. הענשתם של אלה דווקא היא בגדר "לשפוך את התינוק עם המים", מעוררת ספקות לגבי הגינותם של המוסדות ונוגדת כל מאמץ שהשלטונות מנסים לשכנע אותנו כי יש לשלם מס אמת.
לדעתי, לא לכך התכוון המחוקק.
אני פונה למנהל רשות המסים: הקדש לכך מחשבה נוספת והשאר את חישובי הריבית וההצמדה לגבי התשומות כמות שהם וכמו שהיו ב-40 השנים האחרונות. הדבר ימנע קרוב לוודאי עושק ו/או גזל חס וחלילה.
בתקווה שהנושא ייבדק שוב והמסקנות הנכונות הן אשר יגברו על התיקון המוצע, שאולי יכניס לקופת המדינה כספים, אך יגרום, לדעתי, לאבדן אימון של הציבור.
הכותב - לשעבר נשיא לשכת יועצי המס בישראל. ממשרד מזון, חשבונאים ויועצי מס מוסמכים
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
