הצעות חוק פרטיות עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-20
עם תחילת כהונתה של הכנסת ה- 20, הוצף שולחן הכנסת בהצעות חוק פרטיות, אשר לגבי רובן נעשה כבר ניסיון בעבר לקדם בחקיקה. ימים יגידו מה יעלה בגורלן של הצעות חוק אלה, כמו גם בגורלה של הכנסת הנוכחית. להלן ריכוז של עיקר הצעות החוק הפרטיות ומטרותיהן, שהונחו על שולחן הכנסת בתקופה האחרונה:
שכר
העלאת שכר המינימום
מוצע במסגרת מספר הצעות חוק לעדכן את גובה שכר המינימום. במסגרת אחת מהצעות החוק מוצע להעלות את שכר המינימום לשעה ל- 30 ש"ח ולעדכן בהתאמה את שכר המינימום לחודש ל- 5,580 ש"ח הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשע"ה-2015. במסגרת הצעת חוק אחרת מוצע לעדכן את שכר המינימום לפי עליית מדד המחירים לצרכן פעמיים בשנה הצעת חוק שכר מינימום(תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים), התשע"ה-2015.
תשלום שכר עבודה בעת הכשרה, התלמדות והתמחות
מוצע להבהיר כי כל עובד זכאי לשכר עבור עבודה גם אם במסגרת עבודה זו מתנהלים לימוד או התמחות בעבודה. בהתאם להצעת החוק, ההגדרה "שכר עבודה" שבסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958תורחב ותכלול גם עבודה "תשלומים בעד עבודתו בתקופת הכשרה, התלמדות או התמחות שהן לצורך העבודה או במסגרתה" הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשלום שכר עבודה בעת הכשרה, התלמדות או התמחות), התשע"ה-2015.
תשר ודמי שירות
על פי הצעת החוק, לעניין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 וחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, לא ייחשב בגדר שכר עבודה תשלום שניתן לעובד תמורת שירות בענף המסעדות ושירותי האוכל, כאשר זה לא נכלל בתמורה שדרש המעסיק ממקבל השירות הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשר ודמי שירות), התשע"ה-2015.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דמי הבראה
בהתאם להצעת החוק, מוצע לעגן בחקיקה את הזכות לדמי הבראה ובתוך כך לשנות את מנגנון ההתיישנות הקיים כיום ולהרחיב את תקופת ההתיישנות לשבע שנים הצעת חוק דמי הבראה, התשע"ה-2015.
עוד מוצע לקבוע כי עובד שלא השלים שנת עבודה יהיה זכאי לדמי הבראה באופן יחסי לתקופת עבודתו הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קצובת הבראה), התשע"ה-2015.
דמי מחלה
ליווי הורה או בן זוג לבדיקה רפואית
מוצע לקבוע כי דין היעדרות עובד לצורך ליווי הורה או בן זוג לבדיקה רפואית, בהתאם להוראת הרופא המטפל, יהיה כדין היעדרות מפאת מחלה הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.
- יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
היעדרות בשל מחלת ילד
בהתאם להצעת החוק, מוצע להגדיל את ימי ההיעדרות אותם רשאי עובד לזקוף על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו בגין מחלת ילדו מ-8 ימים ל-10 ימים. כמו כן, מוצע לקבוע מדרג, כך שמספר ימי ההיעדרות הניתנים לזקיפה יגדל ככל שלעובד יש יותר ילדים (תוספת של 3 ימים בעד כל ילד נוסף), ובלבד שסך הימים כאמור לא יעלה על 20 בשנה. עוד מוצע, כי ההוראות החלות לגבי היעדרות בשל מחלה ממארת של ילדו של העובד יחולו, בהתאמה, גם על היעדרות בשל מחלה כרונית של ילד הצעת חוק דמי מחלה(תיקון-תוספת זקיפה ומדרג), התשע"ה-2015.
היעדרות בשל מחלת נכד
בהתאם להצעת החוק, סבים וסבתות יוכלו לזקוף על חשבון ימי המחלה הצבורה שלהם היעדרות לטובת טיפול בנכדם אם הוריו של הילד לא נעדרו מעבודתם בשל מחלת ילדם, ובלבד שטרם מלאו לנכד 12 שנים הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשע"ה-2015.
חופשה שנתית
בהתאם להצעת החוק, עובד שהוא תלמיד במוסד מוכר להשכלה גבוהה, וויתקו בעבודה 12 חודשים לפחות, יהיה זכאי להיעדר עד 14 ימים לשם הכנה והשתתפות בבחינה, אם הודיע למעסיקו בכתב 30 ימים מראש על כוונתו להיעדר. דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום הצעת חוק חופשה שנתית(תיקון – חופשה לסטודנט), התשע"ה-2015.
שעות עבודה ומנוחה
קיצור שבוע העבודה
מוצע לקצר את שבוע העבודה ל- 35 שעות הן לצורך שיפור תנאי העבודה והן במטרה לצמצם את האבטלה הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשע"ה-2015. בהצעת חוק נוספת מוצע לקבוע הפחתה מדורגת של מספר שעות העבודה השבועיות עד ששבוע העבודה יגיע ל- 39 שעות עבודה הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור הדרגתי של שבוע העבודה), התשע"ה-2015.
עבודה גמישה
מוצע לקבוע כי הורים עובדים המטפלים בילדיהם מתחת לגיל 16 ועובדים המטפלים בקרוב משפחה תלוי יוכלו לבקש ממעסיקם לעבוד בהסדרי עבודה גמישים. הסדרי עבודה גמישים מוגדרים כ"הסדרים המאפשרים התאמות בשעות ביצוע העבודה, במספר שעות העבודה, או במקום ביצוע העבודה, לרבות גמישות בשעת הכניסה והיציאה מהעבודה, עבודה חלקית, עבודה מהבית באופן חלקי או מלא, שבוע עבודה דחוס, או חישוב שעות בפריסה חודשית או שנתית" הצעת חוק הסדרי עבודה גמישה, התשע"ה-2015.
היעדר יום מנוחה (העסקה שבעה ימים בשבוע)
מוצע לקבוע כי אי מתן יום מנוחה חלופית לעובד שהועסק במנוחה השבועית, תזכה את העובד בתשלום בסכום השווה לשלוש פעמים שכרו הרגיל ביום עבודה הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – פיצוי בגין אי מתן מנוחה שבועית), התשע"ה-2015.
הגבלת שעות העבודה במקצועות מסכני חיים
בהתאם להצעת החוק, לא תותר העסקה מעבר ל- 48 שעות עבודה שבועיות במקצועות מסכני חיים – נהגים, רופאים ורופאים מתמחים הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות עבודה במקצועות מסכני חיים), התשע"ה-2015.
עבודת נשים
חופשת לידה לבנות זוג מאותו המין
על פי הצעת החוק מוצע לקבוע כי גם בנות זוג מאותו המין יוכלו לפצל ביניהן את חופשת הלידה כפי שמתאפשר בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, לבני זוג מעורבים הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת לידה לבנות זוג מאותו המין), התשע"ה-2015.
חופשת אבהות
במסגרת הצעת החוק, מוצע לקבוע, כי עובד יהיה רשאי להיעדר עד שמונה ימים מיום הלידה של בת זוגו – שלושת ימי ההיעדרות הראשונים על חשבון חופשה שנתית וחמשת הימים הנותרים על חשבון ימי מחלה.
גיל הפרישה לנשים
מוצע לקבוע כי גיל הפרישה לנשים יהיה 62 ולא יעלה ל-64 הצעת חוק גיל פרישה לאישה (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.
איסור פגיעה בתנאי העבודה
על פי הצעת החוק, כל פגיעה בתנאי העבודה של עובדת או עובד, אשר נעשתה בתקופה שבה הם מוגנים מפני פיטורים אסורה, אלא בהיתר מאת שר הכלכלה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פגיעה בתנאי עבודה של עובד שחלה הגבלה על פיטוריו), התשע"ה-2015.
זכאות לשעת היעדרות לאחר חופשת הלידה ("שעת הנקה")
מוצע לאפשר לעובדות המועסקות בשכר שעתי ליהנות מהזכאות לשעת היעדרות בתשלום בתקופה המוגדרת בחוק, ובלבד שמספר שעות עבודתן הממוצע בשנה שקדמה ללידה היה 178 שעות לפחות הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעת היעדרות לעובדת שעתית), התשע"ה-2015.
שוויון הזדמנויות בעבודה
נקיטת אמצעים בידי המעסיק
מוצע להטיל חובות פוזיטיביות על מעסיקים, לרבות חיוב במתן כתובת במסגרת מקום העבודה, לתלונות בדבר הפרת השוויון. כן מוצע כי במקומות עבודה בהם מועסקים מעל 25 עובדים, ימונה אחד העובדים לשמש כממונה על שוויון ההזדמנויות – אשר מעבר להיותו כתובת נגישה לטיפול בתלונות בתוך מקום העבודה הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – נקיטת אמצעים בידי מעסיק), התשע"ה-2015.
חשיפת תנאי עבודה בין עובדים
על פי הצעת החוק, מעסיק לא יוכל לאסור על עובדיו לחשוף מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), התשע"ה-2015.
דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה
מוצע לקבוע כי מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד מידע ביומטרי עליו, ולא יעשה שימוש במידע ביומטרי עליו, אם הגיע לידיו לעניין קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעבודה בקשר לפרישה מעבודה. עוד מוצע לקבוע כי ההוראות לעניין איסור דרישת מידע ביומטרי לא יחולו על שירות הביטחון הכללי ועל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כמעסיקים הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה), התשע"ה-2015.
איסור הפליה מחמת משקל
על פי הצעת החוק לרשימת העילות בגינן חל איסור הפליה כקבוע בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 תתווסף עילה שעניינה איסור הפליה מחמת משקל.
מניעת הטרדה מינית
מוצע לקבוע, כי התפטרות עובד על רקע הטרדה מינית או התנכלות כהרעה מוחשית בתנאי עבודה או כנסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה (כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורין), ותקום זכאות לפיצויי פיטורין הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – דין התפטרות עקב הטרדה מינית או התנכלות כפיטורים), התשע"ה-2015.
סיום יחסי עבודה
הודעה מוקדמת
מוצע לבטל את ההבחנה הקיימת בין עובד חודשי לעובד שעתי לעניין משך ההודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ובכך להשוות את ההודעה המוקדמת שתינתן לעובדים בשכר שעתי להודעה המוקדמת שקבועה בחוק לגבי עובדים במשכורת (שכר חודשי) הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות(תיקון – השוואה בין עובד בשכר חודשי לעובד בשכר לפי שעה), התשע"ה-2015.
חובת שימוע
מוצע לעגן לראשונה בחקיקה ראשית את זכותו של עובד לשימוע טרם קבלת החלטה על סיום העסקתו.
על פי הצעת החוק, הודעה על עריכת שימוע תינתן לפחות יום עבודה אחד טרם עריכתו, וזאת כדי לאפשר לעובד להתכונן ולהכין את טענותיו, וכן לפנות לעו"ד לקבלת ייצוג לפי רצונו (זאת בהתבסס על מגמת הפסיקה ולפיה יש להודיע על השימוע "זמן סביר מראש").
עוד מוצע לקבוע כי על המעסיק למסור לעובד טרם השימוע הודעה בכתב ובה פרטים חיוניים על השימוע, כגון זמן ומועד עריכתו, וכן זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין או נציג ארגון עובדים. כמו כן, ההצעה כוללת כללים מחייבים לעריכת השימוע מבחינה מהותית וטכנית, וכן חיוב המעסיק להודיע לעובד בכתב על תוצאותיו לאחר ששמע ושקל את שהעובד או נציגו השמיעו באוזניו.
בנוסף, מוצע להחריג מתחולת החוק מספר מקרים מיוחדים, והם: מקרה שבו ישנו הסכם קיבוצי בין המעסיק לעובדים שבו מוסדר הליך פיטורי עובד, או מקרה שבו אדם מעסיק עובד בחוזה לתקופה קצובה שלא ניתן להאריכה, או כשהמשך ההעסקה בלתי אפשרי בשל חדילה מוחלטת שאינה זמנית של פעולתו של המעסיק ושל מקום העבודה. כן מוצע להחריג מתחולת החוק אדם אשר מעסיק פחות מ-6 עובדים, וזאת בהתבסס על ההנחה שמעסיק קטן יתקשה לערוך שימוע בהתאם להוראות המוצעות בהצעת חוק זו. בנוסף הוראות החוק לא יחולו על עובד המועסק פחות מ-3 חודשים הצעת חוק חובת שימוע לעובד, התשע"ה-2015.
זכאות לפיצויי פיטורים בהתפטרות עקב העתקת מקום מגורים
בהתאם להצעת החוק, פיצויי פיטורים יינתנו לכל עובדת או עובד, שיאלצו לעזוב את מקום עבודתם בשל העתקת מקום מגוריהם לישוב בו מתגורר בן זוגם, לרבות ידוע בציבור.
זכאות לפיצויי פיטורים למתפטר לצורך לימודים אקדמאיים
על פי הצעת החוק, עובד אשר מתפטר לצורך לימודים אקדמיים באחד המוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – תשלום פיצויי פיטורים למתפטר לצורך לימודים אקדמאיים), התשע"ה-2015.
אישור מעסיק על סיום העסקה
מוצע לקבוע כי מעסיק שלא יעביר אישור בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה במועד הקבוע בחוק, יחויב בתשלום סכום לפיצוי עובדו בגובה השכר היומי הממוצע של העובד כפי שמחושב בחוק הביטוח הלאומי לעניין דמי אבטלה, בעד כל יום שבו לא העביר את האישור כאמור.
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
