הצעות חוק פרטיות עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-20
עם תחילת כהונתה של הכנסת ה- 20, הוצף שולחן הכנסת בהצעות חוק פרטיות, אשר לגבי רובן נעשה כבר ניסיון בעבר לקדם בחקיקה. ימים יגידו מה יעלה בגורלן של הצעות חוק אלה, כמו גם בגורלה של הכנסת הנוכחית. להלן ריכוז של עיקר הצעות החוק הפרטיות ומטרותיהן, שהונחו על שולחן הכנסת בתקופה האחרונה:
שכר
העלאת שכר המינימום
מוצע במסגרת מספר הצעות חוק לעדכן את גובה שכר המינימום. במסגרת אחת מהצעות החוק מוצע להעלות את שכר המינימום לשעה ל- 30 ש"ח ולעדכן בהתאמה את שכר המינימום לחודש ל- 5,580 ש"ח הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשע"ה-2015. במסגרת הצעת חוק אחרת מוצע לעדכן את שכר המינימום לפי עליית מדד המחירים לצרכן פעמיים בשנה הצעת חוק שכר מינימום(תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים), התשע"ה-2015.
תשלום שכר עבודה בעת הכשרה, התלמדות והתמחות
מוצע להבהיר כי כל עובד זכאי לשכר עבור עבודה גם אם במסגרת עבודה זו מתנהלים לימוד או התמחות בעבודה. בהתאם להצעת החוק, ההגדרה "שכר עבודה" שבסעיף 1 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958תורחב ותכלול גם עבודה "תשלומים בעד עבודתו בתקופת הכשרה, התלמדות או התמחות שהן לצורך העבודה או במסגרתה" הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשלום שכר עבודה בעת הכשרה, התלמדות או התמחות), התשע"ה-2015.
תשר ודמי שירות
על פי הצעת החוק, לעניין חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 וחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, לא ייחשב בגדר שכר עבודה תשלום שניתן לעובד תמורת שירות בענף המסעדות ושירותי האוכל, כאשר זה לא נכלל בתמורה שדרש המעסיק ממקבל השירות הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשר ודמי שירות), התשע"ה-2015.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דמי הבראה
בהתאם להצעת החוק, מוצע לעגן בחקיקה את הזכות לדמי הבראה ובתוך כך לשנות את מנגנון ההתיישנות הקיים כיום ולהרחיב את תקופת ההתיישנות לשבע שנים הצעת חוק דמי הבראה, התשע"ה-2015.
עוד מוצע לקבוע כי עובד שלא השלים שנת עבודה יהיה זכאי לדמי הבראה באופן יחסי לתקופת עבודתו הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קצובת הבראה), התשע"ה-2015.
דמי מחלה
ליווי הורה או בן זוג לבדיקה רפואית
מוצע לקבוע כי דין היעדרות עובד לצורך ליווי הורה או בן זוג לבדיקה רפואית, בהתאם להוראת הרופא המטפל, יהיה כדין היעדרות מפאת מחלה הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.
- יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
- יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
היעדרות בשל מחלת ילד
בהתאם להצעת החוק, מוצע להגדיל את ימי ההיעדרות אותם רשאי עובד לזקוף על חשבון ימי המחלה הצבורים שלו בגין מחלת ילדו מ-8 ימים ל-10 ימים. כמו כן, מוצע לקבוע מדרג, כך שמספר ימי ההיעדרות הניתנים לזקיפה יגדל ככל שלעובד יש יותר ילדים (תוספת של 3 ימים בעד כל ילד נוסף), ובלבד שסך הימים כאמור לא יעלה על 20 בשנה. עוד מוצע, כי ההוראות החלות לגבי היעדרות בשל מחלה ממארת של ילדו של העובד יחולו, בהתאמה, גם על היעדרות בשל מחלה כרונית של ילד הצעת חוק דמי מחלה(תיקון-תוספת זקיפה ומדרג), התשע"ה-2015.
היעדרות בשל מחלת נכד
בהתאם להצעת החוק, סבים וסבתות יוכלו לזקוף על חשבון ימי המחלה הצבורה שלהם היעדרות לטובת טיפול בנכדם אם הוריו של הילד לא נעדרו מעבודתם בשל מחלת ילדם, ובלבד שטרם מלאו לנכד 12 שנים הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשע"ה-2015.
חופשה שנתית
בהתאם להצעת החוק, עובד שהוא תלמיד במוסד מוכר להשכלה גבוהה, וויתקו בעבודה 12 חודשים לפחות, יהיה זכאי להיעדר עד 14 ימים לשם הכנה והשתתפות בבחינה, אם הודיע למעסיקו בכתב 30 ימים מראש על כוונתו להיעדר. דין היעדרות זו כדין חופשה ללא תשלום הצעת חוק חופשה שנתית(תיקון – חופשה לסטודנט), התשע"ה-2015.
שעות עבודה ומנוחה
קיצור שבוע העבודה
מוצע לקצר את שבוע העבודה ל- 35 שעות הן לצורך שיפור תנאי העבודה והן במטרה לצמצם את האבטלה הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע העבודה), התשע"ה-2015. בהצעת חוק נוספת מוצע לקבוע הפחתה מדורגת של מספר שעות העבודה השבועיות עד ששבוע העבודה יגיע ל- 39 שעות עבודה הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור הדרגתי של שבוע העבודה), התשע"ה-2015.
עבודה גמישה
מוצע לקבוע כי הורים עובדים המטפלים בילדיהם מתחת לגיל 16 ועובדים המטפלים בקרוב משפחה תלוי יוכלו לבקש ממעסיקם לעבוד בהסדרי עבודה גמישים. הסדרי עבודה גמישים מוגדרים כ"הסדרים המאפשרים התאמות בשעות ביצוע העבודה, במספר שעות העבודה, או במקום ביצוע העבודה, לרבות גמישות בשעת הכניסה והיציאה מהעבודה, עבודה חלקית, עבודה מהבית באופן חלקי או מלא, שבוע עבודה דחוס, או חישוב שעות בפריסה חודשית או שנתית" הצעת חוק הסדרי עבודה גמישה, התשע"ה-2015.
היעדר יום מנוחה (העסקה שבעה ימים בשבוע)
מוצע לקבוע כי אי מתן יום מנוחה חלופית לעובד שהועסק במנוחה השבועית, תזכה את העובד בתשלום בסכום השווה לשלוש פעמים שכרו הרגיל ביום עבודה הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – פיצוי בגין אי מתן מנוחה שבועית), התשע"ה-2015.
הגבלת שעות העבודה במקצועות מסכני חיים
בהתאם להצעת החוק, לא תותר העסקה מעבר ל- 48 שעות עבודה שבועיות במקצועות מסכני חיים – נהגים, רופאים ורופאים מתמחים הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות עבודה במקצועות מסכני חיים), התשע"ה-2015.
עבודת נשים
חופשת לידה לבנות זוג מאותו המין
על פי הצעת החוק מוצע לקבוע כי גם בנות זוג מאותו המין יוכלו לפצל ביניהן את חופשת הלידה כפי שמתאפשר בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, לבני זוג מעורבים הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – חופשת לידה לבנות זוג מאותו המין), התשע"ה-2015.
חופשת אבהות
במסגרת הצעת החוק, מוצע לקבוע, כי עובד יהיה רשאי להיעדר עד שמונה ימים מיום הלידה של בת זוגו – שלושת ימי ההיעדרות הראשונים על חשבון חופשה שנתית וחמשת הימים הנותרים על חשבון ימי מחלה.
גיל הפרישה לנשים
מוצע לקבוע כי גיל הפרישה לנשים יהיה 62 ולא יעלה ל-64 הצעת חוק גיל פרישה לאישה (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015.
איסור פגיעה בתנאי העבודה
על פי הצעת החוק, כל פגיעה בתנאי העבודה של עובדת או עובד, אשר נעשתה בתקופה שבה הם מוגנים מפני פיטורים אסורה, אלא בהיתר מאת שר הכלכלה הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פגיעה בתנאי עבודה של עובד שחלה הגבלה על פיטוריו), התשע"ה-2015.
זכאות לשעת היעדרות לאחר חופשת הלידה ("שעת הנקה")
מוצע לאפשר לעובדות המועסקות בשכר שעתי ליהנות מהזכאות לשעת היעדרות בתשלום בתקופה המוגדרת בחוק, ובלבד שמספר שעות עבודתן הממוצע בשנה שקדמה ללידה היה 178 שעות לפחות הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעת היעדרות לעובדת שעתית), התשע"ה-2015.
שוויון הזדמנויות בעבודה
נקיטת אמצעים בידי המעסיק
מוצע להטיל חובות פוזיטיביות על מעסיקים, לרבות חיוב במתן כתובת במסגרת מקום העבודה, לתלונות בדבר הפרת השוויון. כן מוצע כי במקומות עבודה בהם מועסקים מעל 25 עובדים, ימונה אחד העובדים לשמש כממונה על שוויון ההזדמנויות – אשר מעבר להיותו כתובת נגישה לטיפול בתלונות בתוך מקום העבודה הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – נקיטת אמצעים בידי מעסיק), התשע"ה-2015.
חשיפת תנאי עבודה בין עובדים
על פי הצעת החוק, מעסיק לא יוכל לאסור על עובדיו לחשוף מידע אודות שכרם ותנאי עבודתם בפני עובדים אחרים באותו מקום עבודה הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), התשע"ה-2015.
דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה
מוצע לקבוע כי מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד מידע ביומטרי עליו, ולא יעשה שימוש במידע ביומטרי עליו, אם הגיע לידיו לעניין קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעבודה בקשר לפרישה מעבודה. עוד מוצע לקבוע כי ההוראות לעניין איסור דרישת מידע ביומטרי לא יחולו על שירות הביטחון הכללי ועל המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים כמעסיקים הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור דרישת מידע ביומטרי מעובד או מדורש עבודה), התשע"ה-2015.
איסור הפליה מחמת משקל
על פי הצעת החוק לרשימת העילות בגינן חל איסור הפליה כקבוע בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 תתווסף עילה שעניינה איסור הפליה מחמת משקל.
מניעת הטרדה מינית
מוצע לקבוע, כי התפטרות עובד על רקע הטרדה מינית או התנכלות כהרעה מוחשית בתנאי עבודה או כנסיבות אחרות שביחסי עבודה שבהן אין לדרוש ממנה להמשיך בעבודתה (כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורין), ותקום זכאות לפיצויי פיטורין הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – דין התפטרות עקב הטרדה מינית או התנכלות כפיטורים), התשע"ה-2015.
סיום יחסי עבודה
הודעה מוקדמת
מוצע לבטל את ההבחנה הקיימת בין עובד חודשי לעובד שעתי לעניין משך ההודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות ובכך להשוות את ההודעה המוקדמת שתינתן לעובדים בשכר שעתי להודעה המוקדמת שקבועה בחוק לגבי עובדים במשכורת (שכר חודשי) הצעת חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות(תיקון – השוואה בין עובד בשכר חודשי לעובד בשכר לפי שעה), התשע"ה-2015.
חובת שימוע
מוצע לעגן לראשונה בחקיקה ראשית את זכותו של עובד לשימוע טרם קבלת החלטה על סיום העסקתו.
על פי הצעת החוק, הודעה על עריכת שימוע תינתן לפחות יום עבודה אחד טרם עריכתו, וזאת כדי לאפשר לעובד להתכונן ולהכין את טענותיו, וכן לפנות לעו"ד לקבלת ייצוג לפי רצונו (זאת בהתבסס על מגמת הפסיקה ולפיה יש להודיע על השימוע "זמן סביר מראש").
עוד מוצע לקבוע כי על המעסיק למסור לעובד טרם השימוע הודעה בכתב ובה פרטים חיוניים על השימוע, כגון זמן ומועד עריכתו, וכן זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין או נציג ארגון עובדים. כמו כן, ההצעה כוללת כללים מחייבים לעריכת השימוע מבחינה מהותית וטכנית, וכן חיוב המעסיק להודיע לעובד בכתב על תוצאותיו לאחר ששמע ושקל את שהעובד או נציגו השמיעו באוזניו.
בנוסף, מוצע להחריג מתחולת החוק מספר מקרים מיוחדים, והם: מקרה שבו ישנו הסכם קיבוצי בין המעסיק לעובדים שבו מוסדר הליך פיטורי עובד, או מקרה שבו אדם מעסיק עובד בחוזה לתקופה קצובה שלא ניתן להאריכה, או כשהמשך ההעסקה בלתי אפשרי בשל חדילה מוחלטת שאינה זמנית של פעולתו של המעסיק ושל מקום העבודה. כן מוצע להחריג מתחולת החוק אדם אשר מעסיק פחות מ-6 עובדים, וזאת בהתבסס על ההנחה שמעסיק קטן יתקשה לערוך שימוע בהתאם להוראות המוצעות בהצעת חוק זו. בנוסף הוראות החוק לא יחולו על עובד המועסק פחות מ-3 חודשים הצעת חוק חובת שימוע לעובד, התשע"ה-2015.
זכאות לפיצויי פיטורים בהתפטרות עקב העתקת מקום מגורים
בהתאם להצעת החוק, פיצויי פיטורים יינתנו לכל עובדת או עובד, שיאלצו לעזוב את מקום עבודתם בשל העתקת מקום מגוריהם לישוב בו מתגורר בן זוגם, לרבות ידוע בציבור.
זכאות לפיצויי פיטורים למתפטר לצורך לימודים אקדמאיים
על פי הצעת החוק, עובד אשר מתפטר לצורך לימודים אקדמיים באחד המוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – תשלום פיצויי פיטורים למתפטר לצורך לימודים אקדמאיים), התשע"ה-2015.
אישור מעסיק על סיום העסקה
מוצע לקבוע כי מעסיק שלא יעביר אישור בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עבודה במועד הקבוע בחוק, יחויב בתשלום סכום לפיצוי עובדו בגובה השכר היומי הממוצע של העובד כפי שמחושב בחוק הביטוח הלאומי לעניין דמי אבטלה, בעד כל יום שבו לא העביר את האישור כאמור.
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
יפית גריאני (רמי זרנגר)יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
מובילה את החברה בתקופת מעבר לבעלי בית חדשים, עם פרשת דלק שעדיין לא לגמרי נסגרה
דירקטוריון חברת כרטיסי האשראי כאל מאשר היום (1 בדצמבר 2025) את מינויה של יפית גריאני לתפקיד המנכ"לית. המינוי, שייכנס לתוקף לאחר קבלת אישור בנק ישראל, מגיע בשיאו של תהליך מכירה מורכב: בנק דיסקונט מוכר את החזקותיו, 72% ממניות כאל, לקבוצת יוניון-הראל של ג'ורג' חורש בתמורה ל-3.75 עד 4 מיליארד שקל, בהתאם לעמידה ביעדי רווחיות מוגדרים בשנים 2026-2028.
גריאני (57), כיהנה בעבר כמשנה למנכ"ל ישראכרט ובתפקידי ניהול בכירים בדיסקונט, ומחליפה את לוי הלוי שכיהן כמנכ"ל מאז 2018. ועדת האיתור בחנה שבעה מועמדים בכירים, בהם רם גב מבנק הפועלים ואורי וטרמן משופרסל, ובחרה בגריאני על בסיס ניסיונה הבנקאי, ההיכרות העמוקה עם כאל והתמיכה שקיבלה ממנכ"ל דיסקונט, אורי לוין.
בין דיסקונט לבעלי הבית החדשים
המינוי ממקם את גריאני בדיוק על קו התפר בין בעלת השליטה היוצאת לבין הקבוצה שנכנסת. בפועל, היא נדרשת לנהל בתקופה אחת גם את סגירת הקשר עם דיסקונט וגם את התאמת הארגון לציפיות של יוניון-הראל, כשמחיר העסקה עצמו קשור ישירות ליכולת של כאל לשמור על
רווחיות לאורך השנים הקרובות. זה יוצר מציאות ניהולית שבה כל החלטה תפעולית, החל בהוצאות וכלה בהתרחבות לאשראי חוץ בנקאי, נבחנת גם דרך ההשפעה שלה על מנגנון התמורה בעסקה.
המינוי מתרחש ברקע עסקה שעדיין ממתינה לאישורי רשות התחרות ובנק ישראל. הרגולטורים בוחנים במיוחד את הקשרים בין קבוצת יוניון לרשת סופר־פארם, ואת האופן שבו הם משתלבים עם שיתוף הפעולה האסטרטגי של כאל עם מועדון BE של שופרסל. ההחלטות הניהוליות שתקבל גריאני בתקופה הקרובה עשויות להשפיע ישירות הן על עמידת החברה ביעדים התפעוליים והן על השווי הסופי שיקבל דיסקונט בעסקה.
- הבינלאומי מצטרף לעסקת כאל: מוכר את מלוא ההחזקה תמורת 1.056 מיליארד שקל
- למה דיסקונט מתעקש למכור את כאל בזול?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להרחבה: דיסקונט מוכר את כאל להראל וג'ורג' חורש תמורת עד 4 מיליארד שקל
