נדחתה תובענה נגד בית אבות על ידי דייריו בגין חיובם במע"מ על ריבית רעיונית על פיקדונות
תקציר ת"א 28523/08 פנינה אהרוני ואח' נ' שבעת הכוכבים דיור מוגן בע"מ
בית משפט השלום בתל אביב דחה תובענה נגד בית אבות על ידי דייריו בגין חיובם במע"מ על ריבית רעיונית על פיקדונות. בית המשפט פסק כי ההוראה החוזית לעניין המע"מ בהסכמים מול הדיירים עלתה במשא ומתן עם הדיירים, בצורה שאינה מעורפלת אלא ברורה, ולפיה ככל שיושת מע"מ בקשר עם הפיקדון הוא יוטל על הדיירים. מכיוון שעל הריבית הרעיונית מוטל מע"מ, על התובעים לשאת בתשלום זה. בתביעה אין אלא ניסיון להעביר נטל זה שלא בצדק על שכם הנתבעת.
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
מדובר בתביעה של דיירים בבית דיור מוגן נגד החברה המנהלת את בית הדיור המוגן, שעיקרה מתן פסק דין הצהרתי אשר לפיו הנתבעת אינה רשאית לחייב את התובעים במע"מ בגין ריבית רעיונית על הפיקדון שהם מפקידים בידה, כחלק מהתמורה בגין השירותים שהם מקבלים ממנה על פי ההסכמים שבין התובעים לבין הנתבעת. דיירי הדיור המוגן משלמים לדיור המוגן תמורה הנחלקת לשניים: האחד - פיקדון שממנו מנכה בית הדיור המוגן אחוז מסוים מדי שנה, והיתרה מוחזרת לדייר או לעיזבונו בתום תקופת ההסכם; והשני - תשלומים חודשיים. כפי שקבעה פסיקת בג"צ, שירותי הדיור המוגן חייבים במע"מ ואינם זכאים לפטור כעסקת שכירות.
התובעים טוענים כי מדובר במע"מ על הכנסה וירטואלית, היא הריבית הרעיונית, שרשויות המס מייחסות לנתבעת עקב הנאתה מהחזקת הפיקדונות בלי שהיא משלמת לתובעים ריבית על הפיקדונות. לטענתם, אין זה צודק כי הם יחויבו במע"מ האמור שעה שאין להם כל הנאה מהפיקדון. כמו כן טוענים התובעים כי אין בהסכם שבין הצדדים הוראה, הקובעת מפורשות או אף במרומז כי הנתבעת רשאית לחייב את אותם במע"מ בגין ריבית רעיונית, וכי עניין זה לא עלה במשא ומתן שקדם לכריתת ההסכם. לטענתם, הנתבעת ניסחה במכוון סעיף כללי ומעורפל בהסכם שעליו היא מסתמכת בחיוב המע"מ בגין הריבית הרעיונית. התובעים טוענים כי מדובר בחוזה אחיד והתנאי האמור, ככל שהוא מאפשר לנתבעת לנכות מהפיקדון מע"מ על ריבית רעיונית - מקפח.
הנתבעת טוענת כי ההסכם שבין הצדדים ברור, ולפיו בכל מקרה שבו יחול מע"מ הוא יחול על הדיירים, ובענייננו - על התובעים. לטענתה, בתחילת הפעלתו של בית הדיור המוגן בשנת 2000, קיוותה הנתבעת כי בסופו של דבר לא יוטל מע"מ על ריבית רעיונית בגין הפיקדון, בין שבעקבות פסיקת בתי המשפט ובין שבעקבות משא ומתן שהתנהל עם רשויות המס, וכי היא לא תיאלץ לחייב את הדיירים בתשלום זה, אך למקרה שיהיה חיוב כאמור נכללה בהסכם הוראה המאפשרת לה לנכות את המע"מ האמור מהפיקדון.
דיון
אין ממש בטענות התובעים שלעיל. ההוראה החוזית אינה מעורפלת אלא ברורה - ההוראה בדבר ניכוי בגין מע"מ ככל שיושת בקשר עם הפיקדון עלתה במשא ומתן עם הדיירים, הנתבעת לא הסתירה אותו בשלב המשא ומתן לקראת כריתת ההסכמים ואף לא לאחר כריתתם, והדבר לא נודע לתובעים במקרה רק בשנת 2006. על הריבית הרעיונית מוטל מע"מ, בתשלום זה על התובעים לשאת, ובתביעה זו אין אלא ניסיון להעביר נטל זה שלא בצדק על שכם הנתבעת. אכן, לנתבעת אין ראיה בכתב על כך שנושא המע"מ על הריבית הרעיונית עלה במשא ומתן עם כל אחד ואחד מהתובעים, אולם מחומר הראיות עולה כי הדבר עלה בפועל במשא ומתן עם חלק מתובעים, ובכך יש תמיכה לגרסת הנתבעת כי היא לא הסתירה עניין זה מהדיירים וכי הוא עלה בפועל בחלק גדול מהמקרים.
התובעים טוענים כי ההוראה שבמחלוקת היא תנאי מקפח בחוזה אחיד. בית המשפט אינו מקבל טענה זו. התנאי שלפיו אם יחול מע"מ יישא בו מקבל השירות המשלם את התמורה אינו מקפח. על פי סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, החייב במס הוא נותן השירות, דהיינו הנתבעת בענייננו, אך תכליתו של החוק היא "לגלגל" את המס על הצרכן הסופי, ובענייננו - הדיירים ובהם התובעים, כאשר נותן השירות למעשה גובה את המס בעבור המדינה. מהאמור עולה כי גם החוק יוצא מנקודת הנחה כי בתשלום המס יישא הצרכן בסופו של דבר, וזו תכליתו. ספק שירותים עושה חשבון כלכלי ובו הוא מביא בחשבון גם תשלום מע"מ, לרבות מקרים של חוסר ודאות אם יוטל מע"מ אם לאו, ובהתאם הוא מתמחר את השירותים שהוא מציע. כך עשתה גם הנתבעת, ובהתאם נקבעו הוראות חוזיות שהצדדים הסכימו עליהן. יש להוסיף בהקשר זה כי רוב התובעים ניהלו עם הנתבעת משא ומתן ארוך והעירו הערות, ואף נעשו תיקונים רבים בהסכמים לבקשתם.
העולה מהאמור הוא כי בדין ניכתה הנתבעת את המע"מ בגין ריבית רעיונית מהפיקדון שהפקידו בידה התובעים על פי ההסכם, ודין התביעה להידחות.
תוצאה
התביעה נדחתה. התובעים חויבו בהוצאות משפט בסך 50,000 ש"ח.
בבית משפט השלום בתל אביב
לפני כב' השופטת ר' פינצ'וק אלט
ניתן ב-14.1.2014
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
