העברת זהב מהרשות הפלסטינית לירדן בידי עוסק ישראלי - עסקת בלדרות ולא עסקת מכר-יצוא
תקציר ע"ש 1002/10 חברת י.ו.ש אבטחה בע"מ נ' משרד מע"מ ירושלים
תקציר ע"ש 1002/10
חברת י.ו.ש אבטחה בע"מ נ' משרד מע"מ ירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים דן בשומת עסקאות שעניינה סיווג עסקה להעברת זהב משטח הרשות הפלסטינית לירדן: האם מדובר בעסקת מכר-יצוא החייבת במס בשיעור אפס כטענת המערערת, או שמא מדובר בעסקה למתן שירות החייבת במע"מ כדין. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי העסקה דנן אינה משקפת עסקת מכר-יצוא (אשר ככלל כפופה למע"מ בשיעור אפס) אלא עסקת בלדרות, וכי העמלה שגזרה המערערת בגין העברת הזהב חייבת במע"מ בשיעור מלא. זאת ועוד, לעניין דיווחי המערערת וכינוי העסקה פסק בית המשפט כי האופן שבו ביקשה המערערת לראות את העסקה וניסתה להציגה לאורו - אינו השיקול ההולם לקביעת מהותה, כי אם רכיבי העסקה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בערעור שעיקרו שומת עסקאות, אשר עניינה אי-תשלום מס בגין עסקאות של העברת זהב משטח הרשות הפלסטינית לירדן. לעניין שומה זו טענה המערערת כי ביצעה בפועל עסקת מכר, שבמסגרתה רכשה את הזהב משני סוחרי זהב פלסטינים שאחד מהם הוא מחמוד עלאן (להלן: "עלאן"), ולאחר מכן מכרה-ייצאה את הזהב לירדן. המשיב טען מנגד כי דיווחי המערערת שלפיהם היא רכשה את הזהב מסוחר זהב מחברון וייצאה אותו לירדן, מנוגדים להודעות מפורשות שנמסרו בחקירת רשות המסים בעניינה, שלפיהן מדובר בשירות שנתנה המערערת לסוחר מחברון אשר בגדרו קיבלה זהב מהסוחר, הובילה את הזהב לירדן והשיבה לסוחר את התמורה שקיבלה בגין הזהב. תמורת שירות זה קיבלה המערערת עמלה בסך 50 דולר לכל ק"ג זהב שהועבר. לעמדת המשיב, היה על המערערת לדווח על הכנסותיה בגין העמלה שגזרה.
דיון
סעיף 1א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") קובע כי כאשר ניתן שירות לתושב האזור, יחול מע"מ בשיעור מלא. מהאמור עולה כי על העסקה שבוצעה חל החוק כלשונו, ונותר לבחון אם העסקה שביצעה המערערת היא עסקת מכר-יצוא החייבת במע"מ בשיעור אפס כטענתה, או שמא מדובר בעסקה למתן שירות החייבת במע"מ כדין.
השאלה שיש להכריע בה היא כיצד תיקבע מהות העסקה שבה עסקינן - האם על פי "כינויה" בפי המערערת ולפי התיעוד שדאגה לו, או מכוח תכונותיה האחרות לפי הפעולות מול הסוחר הפלסטיני והקונה מירדן?
חקירות המעורבים בעסקה לא ביססו את הטענה כי מנהל המערערת קנה את הזהב באופן שעבר לבעלותו בזמן הקצר שבו החזיק בו עד להעברתו לקונה. מנהל המערערת לא שילם בעבורו, ואת התמורה שקיבל מהלקוח דאג להעביר לעלאן. יתר על כן, כלל לא נקבע לזהב מחיר ביחסים בינו לבין עלאן: המערערת לא קבעה את מחיר הזהב, ורווחיה לא נבעו ממחירו. תמורתה הייתה קבועה - מחיר ההובלה לק"ג. המערערת אף לא ניהלה משא ומתן על מחירו של הזהב עם הלקוח. הפעולה היחידה שביצעה המערערת לעניין הזהב הייתה הובלתו לירדן בו ביום שבו מנהלה קיבל אותו. היא לא החזיקה מלאי של זהב. הזהב נמסר לחזקתו לא כדי שיהיה בעליו, אלא כדי שיעבירו למי שמשלם בעבורו. לפיכך, בהכרח ניתן שירות בלדרות בלבד.
אופי התיעוד שליווה את העסקה (סוג חשבונית המס ורשימוני הייצוא שהוצגו במעברי הגבול) נקבע למעשה על ידי המערערת, כאשר עלאן ביצע את שביקשה ממנו לעשות. עלאן הוציא למערערת חשבונית מס "רגילה". לעניין זה, מדובר בתיאור שלא בוסס בנתוני המציאות והסתכם בניסיון מכוון להקנות לעסקה שביצעה המערערת סיווג של עסקת מכר. ניסיון זה לא צלח גם במישור הדיווח. כטענת המשיב, הדיווח של המערערת על העסקאות לא היה אחיד - הדיווח לרשויות מס הכנסה לא תאם עסקאות מכר.
לשיטת המערערת, יש לבחון את מהות העסקה על פי כינויה בפיה באופן שמצא ביטוי ברישומים מול הרשויות. ברם, האופן שבו ביקשה המערערת לראות את העסקה וניסתה להציגה לאורו אינו השיקול ההולם. כינוי העסקה בפי הנישום אינו קובע את מהותה. השאלה הקובעת היא מהם רכיבי העסקה. כאן, על פי דיני חיובים אין מדובר במכר. האם די בכך שהמערערת תקרא לו מכר? התשובה לכך היא כמובן שלילית.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופטת מ' מזרחי
ניתן ב-5.12.2013

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".