מיליונר פשט את הרגל וסירב לשלם מזונות - כמה חויב לשלם לגרושתו?
התדרדרות היחסים עם הרשות הפלשתינית נותנת את אותותיה גם במישור האישי. מיליונר לשעבר, שניהל רבים מעסקיו בסיתוף עם עסקים ברשות הפלשתינית, תבע את מדינת ישראל על סך של עשרות מיליוני שקלים, בתואנה כי התדרדרות היחסים בין ישראל לרשות היא שפגעה בעסקיו.
בד בבד, ובזמן שנושי המיליונר דורשים את החזרי החובות אליהם, תבעה אשתו לשעבר ואם ילדיו, להעביר אליה את קופת הכינוס של חברותיו בשל חוב מזונות לילדיה, שהצטבר לכדי שני מיליון שקלים. לאחר מאבק ממושך, ולאחר שהמנהל המיוחד של כונס הנכסים סירב להעביר כספים מקופת הכינוס אל גרושתו, הגיעו לאחרונה הצדדים להסדר, לפיו חלק ניכר מכספי קופת הכינוס כ-780 אלף שקלים - יועברו לידי האישה כחלק מחוב המזונות אליה.
אולם גרושת המיליונר ממשיכה לטעון כי לא שולמו לה מלוא מזונותיה ובשבועות הקרובים היא צפויה להגיש, באמצעות עו"ד ענבר לב, תביעה לקבלת יתרת הכספים שעוד נותרו בקופת הכינוס הנאמדים ב-150 אלף שקלים נוספים.
נציין כי טרם פשיטת הרגל של המיליונר, הוא חויב לשלם לילדיו מזונות בסך 50 אלף שקל בחודש. ההחלטה על גובה המזונות התקבלה בפשרה בבית המשפט המחוזי, שישב כערכאת ערעור להכרעת ביהמ"ש למשפחה בנושא. במסגרת הפשרה נקבע כי המיליונר ישלם סכום מהוון של כלל מזונותיו, על סך 1.8 מיליון שקל. אולם על אף החלטת הפשרה, נמנע הראשון מלהעביר כספי המזונות לילדיו והודיע על פשיטת רגל.
גרושתו של המיליונר, לא התייאשה והגישה באמצעות עורכי דינה הקודמים תביעת חוב למנהל המיוחד שהתמנה בתיק הכינוס של חברותיו המסחריות.
דחתה תשלום של 900 אלף שקל - ותקבל 800 אלף שקלים מקופת הכינוס
עו"ד לב, המייצגת את גרושת המיליונר, מציינת כי למרות שהחוק קובע כי תשלום חוב מזונות קודם לתשלום כל חוב אחר במסגרת פשיטת רגל, דחה המנהל המיוחד שמונה לעסקיו של המיליונר את בקשת גרושתו, היות ולטענתו אין רלוונטיות לפסיקת המזונות, הואיל והמיליונר פשט את הרגל.
באי כוחה של הגרושה דאז, ערערו על פסיקתו של המנהל המיוחד לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מיד ובסמוך להגשת ערעורה, ניהל המנהל המיוחד מו"מ לפשרה מול עורך דין שאותו שכרה, ובסיומו הסכים לכך שהגרושה תקבל סך של 900 אלף שקל, כמחצית מסכום החוב. הגרושה לא ששה לחתום על הפשרה וזו התפוצצה.
משכך, ובתום מאבק משפטי ממושך של הגרושה, שאותו ניהלה עבורה עו"ד לב, נחתם בימים אלה הסדר בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
על פי ההסכם, שלו ניתן תוקף של פסק דין, ישולם סך של 780 אלף שקל מקופת הכינוס של המיליונר לגרושתו, בגין חוב דמי המזונות. הסכום ישולם לה בכפוף לתשלום חובו של המיליונר לביטוח לאומי בגין מזונות, העומד על 82 אלף שקל, וכן הסדרת חובות ועיקולי הוצאה לפועל המתנהלים כנגדה.
- 4.דחתה פשרה של 900 אלף והפסידה 120 אלף. (ל"ת)תפסת מרובה לא תפסת 02/08/2013 22:33הגב לתגובה זו
- 3.רוני , רואה חשבון 28/07/2013 10:12הגב לתגובה זוזה הקופה של החברות שלו ששילמה . כמו בכל עסק יש נכסים והתחייבויות . שפושטים רגל יש יותר התחיבויות מנכסים בהפרש גדול יחסית . היא בגלל שהתגרשה ממנו קבלה קדימות והשיגה את הבנקים והספקים זה הכל . זה בכלל לא תלוי בו אם לשלם או לא לשלם . מה גם שהרבה שפושטים רגל מתגרשים בכוונה דווקא מתוך דאגה לאישה ולילדים וככה מצילים משהו לפחות .
- 2.הגרושה העלוקה 28/07/2013 08:47הגב לתגובה זו50 אלף דמי זונות לגרושה? מה היא עשתה בכסף ניתוחים להגדלת חזה? מגיע לה עכשיו היא תשאר חסרת כל . תאבת בצע.
- 1.הכותרת הפוכה מהכתבה. משתמע ממנה שפשט רגל כדי לא לשלם (ל"ת)מזונות! 28/07/2013 08:44הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"
"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי
מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.
נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.
במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.
עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.
בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.
