זכויות המעסיק בין מציאות לחזון
פתח דבר
----------
משפט העבודה בישראל וחוקי המגן שמכוחו מעניקים הגנה רחבה לסוגי העובדים השונים במסגרת יחסי העבודה. בניגוד למערכות דינים אחרות הקיימות בישראל כגון דיני תאגידים, הצדדים במשוואה המכונה "יחסי עבודה" אינם בעלי כוח שווה והעובד נתפס כצד החלש הזקוק להגנה. תפיסה זו עומדת בבסיסו של משפט העבודה, המורכב ממערכת של חוקים, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ופסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה. משפט העבודה הוא סוציאלי ובמקרים רבים אף פטרנליסטי, והוא מכיל בתוכו מכלול של זכויות והגנות רחבות, המוענקות לאוכלוסיית העובדים השכירים המועסקים בישראל.
מתוך מציאות זו נשמעת פעמים רבות הטענה כי דיני העבודה הם חד-צדדיים, ומעסיקים רבים אף מכנים במרירות את בתי הדין לעבודה "בתי הדין לעובדים". לא אחת נטען כי זכויות העובדים נאכפות באופן בלתי מאוזן על גבם של מעסיקים, ומנגד נזנחות זכויות המעסיקים בשם ההגנה הסוציאלית המוחלטת על זכויות העובדים.
במאמר זה אנסה להשמיע את קולם של המעסיקים, קול שלרוב אינו נשמע בעולם דיני העבודה, ולהציג נקודת מבט שונה מעט על משפט העבודה באמצעות ניתוח של כמה דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות מתוך החקיקה והפסיקה.
מגמות בחקיקה
----------------
תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
נתחיל את מסענו באחד מהשינויים המשמעותיים ביותר שנעשו בעשור האחרון בדיני עבודה תיקון 24 לחוק הגנת השכר. אחת המטרות שעמדו לנגד עיני הרשות המחוקקת טרם התיקון לחוק הייתה להילחם בכל אותם מעסיקים במשק שהפרו באופן בוטה את חוקי העבודה, ובפרט בכל הנוגע לפיקוח על שעות עבודתם של העובדים ותשלום שכרם בהתאם. אחד השינויים המהותיים שנקבעו בתיקון לחוק הוא הטלת חובת הפיקוח על שעות עבודתם של העובדים על כתפי המעסיקים. תיקון 24 מטיל על המעסיק אחריות לנהל רישום יומי של שעות עבודתם של כלל העובדים במקום העבודה, ואף מחייב אותו להראות בשקיפות את הנתונים על גבי תלוש השכר. התיקון נועד, בין היתר, להילחם בתופעת "השכר הגלובלי" שהייתה נהוגה במגזרים רבים במשק טרם כניסתו של התיקון לתוקף. מהות הרכיב הגלובלי היא תשלום תוספת קבועה בשיעור קבוע שתשולם לעובד ללא כל קשר לשעות העבודה שביצע בפועל באותו חודש. עם הזמן נוצרה תופעה ולפיה בשם "השכר הגלובלי" לא פיקחו המעסיקים על שעות העבודה של העובדים, ושילמו להם שכר שלא תאם את היקף עבודתם בפועל. תופעה זו הייתה חלק ממכלול הנסיבות שהובילו את המחוקק לתקן את חוק הגנת השכר. את רוח הדברים ניתן לקרוא בדברי ההסבר לחוק: "הצעת החוק... נועדה להרחיב את מערך ההוראות האמורות, להעלות לדרגת חקיקה ראשית הוראות שהיו נתונות לקביעת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע עבירות פליליות נוספות בשל הפרת הוראות החוק וכן להוסיף במפורש סעדים לסמכות בית הדין לעבודה... מוצע להוסיף את סעיף 25ב לחוק, שעניינו עונשין... גם מעביד שמסר תלוש שכר שאינו משקף את פרטי השכר ששולם לעובד יהיה אחראי בפלילים... בצד ההוראות המחזקות את מעמדו של תלוש השכר, מוצע לתקן את סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה... זאת בשל חשיבותם של רישומי הנוכחות לחישוב שכרם של עובדים. התיקון מבקש לחייב את רישום הנוכחות בפנקס באופן שוטף ולכלול בו את שעות העבודה בפועל, וכן לערוך את הרישום באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, או, אם הוא נערך בכתב בחתימת יד העובד מדי יום ובאישור האחראי שמינה המעביד, במטרה להבטיח רישום מהימן"[1]. כפי שעולה מדברי ההסבר, מטרת המחוקק הייתה להחמיר את הדרישה המוטלת על המעסיק בכל הנוגע לפיקוח ולרישום שעות העבודה של העובדים, תוך החמרה בענישה באמצעות קביעת אופי פלילי לעבירות על הוראות חוק זה.
מאז כניסתו של התיקון לתוקף מצביעים מעסיקים רבים על קושי אמיתי לאכיפתו. הטענה הנטענת היא כי במציאות העסקית של היום, ישנם עובדים רבים שמקבלים שכר גלובלי גבוה מאוד שכולל בתוכו רכיב קבוע של שעות נוספות ובמקרים רבים אכן משקף את כמות השעות הנוספות באופן אמיתי. הדבר נכון במיוחד לגבי עובדים שעובדים שעות ארוכות, לעתים אף מהבית, ומציבים קושי אובייקטיבי בפני המעסיק לפקח על שעות עבודתם. מחד גיסא, החוק מטיל אחריות וחובה שמשמעות הפרתה היא פלילית. מאידך גיסא, החוק אינו קובע מנגנון יעיל לביצוע חובת הרישום והפיקוח, ומותיר את המעסיקים להתמודד עם יישום החובה בעצמם.
נקודה נוספת העולה מחובת הפיקוח, היא הפגיעה ביחסי האמון ששוררים במקרים רבים בין העובד למעסיק. מעסיקים רבים טוענים כי חובת הפיקוח פוגעת ביחסים האישיים ששוררים עם העובדים, שרואים בכך הבעת חוסר-אמון מצד המעסיק ופגיעה ביושרתם ובאמינותם. המעסיקים טוענים שאותם עובדים פגועים ומתוסכלים עלולים להפחית בשל כך מיעילותם וממקצועיותם, מה שעלול להוביל בסופו של דבר לפגיעה כלכלית בעסק.
נראה כי חובת הפיקוח על שעות עבודתם של העובדים נועדה להילחם בשני מקרי קצה: מחד גיסא - בעובד שאינו מדווח אמת על שעות עבודתו, ובאופן זה מנסה "להתעשר" על חשבון המעסיק, ומאידך גיסא - במעסיק המעוניין לנצל את עובדיו ולהעסיקם יומם ולילה מבלי ששכרם ישקף כראוי את היקף משרתם. שני אלה מייצגים מקרי קצה, ושניהם מהווים תופעה שלילית שיש להוקיע מהחברה הישראלית בכלל ומשוק העבודה בפרט. עם זאת, המציאות העסקית היא מורכבת יותר ובין שני הקצוות הללו ישנם מעסיקים ישרים והגונים רבים שאינם מעוניינים לנצל את עובדיהם, אך נאלצים לא אחת להתמודד עם עובדים שעושים דין לעצמם ומנצלים לרעה את ההגנה הרחבה המוענקת להם במסגרת משפט העבודה. נראה כי החוק אינו מתייחס אל כל אותם עובדים. הם למעשה "הכתם העיוור" שלגביו אין התייחסות מפורטת או הוראות ביצוע שתקלנה על התנהלות המעסיק ותסייענה לו לשמור על החוק מחד גיסא, ולנהל את עסקו בצורה כלכלית רווחית, מאידך גיסא.
חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011
ביום 28.3.2011 פורסם ברשומות תיקון 4 לחוק דמי מחלה. התיקון לחוק שינה את גובה התשלום עבור דמי המחלה, באופן שעבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום, עבור הימים השני והשלישי יהיו דמי המחלה בשיעור 50% מהשכר הרגיל, ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו המלא הרגיל. רצון המחוקק בתיקון זה היה להגשים את מטרתו הסוציאלית של חוק דמי מחלה, ולאפשר לעובד שנמצא במצב בריאותי לקוי, להתפרנס בזמן מחלתו: "מכיוון שדמי המחלה מהווים תשלום סוציאלי מובהק שנועד לאפשר לעובד ולבני משפחתו להתקיים שעה שנבצר מהעובד לעבוד עקב מחלה... מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק, כך שדמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה, כאמור בסעיף 6 לחוק, שהיה העובד זכאי לו אילו המשיך בעבודתו".[2]
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הגלגל שלך גמור: חמישה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד לעוקץ שיטתי
קשישים שהגיעו לבדיקת אוויר או שטיפה בפנצ'רייה בדרום ירושלים נדרשו לשלם אלפי ועשרות אלפי שקלים על "תקלות דחופות" שלא היו קיימות; חלקם נלקחו לכספומט סמוך - חמישה תושבי מזרח העיר נעצרו הבוקר, כשבמקביל רשות המסים חוקרת העלמת הכנסות של מעל מיליון וחצי שקל
הונאה שוטרי מחוז ירושלים עצרו הבוקר חמישה תושבי סילוואן, כולם בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, בחשד שניהלו שיטת מרמה מתוכננת בפנצ'רייה בדרום העיר. על פי החשד, הם זיהו לקוחות שבאו לבקשות בסיסיות - בדיקת לחץ אוויר, החלפת גלגל או שטיפה - המציאו תקלות חמורות שלא התקיימו במציאות, והפעילו לחץ כבד כדי לגבות סכומים של אלפי ועשרות אלפי שקלים מאדם אחד.
החקירה הסמויה, שנמשכה חודשים ארוכים, נוהלה במשותף על ידי תחנת מוריה, היחידה ללחימה בפשיעה של מרחב קדם, יחידת האכיפה הכלכלית של מחוז ירושלים ופקיד שומה חקירות ירושלים והדרום. השוטרים אספו עדויות ממספר מתלוננים, רובם קשישים, שסיפרו על דפוס זהה: החשודים הציגו עצמם כעסק מורשה, אבחנו "תקלה מסוכנת" שדורשת טיפול מיידי, ובמקרים רבים ביצעו חיובי אשראי ללא ידיעת הלקוח או הציגו זיכויים מזויפים שלא בוצעו בפועל.
שיטת פעולה שיטתית
הדפוס חזר על עצמו בעשרות מקרים: הלקוח מגיע לבקשה פשוטה, מקבל אבחנה דחופה ומחיר מנופח בהרבה מהמקובל. בחלק מהתלונות שולמו עשרות אלפי שקלים מאותו אדם, לעיתים בחיובים חוזרים שלא אושרו מראש. במקרים אחרים הלקוחות נדרשו לשלם במזומן במקום או הובלו לכספומט סמוך, שם משכו את הסכום והעבירו אותו ישירות לידי החשודים.
בפשיטה שבוצעה הבוקר בבית העסק ובבתיהם של החשודים נתפסו עשרות אלפי שקלים במזומן, רכב פרטי, אלות וציוד פנצ'רייה ושטיפה מלא.
חקירת מס במקביל למעצרים
במקביל למעצרים פתחה רשות המסים בחקירה נפרדת נגד חלק מהחשודים בחשד לאי-הגשת דו"חות והעלמת הכנסות בהיקף מצטבר של יותר ממיליון וחצי שקל. היום הובאו החמישה לדיון בבית משפט השלום בירושלים, והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרם לצורכי המשך חקירה.
- הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
- זהירות - הפצת דוחות חניה מזויפים עם קישור לתשלום באתר מתחזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשטרת ירושלים קוראים לכל מי שחש כי נפל קורבן לעוקץ דומה, או שחויב בסכומים חריגים ללא הסכמה מפורשת, לפנות מיד לתחנת המשטרה הקרובה או למוקד 100.
