זכויות המעסיק בין מציאות לחזון
פתח דבר
----------
משפט העבודה בישראל וחוקי המגן שמכוחו מעניקים הגנה רחבה לסוגי העובדים השונים במסגרת יחסי העבודה. בניגוד למערכות דינים אחרות הקיימות בישראל כגון דיני תאגידים, הצדדים במשוואה המכונה "יחסי עבודה" אינם בעלי כוח שווה והעובד נתפס כצד החלש הזקוק להגנה. תפיסה זו עומדת בבסיסו של משפט העבודה, המורכב ממערכת של חוקים, הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה ופסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה. משפט העבודה הוא סוציאלי ובמקרים רבים אף פטרנליסטי, והוא מכיל בתוכו מכלול של זכויות והגנות רחבות, המוענקות לאוכלוסיית העובדים השכירים המועסקים בישראל.
מתוך מציאות זו נשמעת פעמים רבות הטענה כי דיני העבודה הם חד-צדדיים, ומעסיקים רבים אף מכנים במרירות את בתי הדין לעבודה "בתי הדין לעובדים". לא אחת נטען כי זכויות העובדים נאכפות באופן בלתי מאוזן על גבם של מעסיקים, ומנגד נזנחות זכויות המעסיקים בשם ההגנה הסוציאלית המוחלטת על זכויות העובדים.
במאמר זה אנסה להשמיע את קולם של המעסיקים, קול שלרוב אינו נשמע בעולם דיני העבודה, ולהציג נקודת מבט שונה מעט על משפט העבודה באמצעות ניתוח של כמה דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות מתוך החקיקה והפסיקה.
מגמות בחקיקה
----------------
תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
נתחיל את מסענו באחד מהשינויים המשמעותיים ביותר שנעשו בעשור האחרון בדיני עבודה תיקון 24 לחוק הגנת השכר. אחת המטרות שעמדו לנגד עיני הרשות המחוקקת טרם התיקון לחוק הייתה להילחם בכל אותם מעסיקים במשק שהפרו באופן בוטה את חוקי העבודה, ובפרט בכל הנוגע לפיקוח על שעות עבודתם של העובדים ותשלום שכרם בהתאם. אחד השינויים המהותיים שנקבעו בתיקון לחוק הוא הטלת חובת הפיקוח על שעות עבודתם של העובדים על כתפי המעסיקים. תיקון 24 מטיל על המעסיק אחריות לנהל רישום יומי של שעות עבודתם של כלל העובדים במקום העבודה, ואף מחייב אותו להראות בשקיפות את הנתונים על גבי תלוש השכר. התיקון נועד, בין היתר, להילחם בתופעת "השכר הגלובלי" שהייתה נהוגה במגזרים רבים במשק טרם כניסתו של התיקון לתוקף. מהות הרכיב הגלובלי היא תשלום תוספת קבועה בשיעור קבוע שתשולם לעובד ללא כל קשר לשעות העבודה שביצע בפועל באותו חודש. עם הזמן נוצרה תופעה ולפיה בשם "השכר הגלובלי" לא פיקחו המעסיקים על שעות העבודה של העובדים, ושילמו להם שכר שלא תאם את היקף עבודתם בפועל. תופעה זו הייתה חלק ממכלול הנסיבות שהובילו את המחוקק לתקן את חוק הגנת השכר. את רוח הדברים ניתן לקרוא בדברי ההסבר לחוק: "הצעת החוק... נועדה להרחיב את מערך ההוראות האמורות, להעלות לדרגת חקיקה ראשית הוראות שהיו נתונות לקביעת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע עבירות פליליות נוספות בשל הפרת הוראות החוק וכן להוסיף במפורש סעדים לסמכות בית הדין לעבודה... מוצע להוסיף את סעיף 25ב לחוק, שעניינו עונשין... גם מעביד שמסר תלוש שכר שאינו משקף את פרטי השכר ששולם לעובד יהיה אחראי בפלילים... בצד ההוראות המחזקות את מעמדו של תלוש השכר, מוצע לתקן את סעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה... זאת בשל חשיבותם של רישומי הנוכחות לחישוב שכרם של עובדים. התיקון מבקש לחייב את רישום הנוכחות בפנקס באופן שוטף ולכלול בו את שעות העבודה בפועל, וכן לערוך את הרישום באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, או, אם הוא נערך בכתב בחתימת יד העובד מדי יום ובאישור האחראי שמינה המעביד, במטרה להבטיח רישום מהימן"[1]. כפי שעולה מדברי ההסבר, מטרת המחוקק הייתה להחמיר את הדרישה המוטלת על המעסיק בכל הנוגע לפיקוח ולרישום שעות העבודה של העובדים, תוך החמרה בענישה באמצעות קביעת אופי פלילי לעבירות על הוראות חוק זה.
מאז כניסתו של התיקון לתוקף מצביעים מעסיקים רבים על קושי אמיתי לאכיפתו. הטענה הנטענת היא כי במציאות העסקית של היום, ישנם עובדים רבים שמקבלים שכר גלובלי גבוה מאוד שכולל בתוכו רכיב קבוע של שעות נוספות ובמקרים רבים אכן משקף את כמות השעות הנוספות באופן אמיתי. הדבר נכון במיוחד לגבי עובדים שעובדים שעות ארוכות, לעתים אף מהבית, ומציבים קושי אובייקטיבי בפני המעסיק לפקח על שעות עבודתם. מחד גיסא, החוק מטיל אחריות וחובה שמשמעות הפרתה היא פלילית. מאידך גיסא, החוק אינו קובע מנגנון יעיל לביצוע חובת הרישום והפיקוח, ומותיר את המעסיקים להתמודד עם יישום החובה בעצמם.
נקודה נוספת העולה מחובת הפיקוח, היא הפגיעה ביחסי האמון ששוררים במקרים רבים בין העובד למעסיק. מעסיקים רבים טוענים כי חובת הפיקוח פוגעת ביחסים האישיים ששוררים עם העובדים, שרואים בכך הבעת חוסר-אמון מצד המעסיק ופגיעה ביושרתם ובאמינותם. המעסיקים טוענים שאותם עובדים פגועים ומתוסכלים עלולים להפחית בשל כך מיעילותם וממקצועיותם, מה שעלול להוביל בסופו של דבר לפגיעה כלכלית בעסק.
נראה כי חובת הפיקוח על שעות עבודתם של העובדים נועדה להילחם בשני מקרי קצה: מחד גיסא - בעובד שאינו מדווח אמת על שעות עבודתו, ובאופן זה מנסה "להתעשר" על חשבון המעסיק, ומאידך גיסא - במעסיק המעוניין לנצל את עובדיו ולהעסיקם יומם ולילה מבלי ששכרם ישקף כראוי את היקף משרתם. שני אלה מייצגים מקרי קצה, ושניהם מהווים תופעה שלילית שיש להוקיע מהחברה הישראלית בכלל ומשוק העבודה בפרט. עם זאת, המציאות העסקית היא מורכבת יותר ובין שני הקצוות הללו ישנם מעסיקים ישרים והגונים רבים שאינם מעוניינים לנצל את עובדיהם, אך נאלצים לא אחת להתמודד עם עובדים שעושים דין לעצמם ומנצלים לרעה את ההגנה הרחבה המוענקת להם במסגרת משפט העבודה. נראה כי החוק אינו מתייחס אל כל אותם עובדים. הם למעשה "הכתם העיוור" שלגביו אין התייחסות מפורטת או הוראות ביצוע שתקלנה על התנהלות המעסיק ותסייענה לו לשמור על החוק מחד גיסא, ולנהל את עסקו בצורה כלכלית רווחית, מאידך גיסא.
חוק דמי מחלה (תיקון מס' 4), התשע"א-2011
ביום 28.3.2011 פורסם ברשומות תיקון 4 לחוק דמי מחלה. התיקון לחוק שינה את גובה התשלום עבור דמי המחלה, באופן שעבור יום ההיעדרות הראשון לא יקבל העובד תשלום, עבור הימים השני והשלישי יהיו דמי המחלה בשיעור 50% מהשכר הרגיל, ומהיום הרביעי ואילך יקבל העובד תשלום בגובה שכרו המלא הרגיל. רצון המחוקק בתיקון זה היה להגשים את מטרתו הסוציאלית של חוק דמי מחלה, ולאפשר לעובד שנמצא במצב בריאותי לקוי, להתפרנס בזמן מחלתו: "מכיוון שדמי המחלה מהווים תשלום סוציאלי מובהק שנועד לאפשר לעובד ולבני משפחתו להתקיים שעה שנבצר מהעובד לעבוד עקב מחלה... מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק, כך שדמי המחלה יהיו בגובה שכר העבודה, כאמור בסעיף 6 לחוק, שהיה העובד זכאי לו אילו המשיך בעבודתו".[2]

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות
רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות
בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.
הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים
הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.
המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק.
- בנק אש יוצא לדרך: הבנק הדיגיטלי החדש ייחשף מחר רשמית; איפה הוא צפוי להוות תחרות לבנקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד. הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.