BDI: "להפוך את יום הבחירות ליום עבודה, השבתון יעלה למשק 1.1 מיליארד ש'"
יום השבתון מחר יעלה לנו הרבה מאוד כסף - מנתוני חברת המידע העסקי BDI עולה שהעלות של יום הבחירות למשק תעמוד על כ-1.1 מיליארד שקלים. מדובר בעלות ישירה בלבד, שאף מנכה את התוספת לתוצר כתוצאה מגידול בצריכת מוצרים, ביניהם מוצרי פנאי, עקב יום השבתון.
בשל הקדמת הבחירות יהיו זכאים עובדי 40 אלף המפעלים, העסקים, משרדי הממשלה והמוסדות הציבוריים במשק ליום שבתון. לכך מתווספות עלויות שכר גבוהות בגין תשלום על עבודה חלקית או על יום עבודה מלא לאותם העובדים שיידרשו להמשיך בעבודה.
תחשיב העלות אינו כולל עלויות אחרות של נהול "כלכלת בחירות" כגון, דחיית רפורמות כלכליות חשובות, או את צמצום טווח הזמן בו נהוג ליישם מדיניות פופוליסטית של כלכלת בחירות.
ב-BDI מציינים שעל אף שהבחירות מתוכננות להיערך מדי 4 שנים, בפועל תקופת הכהונה הממוצעת של ממשלה בישראל בעשורים האחרונים עומדת על פחות משנתיים. לדברי מנכ"ל משותף ב-BDI, אייל ינאי, "אף מבלי להתייחס לחוסר התוחלת בשיטה הקיימת והנרא?ת שלה בעיני האזרחים והעולם - מדובר במעמסה כבדה על הסקטור העסקי ועל המשק כולו. אם הפרקטיקה הזו תימשך, לפחות מבחינת עלויות יום השבתון כדאי לשקול להפוך את יום הבחירות ליום עבודה רגיל".
ב-BDI מציינים לדוגמה שבמדינות (STATES) מסוימות בארה"ב יום הבחירות לנשיאות הוא יום עבודה רגיל עם מתן זמן הפסקה לעובדים לצורך ההצבעה; כמו כן, ישנן מדינות, דוגמת גרמניה, בהן יום הבחירות מתקיים ביום המנוחה.
- 5.אלון 23/01/2013 00:32הגב לתגובה זוממש לא אהבתי. חסרים צרות? עד שיש יום חופש תנו קצת להנות.. מה קרה? יותר גרוע פה ממצרים בתנך
- 4.אנונימי 21/01/2013 13:39הגב לתגובה זולבחירות הנחות ומחלקים פליירים להנחות ביום הבחירות. הממשלה העלתה מעמ אז היא תרויח מס
- 3.ERAN 21/01/2013 12:16הגב לתגובה זולדעתי על מנת להגדיל את אחוז ההצבעה, יש לתת את ה"צ'ופר" של יום חופש רק לאזרחים שמממשים את זכותם להצביע....
- 2.אליהו 21/01/2013 11:54הגב לתגובה זובמדינה - מתי תתיעלו בעריות בנמלים וכוי וכו' וכו'
- 1.הצלף 21/01/2013 11:39הגב לתגובה זומיצידי שתצביעו פתק לבן כמחאה אבל זאת חוצפה שהמדינה מממנת לכם יום חופש ואתם לא מזיזים את התחת שלכם לקלפי מי שבא לקלפי יקבל פתק צהוב וכך לא יירד לו יום חופש
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
