שומר זכאי לתשלום שעות נוספות עבור משמרות רצופות, אף אם ישן בשעות מסוימות, כיוון ששעות אלה היו חלק ממסגרת העסקתו

העובדות --------------- מר ארקדי נדצקי (להלן: "העובד") הגיש את ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אשר דחה במלואה את תביעתו. שמירה ובטחון הצפון בע"מ (להלן: "המעסיקה") הינה חברת שמירה שנשכרה לאבטח את עבודות בניית גדר ההפרדה מדרום לירושלים והעובד עבד אצל המעסיקה במסגרת הפרויקט החל מיום 1.5.07 ועד להתפטרותו ביום 29.7.07. העובד טען, כי שכרו הובטחו לו כנגד משמרת בת 8 שעות עבודה, כך ששכרו השעתי אמור היה לעמוד על 30 ש"ח לחודש. בנוסף לכך טען, כי נדרש לבצע, וביצע בפועל, משמרות "כפולות ומשולשות" וכי "הועסק בפרך שעות על גבי שעות וימים על גבי ימים ברציפות" בלא לקבל תשלום עבור שעות נוספות. המעסיקה אישרה, כי שכרו של העובד למשמרת עמד על 240 ש"ח, אך לטענתה, משמרת רגילה הינה בת 12 שעות עבודה ושכרו המוסכם של העובד עמד על 20 ש"ח לשעה. זאת ועוד, המעסיקה הכחישה ביצוע משמרות רצופות על ידי העובד, למעט במקרים בודדים. לאחר מכן חזרה בה המעסיקה מהכחשה זו אך טענה, כי העובד לא עמד לרשותה במהלך כל שעות המשמרת אלא בחלקן היה בכוננות או ישן. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את גרסתה העובדתית של המעסיקה בנוגע לשכר המוסכם וקבע, כי נטל ההוכחה היה מוטל על העובד להוכיח, שהובטח לו שכר שעתי גבוה יותר. עוד קבע בית הדין האזורי, כי מתלושי השכר עלה, ששכרו של העובד עמד על 240 ש"ח למשמרת, כאשר לא הייתה מחלוקת שכל משמרת ארכה 12 שעות ועל כן דחה את תביעת העובד במלואה. פסק הדין --------------- בית הדין הארצי הגיע למסקנה, כי דין הערעור להתקבל בכל הנוגע לעצם ביצוען של שעות נוספות על ידי העובד וזכאותו לגמול עבורן וזאת למעט גובה השכר כפי שנקבע על ידי בית הדין האזורי. בית הדין הארצי הפך את החלטת בית הדין האזורי וקבע, כי המעסיק הוא זה המחויב, מכוח דין, לערוך רישום מפורט ומדויק של שעות העבודה המבוצעות על ידי עובדיו, חובה אשר חודדה במסגרת תיקון מספר 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר"). אי הצגת פנקס שעות עבודה מסודר על ידי המעסיק מובילה להגמשת נטל הראיה המוטל על העובד בכל הנוגע להוכחת היקפן המדויק של השעות הנוספות שביצע ובמקרים מסוימים אף להעברת הנטל. העובד לא רק הוכיח, כי ביצע שעות נוספות, אלא כי ביצע משמרות רצופות ועל אף זאת בית הדין האזורי דחה את תביעתו לאחר שהתרשם שהשומרים יכלו לישון במהלך משמרות הלילה. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי העובד זכאי לתשלום שעות נוספות עבור משמרות רצופות, אף אם ישן בשעות מסוימות כיוון ששעות אלה היו חלק ממסגרת העסקתו ומהוות בהתאם למסכת העובדתית "שעות עבודה" בהן העמיד עצמו לרשות המעסיק ועליהן היה זכאי לשכר. בית הדין הסתמך על הלכה קודמת של בית הדין הארצי, לפיה התשובה לשאלה אם מדובר בשעות נוכחות/שהייה שאין מזכות בשכר או ב"שעות עבודה" נגזרת ממכלול הנסיבות ובין היתר הגדרת התפקיד של העובד, המטלות במקום העבודה, האם שהותו של העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או שהיא מהות עבודתו ותפקידו, האם העובד נדרש על ידי המעסיק להישאר במקום העבודה וכיו"ב (ע"ע 328/06 ש.ניר הצפון (1991) בע"מ נ' דלאיכה נאדל, מיום 4.5.2008). בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר שומרים חייבים להיות נוכחים באתר שמירה והם רשאים ללון שם, יש לראות את מלוא שעות הנוכחות של השומר באתר כשעות עבודה. לפיכך, זכאי העובד לגמול שעות נוספות כדין בגין משמרות רצופות שבוצעו על ידו בשעות הלילה. כמו כן, כאשר הועסק במשמרת שנייה באותו יום, הרי שזכאי הוא לגמול שעות נוספות כדין החל מהשעה השנייה של אותה משמרת. (*) הכותב - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS".