המחאה החברתית של הקיץ האחרון התמקדה בתחומי הדיור והצרכנות. בחודשים האחרונים אנחנו פוגשים פן נוסף שאני קורא לו "מחאת דמי הניהול".

יותר ויותר עובדים מגלים לאחרונה כי חברות הביטוח (וקרנות הפנסיה שבבעלותן) גובות מהם דמי ניהול על ניהול כספי החיסכון הפנסיוני שלהם - ואפילו דמי ניהול גבוהים. זה לא דבר חדש, אבל העובדים התחילו לשים לב לכך רק לאחרונה ונבהלו מכך. נבהלו מגובה דמי הניהול ובעיקר מכך שהם אינם יודעים על מה הם משלמים.

גם העיתונות הכלכלית דואגת לאחרונה לשמור על הנושא בכותרות. בכלכליסט אף יצרו טור יומי שבו היועץ הפנסיוני אבי אייכלר מנתח את הפוליסות של עובדים שפונים לעיתון. אייכלר מספק לעיתון כותרות מפחידות כגון - "עד הפנסיה אורן ישלם דמי ניהול בסך 300,000 ש"ח, מהם יוכל לחסוך 50,000 ש"ח אם יעבור לתכנית אחרת".

300,000 ש"ח? אורן בכלל לא ידע שיש לו סכום כזה.

אכן מלחיץ! האומנם? אני רוצה לענות על השאלה באמצעות מאמר זה ולהפנות את תשומת לבכם לארבעה דברים שאתם חייבים לדעת כדי לנצח את דמי הניהול. נוסף על כך, אני רוצה לנצל את המחאה ולקרוא לכם לפעולה ("צא ולמד").

זול לפעמים זה יקר

דבר ראשון, דמי הניהול הם דבר שחשוב לבדוק אבל אל תשימו אותם במקום הראשון.

אבי ביקש להעביר כספים לקרן ההשתלמות הידועה "אלף אלף" ש"מעניקה" לו דמי ניהול בשיעור 0.4% בלבד (אכן נמוך מאוד!). עד היום חסך בקרן "דלתא" שדמי הניהול בה גבוהים יחסית (1.1%).

ביקשתי מאבי לבדוק את התשואות של הקרנות. הוא מצא כי קרן "אלף אלף" הניבה בשלוש השנים האחרונות

תשואה שנתית ממוצעת של 3% ולעומתה קרן "דלתא" הניבה תשואה של 8%. כשמפחיתים מהתשואה את דמי הניהול מגלים ש"דלתא" יקרה יותר אבל עדיין כדאית. ולחשוב שאבי כמעט הפסיד את הדלתא...

אם אנחנו רוצים לבחור קרן השתלמות, שהיא מוצר פשוט יחסית, אנחנו צריכים לבחור בית השקעות שידע לספק את הצורך שלנו ולמקסם עבורנו את הרווחים.

רצוי שנדע מה הצורך שלנו - עניין של התאמה אישית. לאחד יש צורך בחיסכון לטווח קצר, מכיוון שהוא בונה על משיכת הכספים בעוד שנתיים ואז ירצה תיק סולידי יותר ויציב. לאחר יש צורך להשיא רווחים לטווח ארוך ולא למשוך גם בתום שש שנים ואז אולי ירצה תיק אגרסיבי יותר.

השיקול של דמי הניהול אמור להיכנס אחר כך. תחילה יש לבחור את סוג המוצר ורק אז להשוות את המחיר. כשאנחנו משווים מוצרים דומים אנחנו יכול לקבל החלטה על סמך המחיר. לא כך הדבר כשאנחנו משווים מוצרים שונים.

זה מה שאתרי השוואות מחיר (כמו זאפ למשל) עושים - משווים מחירים של מוצרים דומים.

זכרו, דמי הניהול אינם הדבר החשוב ביותר שיש לבדוק.

השלם מפחיד יותר מסך חלקיו

דבר שני, כשמסכמים את כל התשלומים שנשלם מהיום ועד הפנסיה מקבלים תמיד מספרים מפחידים. כך גם בסיכום של דמי הניהול. התמונה השלמה והכוללת היא בלתי נתפסת וקשה להשוואה יותר מאשר בחינת כל שנה בפני עצמה. הגיוני יותר לבחון האם 120,000 ש"ח הוא מחיר הוגן לרכב אחד, מאשר לבחון אם 360,000 ש"ח הוא מחיר הוגן לשלושת הרכבים שרכשתי בעשור האחרון.

הנה עוד כמה דוגמאות:

1. אני בן 40 ומתכוון לנהוג ברכב פרטי עד גיל 80 (נניח, נכון להיום זוהי תוחלת החיים של גבר). אני משלם כל שנה ביטוח מקיף, עושה טסט בזמן, פה ושם טיפולים, ממלא דלק יקר כי אין ברירה ומפסיד שווי כל שנה. בחישוב שערכתי לאחרונה מצאתי שהנהיגה במכונית שלי עולה לי כ-2,000 ש"ח בחודש (וזה בגלל שאני לא נוסע הרבה). עד סוף חיי אשלם על נהיגה במכוניות... תחזיקו חזק... 960,000 שקל!

2. חבר שלי לקח משכנתה של 400,000 שקל בריבית של 4% (ממוצע כולל הצמדות) ל-25 שנה. ההחזר החודשי שלו הוא כ-2,100 שקל. כשחישבתי לו כמה הוא הולך לשלם בסך הכול באופן מצטבר הגעתי ל 633,000 שקל ("ועכשיו מבצע: קנה היום דירה וחצי - קבל דירה חינם!").

3. בסקר הוצאות משקי הבית של שנת 2010 אפשר ללמוד שמשפחה ממוצעת מוציאה 1,789 ש"ח על מזון בחודש (או 644,000 שקל ל-30 השנים הבאות).

4. אני קונה שתי כוסות קפה ביום. כמה כסף אשלם על קפה עד סוף חיי? טוב, נראה לי שהרעיון ברור.

זכרו, המספרים הגדולים הם פופוליסטיים ומפחידים ואינם נותנים שום מידע השוואתי (האם זה הרבה או מעט). הנה רעיון איך לעשות את זה נכון: אם כבר מדברים על סך הכול, נכון יותר להציג את היחס בין דמי הניהול הכוללים לסך החיסכון.

אם סך דמי הניהול מהווה 10% מסך החיסכון, ייתכן שזהו סכום סביר, אבל אם מדובר ביחס של רבע או שליש, יש לנו שותף "יקר" מדי בפנסיה שלנו.

"לא מבין בזה כלום. עכשיו איפה אני חותם?"

דבר שלישי, הדבר הטוב שקרה בזמן האחרון הוא לא הדיבור על יוקר דמי הניהול או יוקר המחיה בכלל, אלא עצם העלאת המודעות לכך. אני מתכוון לכך שהזרקור שהופנה אל נושא דמי הניהול, הניע תהליך חיובי של התעוררות של עובדים ללמוד ולהבין טוב יותר את נושא החיסכון הפנסיוני, לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהגיע מוכנים יותר לפגישה עם סוכן ביטוח.

במשך שנים ראיתי עובדים מגיעים חסרי ידע וכלים לפגישת שירות עם סוכן ביטוח ויוצאים אחריה מבולבלים עוד יותר. הרבה עובדים נאטמים כשהם נכנסים לפגישה כזאת ומראש טוענים שהם "לא מבינים בזה כלום. עכשיו איפה חותמים?"

להחליט ש"אני לא מבין בזה כלום", היא גישה הרסנית. זו התנהגות לא בוגרת ובוודאי לא אחראית.

אסור לכם לא להבין כלום בנושא כשכל כך הרבה כסף עומד כאן על הפרק. בפגישה פנסיונית העובד אמור לקבל החלטות שישפיעו באופן משמעותי על חייו - כמה כסף הוא עומד לקבל בגיל הפרישה, לאן ילך הכסף במקרה שהוא לא יגיע לגיל הפרישה (ביטוח חיים), כמה יקבל אם יגיע על קביים לגיל הפרישה (אובדן כושר עבודה) ועוד.

המשמעות היא גדולה כל כך עד שהיא עשויה ליצור הבדל בין הישרדות לבין התרסקות כלכלית במקרה של נכות או מוות של אחד מבני המשפחה. עד כדי כך העניין דרמטי וחשוב.

אני יודע שבני אדם נוהגים לדחות דברים (בינינו, פנסיה זה עוד הרבה זמן, לא?) ובמיוחד נוח לנו לדחות דברים לא נעימים (למי יש מצב רוח לדבר עכשיו על נכות או מוות?). בכל זאת, אני מציע שפעם בשנה תתנו לעצמכם הזדמנות לחשוב על הדברים, לתכנן את העתיד הרחוק מאוד ולהיעזר ביועץ פנסיוני או משווק פנסיוני.

לא ייתכן שכל אחד שקונה טלוויזיה חדשה חוקר את ההבדל הטכנולוגי בין פלזמה ו-LED אבל לא יודע באיזו קרן פנסיה הכספים שלו נמצאים.

לא ייתכן שכל אחד שקונה מכונת קפה ביתית מבין שחלב דל שומן פחות מתאים להקצפה, אבל לא מה זה דמי ניהול מצבירה (צבירה היא סך החיסכון שנצבר בקופה).

לא ייתכן שכל מי שהלך לסדנת יין של כמה שעות יודע מה לעזאזל זאת עפיצות (תחושת היובש בפה שנוצרת משתיית הטאנין הקיים ביין אדום) אבל לא על איזה אחוז מהשכר מופרשים לו כספי פנסיה.

משום כך, אם חשוב לכם לעשות השוואות בין מחירי 'פסק זמן' ולחסוך 4 ש"ח, עליכם להבין בנושא החיסכון הפנסיוני ולחסוך עשרות אלפי ש"ח.

"ומה אני מקבל בתמורה לדמי הניהול שלי?"

דבר רביעי - אם כבר משלמים דמי ניהול, כדאי להבין על מה בכלל משלמים ולמה.

לכל מוצר או שירות שאנחנו מקבלים, יש תג מחיר. כשאנחנו עומדים בתור בבנק אנחנו משלמים עמלת פקיד (תשלום על שירות אישי). כשאנחנו משקיעים במניות אנחנו משלמים עמלות קנייה ומכירה (על הסליקה והתפעול). האם אתם יודעים מה אתם מקבלים בתמורה לדמי הניהול שלכם בפנסיה?

חיסכון פנסיוני הוא חיסכון לטווח ארוך שכולל הגנות מפני סיכוני הדרך.

מדובר בתכניות דינמיות המתקיימות בתוך שוק דינמי עם רגולציה מתחדשת. בנוסף גם לחוסכים עצמם יש צרכים משתנים במהלך חייהם (שינוי מצב משפחתי, גידול בשכר וצרות אחרות). זה מחייב (ואני באמת מתכוון מחייב) בחינה מקצועית תקופתית פעם בשנה עד שנתיים. האם ההחלטות הפיננסיות שקיבלנו לפני 4 שנים עדיין רלוונטיות ותקפות גם היום?

לדוגמה, תכנית פנסיונית של רווק היא שונה מהותית מתכנית של אבא לשלושה ילדים (שתומך בהם כלכלית).

הבחינה המקצועית מוכרחה להיות מקיפה - המצב הכלכלי של העובד החוסך, נכסים אחרים שיש ברשותו, העדפות הסיכון שלו, הגיל, רמת השכר ועוד. לפיכך, אני מאמין ששירות מקצועי שעוטף את החיסכון הפנסיוני הוא הכרחי וחיוני, על מנת למקסם את היתרונות שבה ולחסוך בתשלומים מיותרים.

פן נוסף הוא פן השירות. לצערי ראיתי זאת יותר מדי פעמים - משפחה שהפכה לחסרת אונים בשל פטירת האב. סוכן ביטוח טוב אמור להיות שם, לתת תמיכה

ולדאוג לתגמול הכספי לו המשפחה זכאית. כך לדאוג להמשכיות והישרדות כלכלי.

ראיתי גם עד כמה חיוני שיש סוכן מטפל במקרים של אובדן כושר עבודה, כאשר אדם מוצא את עצמו לבד חסר אונים אל מול חברת ביטוח כבדה ואיטית שאולי לא מוכנה לשלם.

לבסוף, ראיתי גם כמה חשוב גורם מייעץ בנושאי מיסוי כאשר עובד מגיע לקראת גיל הפרישה - בלעדי ההכוונה המקצועית עובד יכול לעשות טעויות שמשמעותם הרסנית. החיסכון הפנסיוני הוא מצד אחד נושא מורכב מאד ומצד שני בעל משמעות כלכלית גבוהה מאד. החלטות שגויות (כמו רכישת ביטוחי חיים יקרים ומיותרים) עלולות להקטין משמעותית את גובה הקצבה לה יהיה עובד זכאי לאחר פרישתו. חשוב מאוד להבין מה כוללת התכנית.

לסיום אני רוצה לבשר לכם שאתם עומדים לפגוש 'כסף גדול' מאוד בחיים שלכם. גם אם אתם עובדים זוטרים מן השורה, זה יקרה לכם. בגיל הפרישה תקבלו הרבה מאד כסף שמטרתו לשמור על רמת החיים שלכם, גם אחרי שתפסיקו לקבל משכורת.

להרבה אנשים הכסף הזה הוא 'הכסף הגדול' ביותר שיפגשו אי פעם, לכן כדאי מאוד להתחיל - כבר מחר בבוקר - להבין איפה אתם חוסכים, לכמה כסף תזדקקו בגיל הפרישה, אילו הגנות ביטוחיות יש לכם היום והאם יש עוד מה לעשות כדי לשפר את המצב הפיננסי - כדי שנוכל פשוט לפרוש ולחיות בכבוד.

כדי להצליח בכך אתם חייבים לעשות רק דבר אחד - לקבל אחריות על החיסכון הפנסיוני שלכם.