פרנסה בכבוד
במערכת הבחירות של שנת 1992 לנשיאות ארצות הברית, אימץ המועמד דאז ומי שלאחר מכן הפך לנשיא, ביל קלינטון, את הסיסמה המוצלחת "זאת הכלכלה, טמבל". הוא ניצל את ההאטה הכלכלית בשלהי כהונתו של ג'ורג' בוש האב וניצח בבחירות.
בקמפיין שניהל קלינטון לקראת הקדנציה השנייה שלו הוא רכב על סוס השגשוג הכלכלי בארצות הברית, ובייחוד ניצל את העובדה שרמת האבטלה ירדה לכ-4%. במונחים כלכליים מדובר בעצם באפס אבטלה, כיוון ששיעור כזה הוא בבחינת "אבטלה חיכוכית".
אין זה סוד שגם מושלי מדינות נוהגים לציין בכמה עלה מספרם של המועסקים במהלך כהונתם בתפקיד ובכמה ירדה האבטלה.
הנשיא ברק אובמה נהנה כרגע, לאחר שלוש שנים קשות ומתסכלות, משינוי מגמה בכלכלת ארצות הברית אל ירידה של ממש בגירעון השוטף בתקציב, מחידוש הצמיחה ובעיקר - מנקודת המבט שלו - מכך שמספר מקומות העבודה החדשים הנוצרים בארצות הברית גדול ממספר מקומות העבודה שנסגרים. התוצאה היא ירידה מתמשכת באבטלה, וקיום סיכוי טוב שבעוד פחות משנה כאשר תתקיימנה הבחירות תרד האבטלה עוד, תחזיר את העסקים ואת מסע הקניות לתיקונם ותביא שוב את האופטימיות לשווקים ולבורסות.
בארצות הברית הקפיטליסטית תמיד הייתה רגישות גבוהה של הפוליטיקאים למצב האבטלה. מי שביקש להיבחר או להיבחר מחדש היה חייב להוכיח כי הוא מבין ויודע לגרום לאבטלה נמוכה, לתעסוקה מלאה ולעסקים שמניבים רווחים. התפיסה האמריקנית נראית משונה במקצת במדינה המקדשת את כלכלת השוק ואת התחרות החופשית.
עצם הגידול בצמיחה אינו מבטיח ניצחון לפוליטיקאים. צמיחה היא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא תעסוקה מלאה ועלייה מתמדת ורצופה ברמת החיים של אזרחי המדינה. בספרו "תוצרת יפאן" טען אקיו מוריטה, מי שהיה נשיא חברת "סוני", כי בניגוד למה שמקובל לחשוב יפן אינה מדינה קפיטליסטית אלא סוציאליסטית דווקא, המשתמשת באמצעים קפיטליסטיים כדי להשיג את המטרה: העלאת רמת החיים של אזרחיה באורח רציף ועקבי. זאת הרי גם המדיניות בפועל בארצות הברית.
ברק אובמה ויושב ראש הפדרל ריזרב, בן שלום ברננקי, הזרימו במהלך משבר הסאב-פריים 7.8 טריליון דולר - 7,800 מיליארד דולר, כדי להציל את הבנקים להשקעות ואת הכלכלה האמריקנית שעמדה בפני קריסה מוחלטת.
בשנתיים האחרונות רכש סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, יותר מ-50 מיליארד דולר באמצעות הדפסת שקלים, כדי להותיר את שער החליפין ברמה של 3.7 ש"ח לדולר. אלמלא מעורבות זו היה השער מגיע ל-2.3 ש"ח לדולר ואולי גם פחות, והיה נגרם נזק כבד לרווחיות היצוא הפוגע באזרחי ישראל ומביא עליהם אבטלה ומיתון.
המדיניות הכלכלית של ישראל מאז 2003 מוכוונת בעיקרה לצמצום ההוצאה הציבורית ולהקטנת המגזר הציבורי באמצעות הפרטה, מיקור חוץ והעברת פעילות כלכלית לידיים פרטיות, כגון צורת העסקה באמצעות עובדי קבלן (ראיס) וחברות כוח אדם זמני, וזאת הבעיה במדיניות כלכלית זו. שיטת העסקה מסוג זה אינה מקטינה את ההוצאה הכלכלית בעבור שכר, אלא מפרידה בין שכר (נמוך מאוד) שאותו משלמים לעובדים, ופרמיה שאותה מקבל המעסיק בעבור התיווך שלו בעסקה.
חברה המעסיקה עובדי ניקיון מקבלת מהעירייה, מהאוניברסיטה או מגורם פרטי עסקי תשלום בעבור הספקת שירותי ניקיון. החברה משלמת לעובדים שכר מינימום, ואת ההפרש היא גורפת לכיסיה. כך בעצם נוצר ניגוד בין מטרותיה של החברה הכללית (ביפן, בארצות הברית או בישראל) כאמור להבטיח לאזרחיה פרנסה בכבוד ולא רק תעסוקה. המשמעות המעשית של דרישה כזאת היא העלאת שכר של ממש, במגזר הציבורי ובסקטור הפרטי כאחד. יוזמי המחאה בקיץ הבינו זאת, ולכן דרשו "צדק חברתי" ולא "תעסוקה".
רוב מקומות העבודה שנוצרו בשנים האחרונות מספקים תעסוקה ברמת הכנסה ובתנאי עבודה נמוכים מאוד. כתוצאה מכך השכר אינו מספיק לקיום היומיומי, האפשרות לחיסכון הולכת ומצטמצמת, ובעיקר - בעקבות משבר הנדל"ן שנוצר בשנים האחרונות, הסיכוי של זוג צעיר להגיע לדירה משלו ("דיור בר השגה"), או לחלופין לתשלום שכר דירה סביר שלא יעלה על 20% מכלל הכנסתה של המשפחה - הולך ופוחת.
לפיכך, בקיץ הקרוב הבא עלינו לטובה הדרישה צריכה להיות "צדק חברתי, דיור בר השגה ופרנסה בכבוד".
(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
