פרנסה בכבוד
במערכת הבחירות של שנת 1992 לנשיאות ארצות הברית, אימץ המועמד דאז ומי שלאחר מכן הפך לנשיא, ביל קלינטון, את הסיסמה המוצלחת "זאת הכלכלה, טמבל". הוא ניצל את ההאטה הכלכלית בשלהי כהונתו של ג'ורג' בוש האב וניצח בבחירות.
בקמפיין שניהל קלינטון לקראת הקדנציה השנייה שלו הוא רכב על סוס השגשוג הכלכלי בארצות הברית, ובייחוד ניצל את העובדה שרמת האבטלה ירדה לכ-4%. במונחים כלכליים מדובר בעצם באפס אבטלה, כיוון ששיעור כזה הוא בבחינת "אבטלה חיכוכית".
אין זה סוד שגם מושלי מדינות נוהגים לציין בכמה עלה מספרם של המועסקים במהלך כהונתם בתפקיד ובכמה ירדה האבטלה.
הנשיא ברק אובמה נהנה כרגע, לאחר שלוש שנים קשות ומתסכלות, משינוי מגמה בכלכלת ארצות הברית אל ירידה של ממש בגירעון השוטף בתקציב, מחידוש הצמיחה ובעיקר - מנקודת המבט שלו - מכך שמספר מקומות העבודה החדשים הנוצרים בארצות הברית גדול ממספר מקומות העבודה שנסגרים. התוצאה היא ירידה מתמשכת באבטלה, וקיום סיכוי טוב שבעוד פחות משנה כאשר תתקיימנה הבחירות תרד האבטלה עוד, תחזיר את העסקים ואת מסע הקניות לתיקונם ותביא שוב את האופטימיות לשווקים ולבורסות.
בארצות הברית הקפיטליסטית תמיד הייתה רגישות גבוהה של הפוליטיקאים למצב האבטלה. מי שביקש להיבחר או להיבחר מחדש היה חייב להוכיח כי הוא מבין ויודע לגרום לאבטלה נמוכה, לתעסוקה מלאה ולעסקים שמניבים רווחים. התפיסה האמריקנית נראית משונה במקצת במדינה המקדשת את כלכלת השוק ואת התחרות החופשית.
עצם הגידול בצמיחה אינו מבטיח ניצחון לפוליטיקאים. צמיחה היא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא תעסוקה מלאה ועלייה מתמדת ורצופה ברמת החיים של אזרחי המדינה. בספרו "תוצרת יפאן" טען אקיו מוריטה, מי שהיה נשיא חברת "סוני", כי בניגוד למה שמקובל לחשוב יפן אינה מדינה קפיטליסטית אלא סוציאליסטית דווקא, המשתמשת באמצעים קפיטליסטיים כדי להשיג את המטרה: העלאת רמת החיים של אזרחיה באורח רציף ועקבי. זאת הרי גם המדיניות בפועל בארצות הברית.
ברק אובמה ויושב ראש הפדרל ריזרב, בן שלום ברננקי, הזרימו במהלך משבר הסאב-פריים 7.8 טריליון דולר - 7,800 מיליארד דולר, כדי להציל את הבנקים להשקעות ואת הכלכלה האמריקנית שעמדה בפני קריסה מוחלטת.
בשנתיים האחרונות רכש סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, יותר מ-50 מיליארד דולר באמצעות הדפסת שקלים, כדי להותיר את שער החליפין ברמה של 3.7 ש"ח לדולר. אלמלא מעורבות זו היה השער מגיע ל-2.3 ש"ח לדולר ואולי גם פחות, והיה נגרם נזק כבד לרווחיות היצוא הפוגע באזרחי ישראל ומביא עליהם אבטלה ומיתון.
המדיניות הכלכלית של ישראל מאז 2003 מוכוונת בעיקרה לצמצום ההוצאה הציבורית ולהקטנת המגזר הציבורי באמצעות הפרטה, מיקור חוץ והעברת פעילות כלכלית לידיים פרטיות, כגון צורת העסקה באמצעות עובדי קבלן (ראיס) וחברות כוח אדם זמני, וזאת הבעיה במדיניות כלכלית זו. שיטת העסקה מסוג זה אינה מקטינה את ההוצאה הכלכלית בעבור שכר, אלא מפרידה בין שכר (נמוך מאוד) שאותו משלמים לעובדים, ופרמיה שאותה מקבל המעסיק בעבור התיווך שלו בעסקה.
חברה המעסיקה עובדי ניקיון מקבלת מהעירייה, מהאוניברסיטה או מגורם פרטי עסקי תשלום בעבור הספקת שירותי ניקיון. החברה משלמת לעובדים שכר מינימום, ואת ההפרש היא גורפת לכיסיה. כך בעצם נוצר ניגוד בין מטרותיה של החברה הכללית (ביפן, בארצות הברית או בישראל) כאמור להבטיח לאזרחיה פרנסה בכבוד ולא רק תעסוקה. המשמעות המעשית של דרישה כזאת היא העלאת שכר של ממש, במגזר הציבורי ובסקטור הפרטי כאחד. יוזמי המחאה בקיץ הבינו זאת, ולכן דרשו "צדק חברתי" ולא "תעסוקה".
רוב מקומות העבודה שנוצרו בשנים האחרונות מספקים תעסוקה ברמת הכנסה ובתנאי עבודה נמוכים מאוד. כתוצאה מכך השכר אינו מספיק לקיום היומיומי, האפשרות לחיסכון הולכת ומצטמצמת, ובעיקר - בעקבות משבר הנדל"ן שנוצר בשנים האחרונות, הסיכוי של זוג צעיר להגיע לדירה משלו ("דיור בר השגה"), או לחלופין לתשלום שכר דירה סביר שלא יעלה על 20% מכלל הכנסתה של המשפחה - הולך ופוחת.
לפיכך, בקיץ הקרוב הבא עלינו לטובה הדרישה צריכה להיות "צדק חברתי, דיור בר השגה ופרנסה בכבוד".
(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
