כניסה לנעלי המעביר בהעברה ללא תמורה של מקרקעין - גם בפריסת השבח
בימים אלו יצאה מפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הלכה חדשה, שלפיה יוכל הרוכש זכות במקרקעין ללא תמורה להיכנס לנעלי המעביר בעת מכירתה - לא רק לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה, אלא גם לעניין פריסת השבח.
בימים אלו יצאה מפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הלכה חדשה, שלפיה יוכל הרוכש זכות במקרקעין ללא תמורה להיכנס לנעלי המעביר בעת מכירתה - לא רק לעניין יום הרכישה ושווי הרכישה, אלא גם לעניין פריסת השבח.
בעניין גוטצייט (ו"ע 1290/09) נדון עניינן של שתי עוררות, אשר בתום שנת 2007 מכרו מקרקעין שהתקבלו מאימן בהעברה ללא תמורה באותה השנה. המקרקעין נרכשו על ידי האם בשנת 1987.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") קובע בהתאם לעקרון רציפות המס כי במכירת זכות במקרקעין שהגיעה למוכר בהעברה ללא תמורה, כגון מתנה בין קרובים או הורשה, ייכנס הנעבר לנעלי המעביר הן לעניין יום הרכישה והן לעניין שווי הרכישה. משמע, לשם חישוב השבח שבו יחויבו העוררות בעת מכירת המקרקעין על ידן - יובאו בחשבון יום ושווי הרכישה כפי שהיו במועד רכישת המקרקעין על ידי האם בשנת 1987, ולא במועד העברתם לעוררות בשנת 2007.
על פי סעיף 48א(ה) לחוק, נישום המוכר זכות במקרקעין רשאי לפרוס את השבח הריאלי בחלקים שווים על פני ארבע השנים שקדמו למכירה, או למשך תקופת בעלותו בנכס, כקצרה שבהן. מטרתה של הוראה זאת היא מיצוע או ביזור השבח הריאלי על פני תקופת התעשרותו מהנכס (אך לא יותר מארבע שנים), וכך לאפשר לנישום ליהנות ממדרגות המס ומשיעורי המס השולי שבהם התחייב בארבע השנים האחרונות בהתאם להכנסותיו בפועל, חלף הטלת מס שרירותית בשיעור השולי הגבוה ביותר, אילולא ניתנה לו אפשרות זאת והיו רואים את השבח כולו כאילו נצבר במועד המכירה.
בית המשפט נדרש אפוא להכריע אם העוררות רשאיות להיכנס לנעלי אימן גם לעניין פריסת השבח כאמור, כאילו האם היא המוכרת - דבר אשר יקטין משמעותית את חבותן במס, או שמא הכניסה לנעלי האם נתונה אך ורק לעניין יום ושווי רכישת המקרקעין על ידה, ואילו לעניין פריסת השבח לא נותרה להן אלא הזכות למצע אותו לפי הוראות הסעיף אך ורק מהמועד שבו הועברו המקרקעין לבעלותן. הווה אומר, מניעת הפריסה בפועל מהן והטלת מס בשיעור השולי הגבוה החל עליהן.
בית המשפט (ברוב של שניים מול אחד בסוגיה זאת) קבע כי את מועד תחילת תקופת בעלותו של המוכר בנכס, לצורך חישוב הפריסה על פי סעיף 48א(ה) לחוק - "שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר" - אפשר לפרש בשני אופנים כלהלן: האחד, כמועד שבו התגבשה זכותו הפורמלית-משפטית של המוכר בנכס; והשני, כמועד שבו התגבשה זכותו הפיסקאלית בנכס, כלומר מועד הגעת הנכס לידי בעליו לשם חישוב תקופת השבח.
במקרה שבו הגיע לידי המוכר נכס בהעברה ללא תמורה כבמקרה דנן - מועד זה הוא היום שבו נרכש הנכס על ידי מעבירו (אימן של העוררות בענייננו). בית המשפט פסק כי לנוכח תכליתו של הסעיף - מיצוע השבח הריאלי על פני תקופת ההתעשרות מהנכס - ובהתאם לעקרון רציפות המס, יש לאמץ את מועד התגבשות הבעלות הפיסקאלית כמועד הראוי לצורך העניין, ולהכניס את הנעבר (העוררות) לנעלי המעביר (האם) בעת המכירה לא רק לעניין יום המכירה ושווי המכירה אלא גם לצורך פריסת השבח.
נראה כי אין מניעה פרשנית ליישם הלכה זו גם לעניין העברה בירושה של נכס מקרקעין, ואף לעניין פריסת רווח ההון בהעברה של נכס ללא תמורה לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), שכן סעיף מקביל לסעיף 48א(ה) לחוק קיים גם בפקודה [סעיף 91(ה) לפקודה], והעקרונות אשר הנחו את הוועדה בפסיקתה חלים גם לעניין הפקודה במקרה זה.
אפשר להניח כי רשות המסים תבקש לערער על פסק דין תקדימי זה ולהביאו להכרעה בפני בית המשפט העליון. עד להכרעתו של בית המשפט העליון, ככל שתהא, הלכת גוטצייט היא בבחינת הלכה מנחה שלטעמי אפשר להסתמך עליה בעסקאות, אשר במסגרתן נמכר נכס שהועבר למוכר בהעברה ללא תמורה, הן על פי החוק והן על פי הפקודה.
הכותב - מומחה מסים. לשעבר מנהל במחלקה למיסוי בינלאומי בפירמת רואי החשבון Deloitte בריטמן אלמגור זהר ושות', וכן עורך דין בכיר בפירמת עורכי הדין גרוס קליינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'. היה מנוי על צוות המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
