אר.אר סאט העלתה תחזית ל-2011 - צמחה בכ-11% והרוויחה כ-2.2 מיליון דולר

דויד ריבל, מנכ"ל RRsat: "ראינו שיפור יציב בכל קווי המוצרים לעומת הרבעון הקודם"
הדס גייפמן | (1)

חברת RRsat, חברה בת של חברת רפק, המספקת פתרונות ניהול תוכן ושירותי הפצת תכנים עבור ספקיות שירותי טלוויזיה ורדיו בלווין, פרסמה את דו"חותיה הכספים לרבעון השני מהם עולה כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-28.5 מיליון דולר, צמיחה של כ-11.2% לעומת הרבעון המקביל, וצמיחה של כ-5.9% לעומת הרבעון הקודם. צבר ההזמנות של החברה גדל בכשני מיליון דולר והוא מסתכם כעת בכ-204 מיליון דולר, מהם כ-48 מיליון דולר צפויים להיות מוכרים כהכנסות בשנה הנוכחית.

הרווח הנקי על בסיס GAAP (על פי עקרונות החשבונאות המקובלים בארה"ב) מסתכם בכ-2.1 מיליון דולר, לעומת כ-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, וכ-900 אלף דולר ברבעון הקודם. הרווח הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות והוצאות לא מוחשיות (Non-GAAP) הסתכם בכ-2.2 מיליון דולר או 13 סנט למניה, לעומת רווח דומה ברבעון המקביל או 12 סנט למניה, ורווח של כ-1.7 מיליון דולר או 10 סנט למניה ברבעון הקודם.

הנהלת החברה העלתה את תחזית ההכנסות השנתיות ב-2011 מ-105-110 מיליון דולר לטווח של 108-112 מיליון דולר. במסגרת התחזית לרבעון השלישי צופה הנהלת אר.אר.סאט כי ההכנסות יסתכמו בטווח של 27-29 מיליון דולר. שולי הרווח הגולמי צפויים להגיע ברבעון השלישי ל-22%-24%. דירקטוריון החברה הודיע על חלוקת דיבידנד של כ-1.6 מיליון דולר או 9 סנט למניה.

עם פרסום הדו"חות אמר דויד ריבל, מנכ"ל החברה כי "במהלך הרבעון ראינו שיפור יציב בכל קווי המוצרים לעומת הרבעון הקודם. במהלך הרבעון חתמנו על חוזה עם מפעיל של ערוצי משחקי וידאו להפצת התכנים שלו לטלוויזיות ברזולוציה גבוהה (HD) באירופה ובאסיה. בנוסף, התחלנו בהפצת ערוץ ספורט הפועל 24 שעות ב-HD לכ-8000 "מרכזיות" כבלים, המייצגים כ-90% מהשוק האמריקני של הטלוויזיה בכבלים. בנוסף, הרחבנו את שירותי התלת מימד שלנו על ידי הצעת שירותי העלאת תכנים לערוצי בידור באסיה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 09/08/2011 11:17
    הגב לתגובה זו
    למה המניה ירדה בחצי מתחילת השנה והחברה עולה ברוחיה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.