חוק הוצאה לפועל מבחין בין שלושה סוגי נכסים הניתנים לעיקול: מיטלטלין, מקרקעין וזכויות אצל צד ג' . עיקול זכויות אצל צד ג' הינו מצב בו הנכס אינו נמצא בפועל בידי החייב, אלא לחייב יש זכות לקבלת הנכס בעתיד (בד"כ כספים) מאותו צד ג'. העיקול מכניס את הזוכה לנעלי החייב ועתה הוא הזכאי לקבלת הנכס במקומו של החייב.

לקטגוריה זו נכנס עיקול משכורתו של החייב, שכן הנושה (הזוכה) מבקש לקבל מהמעסיק את הכספים שעליו להעביר לעובד (החייב). הרציונאל העומד מאחורי מכשיר העיקול אצל צד שלישי הינו ייעול גבייה של חובות פסוקים. יחד עם זאת, בצד האינטרס הציבורי להעמיד לרשות הנושה אמצעים מהירים ויעילים לגביית חובות, כאשר יש לשים לב לאינטרס של אותו צד שלישי (המעסיק), שהמחוקק עירב אותו בסכסוך לא לו, ולכן יש לבצע איזון בין השניים, כך שזכויותיו של הצד השלישי לא תיפגענה במידה העולה על הנדרש .

ככלל, אחת הבעיות בכל הקשור לנקיטת הליכים באמצעות הוצל"פ הינה העלמת מידע מצד החייב על מנת שזה יוכל לשמור את נכסיו לעצמו. בעיה זו מחריפה בעיקול משכורת, שכן פעמים רבות היקף הכנסותיו של החייב אינו ברור דיו, ואף לא פעם עושים חייבים יד אחת עם מעסיקיהם כדי לשמור על מסכת העמימות סביב הכנסותיהם, כך שהנושה לא יוכל להגיע למקורות ההכנסה של החייב. במקרים מסוימים, הדין הישראלי מטיל אחריות על מעבידים שאינם מקיימים צווי עיקול כנדרש, ולכן על מעבידים להכיר היטב את ההוראות המסדירות את אופן הפעולה החוקי בעת בקשת עיקול משכורת של עובד.

אחריות המעביד

חוק ההוצאה לפועל מטיל על המעביד, כצד ג', למלא אחר צו העיקול ולהודיע לראש ההוצל"פ על זכויות החייב המצויות בידו ועל שוויין הכספי. אי מילוי אחר הוראות אלה או מילוי פגום שלהן עלולים להביא להטלת אחריות על המעביד כלפי הנושה או כלפי החייב (העובד).

המעביד יהיה אחראי כלפי הנושה רק אם היה צריך להעביר את המשכורת המעוקלת ולא עשה כך, או אם העביר סכומים שונים מאלה שצריך היה להעבירם. במקרה כזה, בו המעביד אינו מקיים את צו העיקול כלשונו, ראש ההוצל"פ צריך לזמן את המעביד לחקירה ולבחון מדוע לא קיים את הצו. ס' 48 לחוק הוצאה לפועל קובע, כי מקום ויימצא שלמעביד לא היה הצדק סביר לאי קיום הצו, עשוי הלה להידרש לשלם בעצמו את הכספים שהנושה אמור היה לקבל מהחייב במסגרת צו העיקול .

מהו אותו "הצדק סביר"? הסעיף אינו כולל הגדרה מפורשת למונח, אך בפסיקה נקבע, כי מדובר במבחן אובייקטיבי הכולל כל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגותו של הצד השלישי, מעשיו ומחדליו. הווה אומר, מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל באותן נסיבות שבהן פעל הצד השלישי .

כאשר זומן מעביד לחקירה, הבחינה הינה האם פעל זה לפי פירוש סביר, העולה בקנה אחד עם לשון הצו. גם מקום שייתכנו פירושים אחרים שאינם חד-משמעיים, הנטייה בפסיקה היא לקבל את הפרשנות הסבירה של המעביד. הטעם הוא, שהרי ככלות הכל, יש להימנע מלהטיל על המעביד תשלום חוב לא לו , בייחוד עם חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בו עלה משקלה הנורמטיבי של הזכות לקניין לדרגה של זכות יסוד .

על אף שלרוב אחריות המעביד קמה כאשר אינו מקיים את הצו כלשונו, ניתן לחשוב על המקרה ההפוך, בו המעביד מקיים את הצו יתר על הנדרש, כך שהעביר כספים שלא צריך היה להעביר, ואז יישא באחריות כלפי החייב. החייב עשוי לפנות לאפיק של תביעה נזיקית, נגד המעביד או נגד הנושה, על מנת להשיב לעצמו את הסכומים שאבדו לו .

על מנת למנוע מצב כגון דא, על המעביד לפעול בהתאם לסעיפי החוק הרלוונטיים לחוק הגנת השכר , ולהותיר בידי החייב סכום המוגן מפני עיקול.

חוק הגנת השכר חסינות חלקית מפני עיקול

כיוון שמטרת ההוצאה לפועל אינה להותיר את החייב חסר כל, אלא לדאוג לגביית חובות כנדרש, קם ס' 22 לחוק הוצאה לפועל, המונה רשימת נכסים (שאינה רשימה סגורה) אותם לא ניתן לעקל. על בסיס רציונאל זה, ס' 8(א) לחוק הגנת השכר קובע את הסכום החסין מפני עיקול במשכורתו של העובד.

הסעיף קובע, שלא ניתן לעקל משכר העבודה החודשי סכום השווה לגימלה בשיעור הנקוב בטור ג' בתוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה . הסכום דנן נקבע ע"פ פרמטרים שונים: מצב משפחתי של החייב, הסכום הבסיסי לשכר הממוצע והסכום הבסיסי לילד, המשתנים מעת לעת ע"י המוסד לביטוח לאומי. יצוין לעניין זה, כי הסעיף קובע ששכר העבודה החודשי אינו כולל רק את שכר היסוד, אלא גם רכיבים נוספים המשולמים ע"י המעביד, דוגמת קיצבה או קופת גמל .

למען הנוחיות, להלן טבלה המסכמת את הסכום המוגן מפני עיקול במשכורת העובד ע"פ נתונים המעודכנים לשנת 2011 (הסכום הבסיסי לשכר ממוצע: 8260 ש"ח, הסכום הבסיסי לילד: 169 ש"ח) :

הרכב המשפחה הסכום המוגן באחוזים (טור ג') הסכום המוגן בש"ח (עובד חודשי) הסכום המוגן בש"ח (עובד יומי)

יחיד 25% 2065 82.6

שני בני זוג 37.5% 3097.5 123.9

שני בני זוג + ילד 43.5% 3593.1 143.724

שני בני זוג + שני ילדים ומעלה 49.5% 4088.7 163.548

יחיד + ילד 37.5% פחות הסכום הבסיסי 2928.5 117.14

יחיד + שני ילדים ומעלה 42.5% פחות הסכום הבסיסי 3341.5 133.66

אלמנה + ילד 42.5% פחות הסכום הבסיסי 3341.5 133.66

אלמנה + שני ילדים ומעלה 52.5% פחות הסכום הבסיסי 4167.5 166.7

חשוב ביותר לשים לב, כי הסיפא של ס' 8(א) לעיל מסייג מצב בו הסכום המוגן מפני עיקול ע"פ הטבלה עולה על 80% משכר העבודה החודשי. במקרה כזה הסכום המוגן מפני עיקול יהא 80% ממשכורתו של העובד, וממילא 20% ממשכורתו תעוקל. כך לדוגמא, "יחיד" המרוויח 2400 בחודש אמור להיות זכאי לסכום מוגן ע"ס 2065 . עם זאת, מאחר ו-80% מהמשכורת שווה 1920 ש"ח בלבד, ס' 8(א) סיפא קובע כי סכום זה יהא מוגן מפני עיקול, ואילו 480 ש"ח יעוקלו .

לסכומו של דבר יוער כי האמצעי המתיר לעקל נכס שנמצא אצל צד שלישי (והוא העומד לרשות הזוכה בפסק דין כנגד החייב), הינו חיוני לשם שמירה על האינטרס הציבורי בגביית חובות. ודוק: מדובר באליה וקוץ בה, שכן לאמצעי זה השלכות שעשויות להיות מרחיקות לכת עבור אותו צד שלישי. מאמר זה מנסה להעניק למעבידים את המידע החשוב לעניין עיקול משכורת של עובד, ובכדי למנוע מצב בו מעסיק עשוי למצוא עצמו מחויב לשאת בחוב לא לו, או לחילופין, לפגוע בעובד במידה העולה על הקבוע בחוק.

(*) הכותב- עו"ד במשרד אברמוביץ-כהן עורכי דין

(*) המידע באדיבות "נטו+" - כתב העת לעבודה ולניהול משאבי אנוש מבית "חשבים-HPS"