הפתרון למחירי הנדל"ן המזנקים: אגרות חוב הצמודות למחירי הדיור
ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון שעסק בנושא הנפקת אגרות חוב צמודות למחירי הדיור. היוזמה נועדה ליצור תחליף להשקעה בדירת מגורים, שתאפשר למשקיעים לרכוש את האג"ח במקום דירה, וכך להגדיל את היצע הדירות ולסייע להורדת מחירי הדיור.
בפתח הדיון אמר כרמל שאמה, יו"ר הוועדה, כי לפני כשנה פנה לאוצר בהצעה שהמדינה תנפיק אג"ח צמוד למחירי הדיור, כמענה לביקושים להשקעה בנדל"ן. הוא הסביר כי כיום מצד אחד בנק ישראל מכביד על כניסת כספי משקיעים לענף ומצד שני האוצר מעודד משקיעים למכור דירות ולצאת מהשוק. "הרבה הון אמור להישאר ללא כתובת", אמר. "מי שרוצה להשקיע בשוק אמור להיות אדיש להבדל בין דירה לאג"ח".
היוזמה להנפיק אג"ח צמוד למחירי הדיור נועדה להביא להגדלת היצע שוק הדירות ולהוזלת המחירים, שכן המחירים בשוק נקבעים כתוצאה מממצב של היצע וביקוש. הנפקת אג"ח צמוד למחירי הדיור תאפשר לציבור לרכוש אותו כתחליף להשקעה בדירת מגורים, או כהגנה על כסף המיועד לרכישת דירה בעתיד, ללא צורך לחשוש מעליית מחירים.
שאמה הכהן פירט ואמר כי אגרות החוב הן נזילות, אין להן פחת והמשקיע בהן לא צריך להתמודד עם בלאי ותקלות בדירה. כמו כן הוא הוסיף כי כדי להשקיע באג"ח אין צורך במימון מלא של מחיר דירה. עם זאת, לדבריו החסם היחידי נובע מכך שחסר למדינה מסד נתונים שירכיב מדד שהציבור ייתן בו אמון.
היועץ הכלכלי של שר האוצר יובל שטייניץ, ד"ר אבי שמחון, אמר כי לצד היתרונות יש גם חסרונות במהלך. לדבריו, המדינה נמצאת היום במצב טוב ומגייסת פחות חוב מבעבר. "אין טעם להנפיק אג"ח בסכומים נמוכים. זה כלי לעשרות שנים וצריך לקחת בחשבון שמי שיקנה את האג"ח היום בנקודה מאוד גבוהה עלול לסבול הפסד הון משמעותי". שמחון אף הביע חשש שייווצר הרושם שהמדינה מטעה את האזרחים.
"במובן מסוים איחרנו את הרכבת", אמר שמחון. "זה היה טוב לפני 3-4 שנים, כשהמחירים התחילו לעלות, אני לא בטוח שהיום זה העיתוי המתאים".
סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, ערן ניצן, הביע תמיכה ברעיון. "הבעיה היחידה זה האינפורמציה שחסרה. זה כלי שיכול לשכלל את השוק ולמשוך השקעות של גופים מוסדיים".
ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר של בנק ישראל אמרה כי בעבר נטה הבנק המרכזי להתנגד ליוזמה, בגלל הבעיות הכרוכות בה. גם היא התייחסה לצורך לשפר את הנתונים. כמו כן היא ציינה כי אם הממשלה תנפיק אג"ח כאלה היא לוקחת על עצמה ביטוח של הציבור ובמקרה של הפסדים עצומים יהיו לכך השפעות על המדינה".
בתום הדיון ציינו ד"ר שמחון ונציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי גם באוצר וגם בלמ"ס מתקיימת בדיקה מעמיקה של הנושא, שצפויה להסתיים בעוד כחצי שנה. היו"ר שאמה-הכהן אמר בתגובה כי יכנס את הוועדה לאחר שיסתיימו הבדיקות המקצועיות, כדי לבחון את התקדמות הנושא.
- 5.לא התעוררתם מאוחר מידי? אולי אג" ח שורט (ל"ת)על הנדל" ן 15/06/2011 16:14הגב לתגובה זו
- נמרוד 15/06/2011 16:55הגב לתגובה זוחברות הנדלן והבנקים יפגעו מירידת מחירים (ובבועה כמו בבועה, כשהיא מתפוצצת עפים רסיסים וכולם נפגעים). אז מה עושים מנפיקים אגח צמוד למחירי הנדלן. הציבור קונה (כי הוא מפחד מעליות, מפחד שלא יהיה לו כסף לקנות דירה בעתיד) והגופים הכלכליים (חברות הנדלן והבנקים) מוכרים (כי הם " מגדרים" את ההשקעות שלהם). תכלס, הלוואי שיהיה מכשיר כזה. כבר שנה אני שובר את הראש איך אפשר לעשות שורט על הנדלן.
- 4.דורון האדום 15/06/2011 13:57הגב לתגובה זוהמטרה במהלך היא שאנשים לא יצטרכו לקנות את הדירה בפועל אלא יוכלו לקנות הצמדה לנכס הבסיס ותוך כדי כך להפחית ביקושי נדל" ן. הענין הוא שאני לא רואה את המדינה מוותרת על כל המסים הנלווים לרכישת דירה (מס קניה, מע" מ, מס שבח, היטלים, אגרות וכדומה)
- 3.באנגלז קוראים את זה sub prime... (ל"ת)רון 15/06/2011 13:31הגב לתגובה זו
- 2.ההפסדים עלי 15/06/2011 13:25הגב לתגובה זושמעתי שזוגות צעירים יוכלו להתגורר בקונטננרים משומשים ... קונטינרים שיצופו בטפטים של הניירות הללו
- 1.נהדר,ככה הפנסיה שלי תספוג את ההפסדים,ולא (ל"ת)הטייקונים 15/06/2011 12:16הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.
