תקציב הפרסום של רדיו תל אביב 102 FM עובר מבאומן בר ריבנאי לגיתם

התקציב יעמוד על 2 מיליון שקלים. בשנה החולפת טופל התקציב בבאומן. דני נישליס: "שמח על שהפרסום ייעשה במשרד המוערך ביותר בישראל ל-2011"
משה בנימין | (8)

תקציב הפרסום של רדיו תל אביב 102 FM מחליף ידיים. התקציב שטופל בשנה החולפת על ידי משרד הפרסום באומן בר ריבנאי עובר למשרד הפרסום גיתם BBDO. המשרד יחל לטפל בתקציב התחנה בימים אלה, והוא צפוי לעמוד על כ-2 מיליון שקלים.

לוח השידורים היומי של רדיו תל אביב מתבסס על רצועות תוכן קבועות וביניהן: "תוכנית הבוקר של ישראל" עם עופר דומינגז והראל סלוצקי, המשודרת בסינדיקציה ל-5 תחנות ברחבי הארץ, "מרקס אנד דה סיטי" תכנית מוסיקה ושעשועונים עם הדר מרקס, "חי מתל אביב" תכנית אקטואליה מקומית ומוסיקה עדכנית עם עמרי רונן ועוד.

בימי שישי משדר הרדיו תכניות אקטואליה בהגשה אישית עם טאלנטים כמו: שי גולדן ושרון כידון, אודי סגל ודני סידס, שירה ודן מרגלית, נחמה דואק, רז שכניק ואטילה שומפלבי ואחרים.

מנכ"ל רדיו תל אביב, דני נישליס: "אני שמח כי מהיום הפרסום של רדיו 102 יעשה במשרד הפרסום המוערך ביותר בישראל לשנת 2011. אני מודה למשרד הפרסום באומן על הטיפול המסור עד כה".

מיכל המאירי: "אנחנו שמחים מאד על הצטרפות רדיו 102 ללקוחותינו. אני מאמינה גדולה ברדיו, כמדיום תקשורתי ופרסומי, ושמחה על האתגר שעומד לפנינו".

אחד הקמפיינים המוכרים של רדיו תל אביב בתקופה בה טופל בבאומן היה קמפיין הגרילה במסגרתו אנשיו הצמידו את הכיתוב 102FM לבתים ביותר מ-30 רחובות בעיר, הנושאים את המספר 102. בין הרחובות שזכו ל'ביקור', ניתן למנות את דיזינגוף 102 (שהפך לדיזינגוף 102 FM), בן יהודה והרצל. מי שתלו את השלטים היו הטאלנטים של התחנה, בהם עינת שרוף, מושיק גלאמין, עומרי רונן, הראל סלוצקי ועופר דומינגז, ושני נחשוני.

יוזכר כי שרון כידון מהמגישות המובילות של רדיו תל אביב 102 FM הינה בת זוגו של יו"ר גיתם, הפרסומאי ואיש העסקים ויו"ר איגוד חברות הפרסום, מודי כידון. בנוסף לזאת, קשר נוסף שמהווה סוג של יתרון עבור גיתם הוא העובדה שאולפני רדיו תל אביב ממוקמים בבניין של קבוצת גיתם ברמת החי"ל. התחנה עברה למיקומה החדש בתחילת 2011 לאחר שפעלה מנמל תל אביב.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שי גולד-שתן 12/06/2011 17:43
    הגב לתגובה זו
    ומה איתי?
  • 7.
    מוקי 12/06/2011 16:52
    הגב לתגובה זו
    H&O TNT מי עדן – אירוקה - קליניק – קרליין – טריומף – פלאפון – קניוני ישראל – מכרזים – 9 מיליון. דפי זהב. דלק
  • 6.
    ימי הרדיו 12/06/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הם עושים חרא של רדיו שעדיף כבר להאזין לרשת ב'
  • 5.
    מישהו שמבין 12/06/2011 15:10
    הגב לתגובה זו
    הישיבה באותו מבנה +הבאתה של שרון כידון הייתה זו שהכניסה את הכדון או הפגיון לבאומן בר שעל פי הידיעה פחות מוערך
  • 4.
    לא נעים 12/06/2011 13:07
    הגב לתגובה זו
    H&O TNT מי עדן – אירוקה - קליניק – קרליין – טריומף – פלאפון – קניוני ישראל –
  • 3.
    גדעון 12/06/2011 11:56
    הגב לתגובה זו
    לוח השידורים היומי של רדיו תל אביב מתבסס על רצועות תוכן קבועות כן.... שמשתנות כל חודשיים.
  • 2.
    אחד שיודע 12/06/2011 11:21
    הגב לתגובה זו
    מזל טוב!! כנראה בקומוניקט שהופץ על התקציב החדש נשכחה העובדה ש-102 אף אם שוכרים קומה בבית גיתם ברמת החייל. אין על עסקים עם שכנים!!
  • 1.
    האיש שבפנים 12/06/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
    אני לא אתפלא שזה חלק מחוזה השכירות של הרדיו בבניין של מושיק ומודי. ככה זה שאתה משכיר קומה ללקוח פוטנציאלי, ראו ערך בניין אלקטרה...
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.74%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות