לקראת מהפכת תמ"א 38 בת"א? צפו כמה קומות ניתן יהיה להוסיף בכל שכונה
הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה אתמול (ד') מדיניות לאזורי העיר השונים לתוספת זכויות וקומות מתוקף תמ"א 38, כאשר ברוב אזורי העיר תותר תוספת קומה מכח התמ"א.
ממסקנות הוועדה עולה כי במקרים בהם תינתן חוות דעת שלילית של מהנדס העיר לגבי תוספת הקומה, עקב שיקולים אדריכליים, תובא הבקשה בפני ועדה מיוחדת שהקימה הועדה המקומית לצורך העניין, בראשותו של סגן ראש העיר, דורון ספיר.
מדיניות הועדה מבוססת על חלוקת העיר לאזורים:
צפון העיר בכל הנוגע לשכונות הצפוניות החדשות, התמ"א ממילא לא חלה.
קיימת חלוקה לגבי יתר השכונות;
1. שכונות שבהן תותר תוספת קומה לפי התמ"א כגון מעוז אביב, נאות אפקה, רמות צהלה, רביבים, רמת אביב ג', נווה אביבים, תכנית ל' וכו'.
2. שכונות ומתחמים שבהם בנייה צמודת קרקע כגון אפקה, תל ברוך, שיכון דן, צהלה וכו'- התוספות מכח התמ"א יותרו, למעט תוספת קומה, על מנת לשמור על הצביון של הבנייה הנמוכה באזור.
3. במתחמים מסויימים תתאפשר אף תוספת מעבר לקבוע בתמ"א, כך למשל במתחמים לאורך דרך נמיר ברמת אביב, לאורך רחוב ברודצקי, לאורך רחוב משה סנה, בחלק מנווה שרת ועוד.
מרכז העיר תותר תוספת קומה לבניינים על פי התמ"א עד לגובה של 5 קומות. במקביל מתמרצת הועדה בנייה חדשה בהתאם לתמ"א עד לגובה של 6 קומות, למעט באזור ההכרזה של אונסק"ו.
מזרח ודרום העיר הועדה מנחה את מהנדס העיר לקדם תב"ע לתוספת זכויות בנייה מעבר למה שניתן בתמ"א, בכפוף לבדיקה תכנונית באזורים; יפו ג', יפו ד', נווה עופר, יד אליהו, תל חיים, רמת הטייסים, נווה צה"ל, כפר שלם, נווה חן, ניר אביב, ליבנה, השיכונים בשכונת התקווה ובית יעקב.
- 4.אתה לא יודע שירושלים זה ליד אבו דיס (ל"ת)יורם מראשון 03/06/2011 06:55הגב לתגובה זו
- 3.אלון הירושלמי 02/06/2011 22:36הגב לתגובה זוהמקומית בירושלים תמיד אחרונים
- 2.דיירים יצטרכו להשתתף 02/06/2011 18:32הגב לתגובה זובמקומות שאין בהם די מקומות חניה, כגון הבית שלי, יצטרך היזם להוסיף חניה תת קרקעית אלא שאז הוא דורש יתר זכויות בניה, כגון קומה נוספת. כפי שאנו רואים , עירית ת" א לא מתקפלת ולא מאשרת קומה נוספת ולכן יצטרכו בעלי הדירות להשתתף בהוצאות ולזכות בהטבות המס של תמ" א 38
- 1.ומה עם חניה? (ל"ת)ציון 02/06/2011 13:46הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
