כולם רוצים לבלות בחוף הצרפתי: שיא בהגשת עבודות לפסטיבל הפרסום בקאן

28,800 עבודות הוגשו מ-90 מדינות לתחרות הפרסום הבינלאומית בקאן. גידול של 19% לעומת השנה שעברה. מישראל הוגשו לתחרות 360 עבודות
משה בנימין |

תחרות הפרסום הבינלאומית בקאן, צרפת רושמת השנה בפעם ה-58 בה היא מתקיימת שיא בהיקף ההגשות לתחרות מאז יום הקמתה. 28,800 עבודות הוגשו לתחרות בה נכללות 13 קטגוריות, מ-90 מדינות עם ייצוג כמעט מלא מסביב לעולם.

מספר השיא שנרשם השנה מהווה גידול של 19% לעומת השנה שעברה. הקטגוריות בתחרות השנה הן: עיצוב, דיירקט, סייבר, סרטים, מיומנות בהפקת סרטים, מדיה, חוצות, PR, עיתונות, קד"מ, רדיו, טיטניום ומדיה משולבת וקטגוריה חדשה שנוספה השנה - אפקטיביות בפרסום.

"כאירוע בינלאומי, תחרות קאן משקפת את תעשיית הפרסום והתקשורת ברחבי העולם". כך אומר פיליפ תומאס, מנכ"ל הפסטיבל שמוסיף, "השיא שנרשם בהגשות השנה מראה שתעשיית הפרסום מתאוששת מהמיתון הכלכלי. כמות ההגשות משווקים מתפתחים צמחה באופן ניכר ובולטת מאוד השנה בייחוד ממדינות כמו הונג קונג, תאילנד, אינדונסיה, וייטנאם, סין, מלזיה וסינגפור".

תומאס אומר עוד: "בנוסף ראינו גידול מרשים גם מארצות דרום אמריקה כמו מקסיקו, קולומביה, ארגנטינה וצ'ילה. רוסיה הכפילה את עצמה ויותר והמזה"ת לא נפקד למרות התמורות המדיניות . ארה"ב היא עדיין המדינה עם מספר העבודות הגדול ביותר ואחריה ברזיל, גרמניה, אנגליה וצרפת".

בחלוקה להגשות לפי מדינות: ארה"ב, מטבע הדברים כשוק הפרסום הגדול בעולם עדיין מובילה במספר ההגשות עם 4045 ואחריה ברזיל שצומחת משנה לשנה עם 2647 הגשות. מגרמניה הוגשו לתחרות 1971 עבודות ואנגליה עם 1922 עבודות. את רשימת 5 המדינות המובילות בהגשות סוגרת צרפת עם 1617 עבודות.

ועכשיו אנחנו: תעשיית הפרסום בישראל הגישה לפסטיבל קאן 360 עבודות. לקטגוריית הסרטים הנחשבת הוגשו 13 עבודות. לקטגוריית העיתונות הוגשו 65 עבודות. הקטגורייה המובילה היא המדיה עם 71 הגשות. לקטגוריית הקד"מ הוגשו 50 עבודות. לעיצוב הוגשו 8 עבודות ול-PR 13. לקטגוריית הטיטניום שנחשבת לקשה מכולן הוגשו 5 עבודות מישראל.

לקטגוריית האפקטיביות שנוספה רק השנה הוגשו 2 עבודות. במטרה לשמור על רמה איכות גבוהה הודיעו מארגני התחרות כי רק עבודות שהצליחו להיכנס כשורטליסט, או עבודות שזכו בתחרות ב-2010 יורשו להשתתף כמתחרות בקטגוריה זו. בשנת 2010 זכו 2,325 עבודות להיכנס כשורטליסט המהוות למעשה כ-10% מהעבודות שהוגשו בסה"כ.

מדינות בולטות שהגישו פחות מישראל הן איטליה עם 328 הגשות, רוסיה עם 294 הגשות, דנמרק עם 171, וצ'כיה עם 65.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.53%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות