הטבות מס החלות על בתי מלון במסגרת החוק לעידוד השקעות הון
מפעל מוטב בתיירות הוא מפעל תיירותי ללינה שבחר במסלול ההטבות החלופי
שאלה
-----------
השאלות:
1. מהו ההבדל בין מפעל מוטב למפעל מאושר?
2. אם היום מס החברות הוא בשיעור 25%, והטבות המס הן באותו שיעור מס מופחת במשך חמש שנים, האם ישנה כוונה לשנות את המס המופחת לפחות מ-25%?
3. מהו ההבדל בין שנת תחילה לשנת בחירה?
4. במקרה שבו מחלקים דיווידנד, האם צריך לחכות 12 שנים מתום שבע השנים של ההכנסה המוטבת (ואם מחלקים את הדיווידנד לפני תום תקופה זו, האם שיעור המס יהא 15%)?
5. אם בית המלון כבר בנוי, מה על החברה לעשות כדי לקבל את הטבות המס המגיעות לה?
6. על פי החוק לעידוד השקעות הון, מהו ההבדל בין סעיף 51ב.(א) שבו נאמר כי החברה תצטרך לשלם מס חברות על דיווידנד שהיא חילקה, לבין סעיף 51ב.(ג)(1) שבו נאמר כי המס על הדיווידנד הוא בשיעור 15%?
7. במקרה שבו חברה נמצאת באזור אחר [מכוח סעיף 51א.(3) לחוק לעידוד השקעות הון], האם שיעור חבות המס שלה לאחר השנתיים הפטורות ממס יהא בשיעור מס החברות העדכני לשנות המס לאחר הפטור?
תשובה
-----------
לשאלה 1:
מפעל מוטב בתיירות הוא מפעל תיירותי ללינה שבחר במסלול ההטבות החלופי, ומתקיימות בו ההוראות שנקבעו בתיקון מספר 60 לחוק לעידוד השקעות-הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק"), קרי מפעל שאושר מיום 1 באפריל 2005.
לעומת זאת, מפעל מאושר הוא מפעל שאושר במסלול החלופי לפני מועד זה במסגרת מרכז ההשקעות, או שאושר לאחר מועד זה במסלול מענקים.
לשאלה 2:
לעניין שיעור המס המופחת במפעלים תיירותיים - לאור הירידה שחלה בשנים האחרונות בשיעורי מס החברות, חלה שחיקה בהטבת המס שניתנת מכוח החוק. כדי לשמר את הטבת המס, הוחלט על הקמת ועדה אשר תדון באופן כולל בשינויים הדרושים בחוק. החלטות הוועדה אכן אושרו במסגרת תיקון מספר 68 לחוק, והן קבעו רפורמות מרחיקות לכת לעניין ההטבות הניתנות בחוק.
עם זאת, במסגרת השינויים נקבע כי הרפורמות האמורות יחולו אך ורק על התעשייה, ולעניין מפעלים תיירותיים יישארו ההטבות הקיימות בחוק ערב תיקון מספר 68 לחוק, קרי מס חברות מופחת בשיעור 25%-10%, על פי שיעור השקעת החוץ. לעניין השקעת החוץ, אציין כי פרק זה בחוק בוטל ולפיכך לא ברור אם אכן ההטבה של שיעורי המס המופחתים מתאפשרת. ככל הידוע לי, לא מתקיימים בימים אלו דיונים בנושא.
לשאלה 3:
שנת בחירה היא השנה שממנה תהא החברה זכאית להטבות המסלול החלופי, בהנחה שהיא עמדה בתנאים הקבועים בחוק. הטבות המס יחלו בפועל בשנה הראשונה שבה נוצרה הכנסה חייבת לחברה - זוהי שנת התחילה. לפיכך, בשנת התחילה תחל החברה לנצל את הטבות המס בתוכנית באשר למחזור הבסיס שנקבע על פי שנת הבחירה שאותה היא בחרה.
לשאלה 4:
הכללים שנקבעו בחוק לעניין חלוקת דיווידנד מתייחסים לדיווידנד המשולם מהכנסה מוטבת/מאושרת. דיווידנד כזה יהא כפוף לניכוי מס במקור בשיעור 15% כשהוא מחולק לכל גורם שהוא, גם אם הוא מחולק לחברה ישראלית.
שיעור המס האמור מתייחס לדיווידנד שחולק תוך 12 שנים מתום תקופת ההטבות. לעניין חברה מוטבת בהשקעת חוץ, שיעור המס כאמור אינו מוגבל בתקופה.
לשאלה 5:
לצורך קבלת מענקים, אפשר להכיר בהשקעות שנעשו לאחר מועד הגשת הבקשה למשרד התיירות. עם זאת, לעניין מלון בנוי אפשר לבחור במסלול ההטבות החלופי כאשר מתקיימים התנאים הבאים:
א. מדובר בהרחבה או הוספה של בניין, לשם הגדלת מספר הלינות במלון;
ב. בוצעה ההשקעה המזערית המזכה הקבועה בחוק;
ג. 25% לפחות מכלל הלינות במלון הן לינות של תושבי חוץ.
לשאלה 6:
אם חברה מחלקת דיווידנד מרווחים של מפעל מאושר/מוטב, אזי היא חייבת בניכוי מס במקור בשיעור 15%. נוסף על כך, אם מקור הדיווידנד הוא מרווחים פטורים, אזי יחול על החברה מס נוסף לפי שיעורי המס המופחתים בחוק (25%-10%), על פי שיעור השקעת החוץ בחברה.
חברה יכולה לבחור לא לחלק מרווחים פטורים, היות שחלוקה כזו גוררת חבות מס נוספת.
לשאלה 7:
שיעור המס לאחר השנתיים הפטורות יהא עד 25%. אם אין השקעת חוץ בחברה, אזי שיעור המס המופחת בחוק הוא 25%. עם זאת, לאור הירידה בשיעור מס החברות, שיעור המס שיחול הוא הנמוך מבין שיעור המס המופחת בחוק (25%) לבין מס החברות.
המשיבה - ממשרד קוסט, פורר, גבאי, קסירר ושות', רואי חשבון
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
