דויטשה: ההשקעה בנדל"ן מסחרי בישראל אטרקטיבית, שווי עזריאלי יצמח ב-16%
קבוצת עזריאלי (עזריאלי קבוצה) סיכמה את הרבעון הראשון של השנה עם זינוק של 18% ברווח הנקי שהסתכם בכ-181 מיליון שקל ועם גידול בהכנסות בשיעור של 11% שהסתכמו בכ-295.7 מיליון שקל. דוישטה בנק, אשר החל לסקר את הקבוצה, מעניק למנייתה המלצת קניה עם מחיר יעד של 114 שקל הגבוה בכ-20% מערכה כיום.
בדויטשה טוענים כי עזריאלי מציעה למשקיעים חשיפה לנכסים קמעונאיים ומשרדיים איכותיים ביותר הנושאים ביחד תשואה אטרקטיבית של 7.9%.
"הכלכלה המקומית החזקה גורמת ללחצים כלפי מעלה על מחירי השכירות והעדות לכך נמצאה בתוצאות של הרבעון הראשון של השנה שם ראינו צמיחה של 7% ב-NOI באותם נכסים. אנו צופים שהשילוב של צמיחה דו ספרתית ב-NOI, פעילות פיתוח ולחץ להעלאת שכר דירה יובילו לעלייה בערכה של המניה".
בדויטשה מייחסים נתח של כ-13%-16% בשטחי המסחר לעזריאלי, אך מסבירים כי לאור האיכות הגבוהה של נכסיה הנתח שלה ב-NOI גדול בהרבה ומגיע לכ-25% וכן הקבוצה אחראית לכ-40% מה-FFO בסקטור. "חלקה הגדול של הקבוצה ב-FFO הוא תוצאה של מינוף נמוך, וחוב נטו פיננסי נמוך המהווה רק 15% מהמאזן. ההון העצמי של עזריאלי גדול פי 4 מהמתחרה הקרוב ביותר שלה ברמה של 11.1 מיליארד שקלים וזה ללא ספק מעניק לה פוטנציאל גבוה בהרבה ממתחריה לניצול תוכניות פיתוח חדשות ו/או רכישות בשנים הבאות".
בארבע השנים הקרובות תוכניות הפיתוח של עזריאלי משקפות גידול של כ-48% מ-2010 בכמות שטחי המסחר והמשרדים (GLA) תוכנית השקעה אשר תדרוש בערך כ-1.7 מיליארד שקלים. בנוסף, ההנהלה הצהירה שהיא בוחנת הזדמנויות רכישה. בדויטשה מצפים כי ה-NOI יצמח לכ-12% ב-2011 לכ-979 מיליון שקלים ויהיה מבוסס על שכר דירה גבוה והשלמה של פיתוחים ורכישות. אנו צופים צמיחה דומה ב-2012.
השוואה בינלאומית שערכו בדויטשה מעלה נקודה מעניינת- המרווח בין האג"ח הממשלתי צמוד מדד לבין התשואות על הנדל"ן עומד כיום על 4.9% והינו גבוה בהשוואה למדינות אחרות. המשמעות היא שהשקעה בנדל"ן מסחרי אטרקטיבית מה שיוביל לירידה בתשואות ולעליה בשווי הנכסים. לאור זאת בדויטשה צופים גידול של 16% בערך הנכסים ב-0.9 מיליארד שקל ל-14.1 מיליארד שקל כבר ב-2011.
- 1.מוציא לאור 30/05/2011 10:42הגב לתגובה זואהבתי
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
